מסע הלוויה במקום חופה

כ־10,000 איש הגיעו בלילה שבין שבת לראשון אל מסע ההלוויה של רס"ן בניה שראל בן ה־26, תושב קריית ארבע, שנטמן בחלקה הצבאית של בית העלמין העתיק בחברון. מפקד פלוגת הסיור של חטיבת גבעתי, שנהרג בתקרית בעזה ביום שישי האחרון, היה אמור להתחתן ב־21 באוגוסט עם ארוסתו גלי ניר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"ערב לפני שנפלת דיברנו ארוכות", סיפרה גלי, בעודה רכונה על אדמת הקבר הטרי, "היתה שיחה אופטימית, צחקנו. אמרת שמחר הפסקת אש, שתוכל כבר להתקשר שוב. כמו בכל שיחה הבטחת לי שאתה שומר על עצמך ועל כל החיילים שלך. אתמול בבוקר אמרו לי שאתה בטח בחוץ בזכות הפסקת האש. בדיוק שלחתי לך הודעה ב־9:30 וכתבתי בה שאני מקווה שאתה מרגיש טוב יותר, וכמה שאני אוהבת אותך, אבל אני לא יודעת אם ראית אותה". 

גלי, שבורת לב והלומת צער, נפרדה מארוסה כשהיא נתמכת על ידי בני משפחתו של בניה. "אני רוצה להגיד לך תודה על כמעט שלוש השנים הכי טובות בחיים שלי. תודה על האמת שלך, תודה שנכנסת לי לחיים ושלימדת אותי כל כך הרבה. תודה על האהבה האינסופית שלך, על הצחוק שלך ועל העיניים שלך, שילוו אותי לכל החיים. תודה על טוב הלב הנדיר שלך, תודה על האמונה שלך שמחזקת אותי", אמרה.

רס"ן בניה שראל

בבכי קורע לב ספד לו אביו, שלום: "בני היקר, גם אם נספור ימים כלילות, לא נוכל להכיל את החיים הקצרים שלך, שחיית בעוצמה כה גדולה. בעוד שלושה שבועות הייתי אמור לערוך את החופה שלך, אבל במקום זה אני עומד פה להספיד אותך. אני בטוח שביום החופה ילוו אותך מלאכי השרת במקום הגבוה שאתה נמצא בו. נאחל לך, גלי, שתזכי לחיים טובים בהמשך חייך". 

הנשיא מנחם את משפחת שראל, אתמול

מיכל, אמו של בניה, אמרה: "בניה שלי, היושרה והאמת היו נר לרגליך. תמיד לקחת את כל האחריות עליך, אף פעם לא האשמת. אמרת לי, יום לפני שהמחבל השפל הרג אותך, שזוהי משימה אחרונה. ילד, שמור עלינו, על כל המשפחה הנהדרת שהקמנו". 

"נתפסת אצל כולנו כחסין ממוות"

האם סיפרה על שיחתם האחרונה, שנערכה כשעה לפני האסון: "במלחמה הזאת דיברנו פעמים רבות בטלפון, יחסית למלחמה. ב־8:30 בבוקר, שעה לפני שהמחבל השפל שם קץ לחייך, דיברתי איתך. אמרת: 'אני רק גומר משימה קטנה ואני יוצא. תדליקי את המכונה של הקפה'. מייד אחרי השיחה חשבתי מה יהיה אם אתה, למרות שתמיד נתפסת אצל כולנו כחסין ממוות, תמות? לא אהיה שמחה יותר? ומיד עניתי לעצמי שבעזרת השם תהיי שמחה כפי שבניה היה".

אחותו יעל סיפרה: "אח שלי האהוב, היית אדם מושלם, טוב לב, שמח, אמיץ. היית המודל בשבילי לנתינה אינסופית", ואחותו האחרת, טליה, הדגישה בפני האלפים כי בניה היה "צינור של נדיבות וחיים. כמה ידעת לחיות בכל הכוח, לסחוף, להיות אח. היום אני יודעת שגם למות זה לחיות בכל הכוח. למות על קידוש השם זה לחיות דרך כולנו". 

יאיר, אחיו, הוסיף: "כל מה שיכולת חילקת לכולם. אף פעם לא היססת ללכת עם האמת שלך עד הסוף". גם משתתפים אחרים בהלוויה סיפרו על החסדים של בניה, ובהם תרומת משכורתו הצבאית לטובת חיילים בודדים. לדבריהם, הוא תמיד דאג לסייע לכל מי שהיה זקוק לעזרה. 

בהספדו סיפר מפקדו של בניה, סא"ל יהודה ואך, על הקשר המיוחד בן פקודו המנוח לארוסתו. "ברגעים הקשים גלי היתה מאזנת אותך. אתה מחברון, היא מרשפון, מצאתם גשר שהוא מעל הכל", אמר סא"ל ואך. בפנייה לגלי שיתף אותה וסיפר: "כשטסת להודו, כמה חיכינו שתחזרי. בניה היה כמו אריה בכלוב, וכשחזרת חזר הצבע ללחייו. פעם אמר לי: 'גלי תהיה אמא מדהימה. אני מחכה לרגע הזה'. והרגע הזה כמעט הגיע - ואתה הלכת".

בניה הותיר אחריו את ארוסתו גלי, את הוריו שלום ומיכל ושבעה אחים ואחיות. 

*   *   *

סרן עמרי טל, בן 22 מיהוד

"אתה מטייל בשדות הנצח"

כשברקע נשמעים הדי פיצוצים של יירוטי כיפת ברזל, ליוו למנוחות אתמול מאות בני משפחה וחברים את סרן עמרי טל בבית העלמין שביהוד. עמרי, לוחם ב"עוצבת ברק", נהרג מירי פצמ"ר ביום חמישי האחרון בגבול רצועת עזה והוא בן 22.

"ילד מלאך שלי, אמרת שבסוף שירות הקבע תלך לטיס. אמרת שהטייסים הכי טובים, שהם עושים הכי הרבה. הנה, הגעת לשמים בלי קורס", ספדה לו אמו, "הצטיינת ביכולת לחוש כל אדם אחר. אהבת את המשפחה, הצטיינת בטוב לב. היית צנוע, מעולם לא דרשת כלום ותמיד ידעת להעריך ולהודות. הצטיינת באהבת הארץ. טיילת מחוף לחוף. אהבת את הים. הצטיינת בסקרנות והפכת למאגר ידע. רצית לדעת, להבין, לחוש את העולם ואת האנשים שבו".

האם המשיכה בכאב: "ביקשתי שתשמור על עצמך, אמרת לי לא לדאוג אבל דאגנו. כתבת על השאלה שאתה שואל עצמך, האם אתה מוכן להקריב את חייך למען המשימה. משימה זו משימה, ואתה מבין שמלחמה היא לא משחק. נהרגת במלחמה. הותרת אותנו אבודים. המומים מגודל החלל. בשיחה האחרונה אמרת לי: 'אמא, אני לא ילד'. נכון, אתה לא ילד, אתה מלאך. ביקרת אותנו, העשרת ועזבת".

גם רותם האח היטיב לתאר את אישיותו של עמרי: "היית סמל ומופת למה שיפה בעם שלנו, מלח הארץ. אם מישהו נזקק לעזרה תמיד היית שם. אמרתי לך לא ללכת לקבע אבל אתה התנדבת, האהבה לארץ ולמדינה היתה לך גדולה מאשר טובתך האישית. חשבתי ששום דבר לא יכול לקרות לך. אני אוהב אותך, שמור עלינו מלמעלה".

בהספדה אמרה חברתו ליאת: "אתה החבר הכי טוב שלי, הגבר שתמיד רציתי, אתה הכי טוב בעולם. אתה אוהב לאהוב אנשים, לעזור, להיות גבר טוב, וזה לא מספיק לך. כל כך טוב. יותר מדי טוב. היותך שונה משך אותי מהרגע הראשון. למרות העולמות השונים הפכנו לאחד. שני דברים אהבת, המולדת שלנו וחופש. התחבטת בין לשמר את הציונות לבין אהבתך לחופש. התנתקות והתחברות לטבע ולרגע. המולדת ניצחה". לסיום, הוסיפה חברתו: "כמו שאנחנו מסיימים כל שיחה, נסיים גם את זו: אתה שואל - 'מה אני?' ואני עונה: 'אוהב אותךְ'. תזכור שגם אני אוהבת אותך, לתמיד". אל ההלוויה הגיע במיוחד הזמר דיוויד ברוזה, שבסיום הספדה של ליאת שר את שירו "מתחת לשמיים", שאותו בחרה להקדיש לבן זוגה המנוח.

עמרי הותיר אחריו את הוריו יורם ואסתי, את אחיו רותם ואת חברתו ליאת.

יהודה שלזינגר

סרן (מיל') לירן אדיר (אדרי), בן 31 מעזוז

הלוויה חודש אחרי החתונה

כחודש ימים לאחר חתונתו התקבצו אלפים, ובהם בני משפחה וחברים, בבית העלמין הצבאי בנתניה וליוו למנוחת עולמים את קצין פינוי הנפגעים סרן (מיל') לירן אדיר (אדרי) והוא בן 31. לירן, שלאחר נישואיו עבר מנתניה ליישוב הדרומי עזוז, נהרג ביום חמישי מירי פצמ"ר בעוטף עזה. הוא הותיר אחריו את אשתו סלעית, את הוריו רחל ודוד ואת שני אחיו אורטל ואוהב.

נצחיה יעקב

סמ"ר ליאל גדעוני, בן 20 מירושלים

"מלאך שופע טוב לב"

מאות אנשים ליוו אתמול למנוחות בהר הרצל את סמ"ר ליאל גדעוני, לוחם גבעתי, שנהרג ביום שישי בעזה, והוא בן 20. במלווים היו בני משפחתו, חבריו לנשק וגם אנשי הנהלה ושחקנים מהפועל ירושלים בכדורסל ומהפועל קטמון בכדורגל, קבוצות שאותן אהד. אחד מחבריו סיפר כי "הוא היה כמו מלאך, שופע טוב לב ותמיד חייך". ליאל הותיר אחריו את הוריו אלי ומזל ואת שלושת אחיו ציון, ניר ואור.

יורי ילוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו