גם עברי לידר ירד שלשום לדרום לשמח את חיילי צה"ל שעל גבול עזה. "האווירה שם מדהימה ומרגשת", סיפר לידר. "מרגישים שיש להם תחושה של שליחות, תחושה של הגנה על הבית ועל המולדת. אמרנו להם עד כמה העורף אוהב אותם, תומך בהם ומאמין בצדקת הדרך של המלחמה הזו. היה לנו מאוד־ מאוד חשוב להעביר להם את המסר הזה".
אילו שירים שרת להם?
"שרתי מה שביקשו ממני, הרי באנו לשמח, לחזק, לחבק ולאהוב. כיכבו שירים כמו 'לאונרדו', 'זכיתי לאהוב', 'הכוס הכחולה' ו'מישהו פעם'. זו היתה תוכנית כבקשתם. בחלק מהמקומות הצטרפו אלינו חיילים להופעה. הבאתי איתי עוד שלוש גיטרות, שנתרמו לבקשתי על ידי 'כלי זמר', והשארתי אותן לחיילים שהצטרפו להופעה איתנו. היה גם חייל שניגן במפוחית. זו היתה חוויה מאוד מיוחדת ומעצימה".
מדברים הרבה על ההשפעה של המלחמה על תעשיית הבידור והמוסיקה. אתה מרגיש את השינוי?
"כן, בהחלט. כל ההופעות שהיו מתוכננות לקיץ, שהוא בדרך כלל תקופה מאוד חמה בשוק, בוטלו או נדחו. אבל אני חייב להגיד לך שזה ממש לא מעניין כרגע. כשתחזור השיגרה ויחזור השקט, נתעסק בתעשיית הבידור ונבדוק את הנזקים שנגרמו. כרגע סדרי העדיפויות שונים לחלוטין".
בתחילת המלחמה לא ביטלת את ההופעה שלך בשוני והתעקשת להופיע למרות הטילים. האווירה היתה שונה?
"ההופעה היתה בתחילת המלחמה, כשלא היו לנו פצועים או הרוגים. חשבנו אני והצוות שלי שאם 1,200 איש לא מבטלים את הכרטיסים ורוצים שעתיים של מוסיקה ונחת - התפקיד שלנו הוא לתת להם את זה. ברור שהאווירה היתה שונה. הזמנו להופעה את תושבי כפר עזה, שהתארחו באותם ימים בעפולה, וקיווינו כל הזמן שלא ניקלע לאזעקות. המופע התחיל ב־19:00 והסתיים ב־21:00. היו בו הרבה מאוד משפחות עם ילדים ובני נוער. יכולת להרגיש עד כמה הם היו צריכים את ההפסקה הזאת".
יש תחושה שבמלחמה הזאת המעורבות של אמנים גדולה יותר מבעבר.
"יש הרבה הופעות של אמנים בפני חיילים ובפני פצועים בבתי חולים, ואני חושב שזה סממן כללי של תמיכת העורף במלחמה הזאת. האמנים רוצים לעשות כל שביכולתם כדי לתרום ולחזק".
אתה אישית נלחץ מהאזעקות?
"בזמן אזעקות אני נוהג בדיוק על פי ההוראות".