בנימין נתניהו ומשה (בוגי) יעלון הוסיפו להוביל אמש קו של הנחתת מכה אנושה על חמאס, תוך כדי ניסיון להימנע מכיבוש רצועת עזה ופתיחות סבירה להפסקת אש אשר תוביל לפירוז האזור.
התנהלותם קשה לניהוג במדינה דמוקרטית במאה ה־21. היא מתקיימת תוך כדי חיכוך כפול, האחד עם עוכרי ישראל מבית ומחוץ המבקשים לגרום לרפיון ידיים ולייאוש ולדיכאון ולרגשי אשמה, והאחר אשר מתוך מניעים חיוביים מתלהם ומציע פתרונות מוחלטים, לכאורה מובנים מאליהם.
נתניהו ויעלון והרמטכ"ל בני גנץ לא רק מנהלים את המבצע, אלא צריכים להסביר ולגונן על מדיניות שקשה להצדיקה אלא אם כן היא עולה יפה, וגם אז בדיעבד. אתמול, כתום יום שחור בלחימה, לנוכח אזרחים מודאגים ומי שמציעים ברצינות ובפחז דרכי לחימה אחרות, גילתה השלישייה המובילה איפוק וריסון ואחריות. היא תתואר כך בספרי ההיסטוריה, גם אם ברבות הימים יוכח כי הדרך היתה שגויה, וכי היה צריך להיכנס לעזה במלוא העוצמה הצבאית, וזמן רב קודם לכן.
הם צריכים להקרין תחושה שפועלים בהשקט ובבטחה; שיודעים מה לפניהם ואינם נרתעים מן הקשיים הנגלים בזירה הבינלאומית ובוויכוח הפוליטי בישראל. אתמול עמדו במבחן קשה במיוחד בלי לאבד את עשתונותיהם. כך ראוי.
זאת במציאות קשה לא רק בשטחי הלחימה אלא גם בזירה הבינלאומית. לא שמישהו סבר כי ג'ון קרי בן־בליעל הרוצה לשרת את חמאס, אבל שהוא תמים ושיחק לידי קטאר וטורקיה במחיר תמוה של פגיעה בישראל וברשות הפלשתינית ובירדן, ובעיקר במצרים. לא זדון מנחה את קרי, אבל טעות בניווט אשר ייתכן שהיא אשר גרמה לדחייה בכינון הפסקת האש בתנאים סבירים ודירדרה את העימות לסיבוב דמים נוסף.
היהודים יעמדו גם בזה. אנחנו עם למוד סבל. עם שידע שפך דם. במאה השנים האחרונות למד כי כוח המגן שנצבר בצה"ל מציל חיים, אבל במחיר אובדן חיים. "ארץ ישראל נקנית בייסורים", ידע לשנן - ובימים כמו אתמול למד גם ליישם.
רק שהדרך להצלחה רחוקה. הגדרת הניצחון שונה מצד לצד. לארגון טרור מספיק שיידע לשרוד. למדינה דמוקרטית נחוץ ניצחון מהסוג הקלאסי. בחוסר האיזון שמאפיין את מלחמות המאה ה־21 ייתכן מצב שבו שני הצדדים יוצאים מן המערכה וידם על העליונה. בעיני עצמם.
רק שאנשי חמאס צריכים לקרוא נכון את הישראלים. הם נטועים באדמתם. הם אינם זרים בארצם. רגישותם אינה באה במקום נחישותם. האליטה היהודית מוכנה לשלם את המחיר. אתמול פגשתי בעמי איילון לשיחה על עיסוקיו המרתקים במכון לדמוקרטיה. איכשהו התגלגלה השיחה לחניכו חיים שטורמן, שנהרג סמוך לו בקרב המיתולוגי באי גרין, מצרים, ב־1969.
סבתו היתה עטרה שטורמן, סיפר איילון בהערכה. הכרתי אותה. איבדה במלחמות ישראל בעל ובן ושני נכדים, ואסרה על המשתתפים בהלוויות להזיל דמעה. העם הזה יותר חזק מכפי שנראה בעיני אויבים. מכפי שנראה בעיני זרים. מכפי שנראה בעיני עצמו.
* * *
ביקורת בימין: "לא לעצור את פעילות צה"ל"
בשעה שהלחץ הבינלאומי על ישראל להסכים להפסקת אש הולך וגובר, שרים וח"כים מהימין מפעילים לחץ נגדי וקוראים לראש הממשלה דווקא להרחיב את המבצע.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כך, למשל, השר אורי אריאל אמר כי "האמריקנים לא מבינים מה קורה באזור. הם באש ואנחנו בהפסקה, זה לא יכול לעבוד". השר ישראל כ"ץ הוסיף כי "'ירי ייענה בירי' הוא לא תגובה מספיקה. יש לשוב ולקחת את היוזמה".
השרים כ"ץ, אריאל וארדן
השר גדעון סער קרא לכנס את הממשלה, ולא להסתפק רק בדיוני הקבינט. לדברי סער, "דיון בממשלה, שחבריה נושאים באחריות משותפת, הוא חיוני במיוחד". סגנית השר ציפי חוטובלי אמרה כי "ישראל חייבת לדחות את הצעת אובאמה להפסקת אש. ההצעה האמריקנית משרתת אך ורק את חמאס. לראשונה זה שנים רוב מוחץ בציבור הישראלי נותן גיבוי להמשך המבצע, ועל ממשלת ישראל להביא לשינוי כללי המשחק ברצועת עזה ולהכריע את חמאס".
שרת התרבות והספורט לימור לבנת אמרה כי "עדיין לא הושגה הרתעה. אסור לממשלה להסכים למדיניות, שעל פיה צה״ל מגיב רק כאשר חמאס יורה".
השר גלעד ארדן הגיב לביקורת ואמר כי "אני קורא לכל הח"כים והשרים לגלות אחריות ואיפוק בשעה קשה זו ולהתלכד בגיבוי ובתמיכה בראש הממשלה. זו העת לגלות מנהיגות ואיפוק ולהעביר מסר של עוצמה ונחישות כלפי אויבינו".
שלמה צזנה ומתי טוכפלדטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו