בשבועיים האחרונים אנחנו רואים המון טלוויזיה. לפעמים היא סתם פועלת ברקע, לפעמים אנחנו מרותקים אליה בחשש ובמתח, אולם שידורי החדשות הבלתי פוסקים בשלושת הערוצים המרכזיים הם חלק בלתי נפרד ממבצע "צוק איתן". אולפני החדשות מדווחים כל יום משש בבוקר ועד אחת או שתיים בלילה, כמעט ללא הפסקה וללא מקבצי פרסומות. מדובר בהוצאה כספית עצומה, הנאמדת ב־200 אלף שקלים לכל יום שידור.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אבל בעוד שהטלוויזיה נמצאת בפול גז, מאחורי הקלעים העסק מתחיל לבעבע. הזכייניות קשת ורשת הן הנפגעות העיקריות, ועל פי ההערכות, השתיים הפסידו מאז תחילת המבצע עשרות מיליוני שקלים. לזה יש להוסיף את מיליוני השקלים שהן יצטרכו להעביר עבור תפעול חברת החדשות, שם עובדים סביב השעון, ואת אובדן ההשקעה על הפקות שתוכננו להיות משודרות במהלך הקיץ, ונדחו או בוטלו בשל המצב. וכל זה, בגופים שגם כך מתנהלים ללא מרווח נשימה כלכלי.
חוקי הרשות השנייה מאפשרים לשדר בערוץ המסחרי ארבעים דקות של פרסומות לאורך כל רצועת הפריים טיים, בין שמונה בערב לחצות - עשר דקות פרסומות בכל שעת שידור, בחלוקה על פי שיקולי הזכיינית. המשוואה פשוטה: ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך גדלות ההכנסות. חודשי הקיץ נחשבים אמנם חלשים יחסית מבחינת נתוני הצפייה, אבל הביקוש מצד המפרסמים גבוה משמעותית בתקופה הזאת, מה שמאפשר לשדר תוכניות יקרות כמו "האח הגדול" או "דה וויס".
המבצע בעזה שינה את החוקים. "האינסטינקט הראשוני הוא קודם כל להוריד את הפרסום בטלוויזיה", מסביר יוסי לובטון, מנכ"ל ושותף במשרד הפרסום באומן בר־ריבנאי. "אמנם הרייטינג עולה, אבל הקשב הציבורי אינו מכוּון למסרים פרסומיים. ידיעות רעות עלולות להתפרסם בכל שנייה, וכמפרסם, אתה לא רוצה להיות באוויר עם מסרים שלא מתאימים לרגעים כאלה. עם כל הכבוד לאמירות של 'החיים אמורים להמשיך כרגיל' - כשיש לך הרוגים בכל יום, אי אפשר להמשיך לשדר 'עסקים כרגיל'.
"אם המבצע יתארך, נתחיל לראות יותר ויותר פעילויות של חברות המתאימות עצמן למצב. חברות יקיימו פעולות סיוע ותרומה לחיילים וליישובים, ויעבירו את זה לציבור בתוכן שיווקי או פרסומת כלשהי. כשהכל ייגמר, כולם יחזרו בכל הכוח, ואפילו יותר, כי אנחנו בחופשת הקיץ, ואנשים ירצו לנצל את שארית הקיץ הלא סימפטי הזה. אבל למרות זאת - כסף שהלך כבר לא יחזור, ועם זה כולם יצטרכו להתמודד".
ארז בן הרוש, סמנכ"ל התוכן של "רשת": "אנחנו בבעיה קשה בכל מה שקשור ל'דה וויס'. מעבר לעובדה ששישה פרקים שודרו, מדובר בהפסד כספי אדיר, אחרי שמאמצי ההשקה הרבים לעונה נמחקו כליל. אנחנו עדיין שוקלים מה הלאה" // צילום מאיר פרטוש
בור כלכלי שאין איך לסגור
הזכיינית "קשת" בנתה על קיץ עם "האח הגדול", "הפרלמנט", "יצאת צדיק" ותוכנית האירוח של אייל קיציס, ופינטזה על 40-30 אחוזי צפייה בממוצע. לוח השידורים במתכונתו הנוכחית מייצר לקשת הפסדים המוערכים בכ־45 מיליון שקלים בגין אובדן הכנסות מפרסום, ביטול קמפיינים ושיתופי פעולה והקפאת פרויקטים ועסקאות פרסום מתוכננות.
המכה הגדולה מגיעה מהקיצוץ הדרסטי במספר הפרסומות. בחודש יולי אשתקד שידרה "קשת" בממוצע 41.5 דקות פרסומות בערב; ביולי 2014, לעומת זאת - מאז החל המבצע ועד תחילת השבוע האחרון - שודרו ב"קשת", בממוצע, רק 11.9 דקות פרסומת בפריים טיים.
ביום רביעי שעבר שודרו 13 דקות פרסומת (מתוך 40) במהלך הפריים טיים, בחמישי הנתון ירד ל־12 דקות, במוצאי שבת (שנחשב יום פורה בדרך כלל) הסתפקו בארבע דקות בלבד, ואילו בשישי לא שודר אפילו ברייק פרסומות אחד בכל הערב - כלומר, אפס הכנסות. גורמים בתחום מעריכים כי בכל יום ללא פרסומות מפסידה "קשת" 1.2 מיליון שקלים - עלות הפקת פרק אחד של "האח הגדול".
"מרגע חטיפת הנערים אנחנו חווים ירידה דרסטית בהכנסות, וכל דקה מגדילה את גובה ההפסדים", מנתח גורם ב"קשת". "'האח הגדול' באוויר, ואנחנו כמעט באזור האפס המוחלט. במקרה הטוב, יש הכנסות של כמה עשרות אלפי שקלים בודדים, אם בכלל. כשזורקים אבן לנהר, נוצרים סביבה מעגלים, וכך בדיוק זה מתפשט גם אצלנו. המעגלים מתחילים עכשיו לגדול ולפגוע בעובדים שלנו, בעובדי חברות ההפקות ובעובדי חברת החדשות".
"יש אלפי עובדים שנפגעים, לא רק אצלנו אלא אצל כולם", מבהירה סמנכ"ל הכספים של "קשת", סיגל אלבוחר. "נוצר כאן בור כלכלי שאין לנו איך לסגור, וזאת צרה של סקטור שלם, שייקח לו זמן רב להתאושש ממנה".
ב"רשת" המצב כבר החל לתת את אותותיו. באמצע השבוע החליטה הנהלת החברה להוציא את כל העובדים לחופשה כפויה של יומיים. "בימים רביעי וחמישי לא תתקיים עבודה שוטפת ב'רשת', מתוך מטרה של חיסכון בעלויות ועל מנת להימנע מצעדים קשים יותר בהמשך כגון הקפאת משכורות וקיצוצים", נכתב באי־מייל שהועבר לעובדים.
סיגל אלבוחר, סמנכ"ל הכספים של זכיינית ערוץ 2 "קשת"
"כאחד שמסתובב כל היום בבניין אני יכול לומר לך שהעובדים קיבלו את זה בהבנה", אומר המשנה למנכ"ל, שאול מגנזי. "כרגע אנחנו פועלים בכמה חזיתות בו בזמן, כי החברה צריכה להמשיך להתקיים. אנחנו בוחנים את כל ההתקשרויות - החל משכר הדירה ועד חברת האבטחה - כי הנזקים שנגרמו כאן, בחודש הכי חזק בשנה, עצומים. אנחנו מקיימים ישיבות חירום ובוחנים את כל ההפקות ואת כל ההוצאות. מה שאפשר לצמצם מצמצמים, מה שאפשר לבטל - מבטלים ולא יגיע למסך, ומה שאפשר לדחות - נדחה, כי אין ברירה אחרת".
מגנזי מדגיש כי מאז ה־7 ביולי, היום שבו החל ירי הטילים המאסיבי על ישראל, חלה ירידה דרסטית בפרסום בערוץ. "אני לא זוכר דבר כל כך דרמטי בשום מבצע קודם. ההתפתחויות הביאו אותנו להפסדים בהיקפים חסרי תקדים. גם ככה מצב השוק לא היה טוב, אבל לנו היתה התקדמות. מה שקרה מחזיר אותנו הרבה חודשים אחורה, ויידרשו לנו לפחות שנה וחצי עד שנוכל בכלל לומר שעברנו את זה. מה שקורה עכשיו ישפיע על כולם - על היוצרים, על המפיקים ועל התסריטאים. בשרשרת הזאת כולם ייפגעו".
יש מי שטוען שאתם מגזימים, כדי לקבל הקלות מהרשות השנייה.
"אנחנו מעריכים את ההפסדים שלנו נכון להיום בקרוב ל־36 מיליון שקלים בתזרים המזומנים, לא כולל דברים נוספים שניתקל בהם בדרך. אם למשל ניאלץ להאריך את העונה של 'דה וויס' ולדחות את הגמר, יהיו כאן עוד עלויות. כל התכנונים שהיו לנו השתנו".
"האח הגדול" לא מנותק
לוח המשדרים משתנה מדקה לדקה בהתאם להתרחשויות בשטח, וכך מוצאים עצמם המנהלים הבכירים מוחקים, בהחלטה של רגע, עבודה של חודשים ארוכים שעלו מיליונים. הדילמות לגבי התוכן הבידורי המשודר בימים כאלה עוסקות בשאלה היכן מתחיל ונגמר האסקפיזם, ומהי הנקודה שבה ייפגעו רגשות הצופים בבית.
ב"קשת", לדוגמה, עושים מאמצים עצומים לשדר את "האח הגדול" ככל שניתן, גם אם בגירסה מצומצמת ובאיחור של שעה מהמועד המתוכנן, בתוספת הבטחה כי במקרה של התפתחויות דרמטיות, השידור יוחזר לחברת החדשות. התוצאה: החומר המוקלט לא נזרק לפח, ואפילו הרייטינג במוצאי שבת היה מרשים ועבר את ה־30 אחוז. ועדיין, ההכנסות מפרסומות היה מועטות במיוחד.
רן תלם, סמנכ"ל התוכן של "קשת", מסביר כי במקרה של "האח" ההחלטה מורכבת במיוחד. "מדובר בתוכנית הבנויה על ניתוק של הדיירים מהעולם החיצוני, ולכן ההתחלה המשמעותית הראשונה היתה אם בכלל לשתף אותם במתרחש בחוץ או לא. ברגע שיש משהו הנוגע באופן ישיר למתמודדים - למשל, אם היתה אזעקת אמת בבית, שיתפנו אותם, וזו הסיבה שמתאפשר לנו לשדר את התוכנית הזאת. אפשר לראות את מיקי מדבר עם האח הגדול, ופתאום מתחילה אזעקה שקוטעת את שניהם, וכל אחד הולך למרחב המוגן שלו. כלומר, 'האח הגדול' לא מנותקת לגמרי, ולכן אנחנו משתדלים להמשיך ולשדר אותה.
"החוזה שיש לנו עם הצופים בבית הוא שברגע שיש התפתחות משמעותית, אנחנו נחזיר את השידור לחברת החדשות, אבל בתוך רצף החדשות הזה קיים גם רצון של הצופה לשבת מול המסך ולנשום לרווחה מול הטלוויזיה. הכל עניין של רצון, לא של יכולת. אם אתה רוצה שידור חי ויש לך אולפן, אתה פותח אותו עם שני פנסים ואתה שם. פשוט צריך רצון ומגויסות".
רן תלם, סמנכ"ל התוכן של "קשת": "בתוך רצף החדשות הזה קיים גם רצון של הצופה לשבת מול המסך ולנשום לרווחה. ברמה הכלכלית אין שום הצדקה להמשיך עם 'האח הגדול', אבל יש ערך בשידור. הרוב חושב שנכון לשדר"
ספגתם על זה ביקורות רבות.
"ההחלטה אם לשדר או לא נדונה עשרות פעמים במהלך היום. אנחנו קשובים מאוד לטון של החדשות, זו החלטה שאנחנו הופכים גם עשר דקות לפני שידור. ברמה הכלכלית אין שום הצדקה להמשיך עם 'האח הגדול', אבל יש ערך בשידור. למרות שיש ביקורות, אנחנו מרגישים שהרוב חושב שנכון לשדר".
גם אם אף אחד לא יודה בזה בפומבי, אין ספק שלכולם עוברת בראש האפשרות שיגיע הרגע שבו האח הגדול יכנס את משתתפי התוכנית, יודיע להם על סיום העונה וישחרר אותם לביתם, מבלי שאף אחד מהם ייקח את המיליון. "אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר, אבל מקווים מאוד שלא נגיע למצב שבו נצטרך לעצור הכל", אמר גורם ב"קשת". "ברמה האישית, צריך לזכור ש'האח הגדול' הוא מפעל המעסיק עשרות אנשים שמביאים משכורות הביתה, וגם בזה אנחנו לא רוצים לפגוע".
אנשי התוכנית ממשיכים במגמה לשתף את הדיירים בכמה שפחות מידע על ההתפתחויות בעזה. הכלל שנקבע הוא שיתוף הדיירים במתרחש רק במידה שתהיה נגיעה אישית לדייר מסוים או לקרובי משפחתם. "מה שכן עשינו, לאור המצב, זו משימה יוצאת דופן - חתונה של זוג שלא הצליח להתחתן בדרום, ונעשה להם את החתונה בחצר של 'האח הגדול'", אומרים בהפקת התוכנית. "זו עוד נגיעה לעולם החיצון, משהו שלא היינו עושים אלמלא המצב המיוחד".
בעוד ש"האח הגדול" מדשדשת ללא באזז, שאר לוח המשדרים של קשת פשוט התאדה לו. השקת העונה החדשה של "הפרלמנט", שתוכננה ליום חמישי שעבר, נדחתה לפחות בשבועיים. תוכנית הריאליטי "הצילו", שנועדה להחליף את "האח הגדול", נדחתה למועד בלתי ידוע. תוכנית האירוח של אייל קיציס הוקדמה לשבוע שעבר, אך בסוף לא שודרה כלל. "סודות מחדר האח" זזה מחמישי לשישי והתקצרה, הפרומואים של "יצאת צדיק" שודרו אך התוכנית הוצאה מהלוח, ואילו "אנשים" ו"חי בלילה" יצאו לפגרה מוקדם מהמתוכנן. גם תוכנית הבישול של פבלו רוזנברג, שהיתה אמורה לעלות בערוץ 24 שבבעלות "קשת", נדחתה.
מחפשים מיזם חדש
"רשת" נאלצה לחתוך את הפרויקט המקורי שלה, "המיזם". ביום שני לפני שלושה שבועות, בערב שבו נמצאו גופות שלושת הנערים החטופים, בוטל השידור החי שעתיים לפני תחילתו - בזבוז של כחצי מיליון שקלים על הפקת תוכנית שכלל לא שודרה. באותו ערב העבירה רשת בחינם לערוץ הספורט את שידור שמינית גמר המונדיאל בין גרמניה לאלג'יריה, שעליו שילמה הזכיינית מאות אלפי שקלים. עלות הפרסומות והחסויות שנמכרו ובוטלו מוערכת בחמישה מיליון שקלים, כך שלטענת "רשת" - היא הפסידה שישה מיליון שקלים בערב אחד.
בהזדמנות אחרת הופסק שידור של "המיזם" כעבור חמישים דקות, ו"רשת" הפסידה חצי מההכנסות שהיו אמורות להיכנס לקופתה באותו ערב. גם ההסתבכות של רונאל פישר, ששימש שופט בתוכנית, לא עזרה להפקה.
את מקומה של "המיזם" תפס דן שילון, עם עונה חדשה של "המעגל", שהשקתה הוקדמה בשבוע לאור המצב. "כשיש לך את דן שילון אתה בקלות מתאים את עצמך למצב, זה הרבה יותר פשוט. אתה משנה את המרואיינים בהתאם לחדשות ועשית את שלך", מדגיש איש תוכן.
אברי גלעד. "המיזם" נחתכה בעקבות המצב
אבל הבעיה הכי גדולה של "רשת" כרגע היא ריאליטי הדגל שלה, "דה וויס", שעלותו עוברת את מיליון השקלים לפרק. מכיוון שהחצי הראשון של העונה הוקלט מראש, דחיית המשך העונה לא גורמת להפסדים משמעותיים. ביום שבו הובאו למנוחות שלושת הנערים הוקפץ מנחה התוכנית, מיכאל אלוני, להקליט פתיח חדש שירכך את המעבר הבידורי. אלא שבערב שוחררה הקלטת שיחת הטלפון למוקד 100, החדשות התארכו, וב־19:45 הודיע המנכ"ל אבי צבי לחברי ההנהלה כי "יש דברים חשובים יותר מרייטינג, וזה המצפון, ולכן 'דה וויס' לא תשודר". עם ביטול התוכנית הגיעו גם ביטולי הפרסומות, וכבר באותו הערב דיווחו בזכיינית לרשות השנייה על הפסד של 1.7 מיליון שקלים.
בימים שאחרי הקרינה "רשת" עשרות פעמים פרומו לשלבי האודישנים הסופיים, שבוע אחר שבוע, אולם עד היום, התוכנית עדיין לא שודרה. עד כה כבר בוטלו חמש תוכניות של "דה וויס", ואחת נוספת נקטעה אחרי 13 דקות שידור, בשל אזעקה בגוש דן. שידור האודישנים השתבש, ומדובר בשלב הכי קריטי ביצירת הבאזז, שאמור לגרום לצופים להישאר מול התוכנית עד תום העונה.
"אנחנו אכן בבעיה קשה בכל מה שקשור למותג 'דה וויס'", מודה סמנכ"ל התוכן של רשת, ארז בן הרוש. "מעבר לעובדה ששישה פרקים כבר שודרו, מדובר בהפסד כספי אדיר, אחרי שמאמצי ההשקה הרבים לעונה הזאת נמחקו כליל. אנחנו עדיין שוקלים מה הלאה, אבל 'דה וויס' היא ממותגי הטלוויזיה החזקים ביותר, ולכן, בטווח הארוך, לא אמור להיות קושי להחזיר אותה למסך.
"בכל יום התכנסנו מחדש במטרה למצוא איזון בין הצורך לתת מענה למבצע עם חברת החדשות לבין הצורך לבדר את הצופים במקלטים שזקוקים לאסקפיזם. יצרנו פרומו שיוצר ציפייה, אך ככל שהמבצע התקדם והתחוור לנו מה גודל הפעילות, הורדנו את הבידור למינימום. מכיוון שזאת תוכנית מוקלטת לא ניתן לייצר בה התכתבות אמיתית עם המצב. זאת תוכנית חיובית ומבדרת, ובמצב של הרוגים ופצועים, חרדה ולחץ, ההישארות אונליין היא הכרח".
בעמוד הפייסבוק של התוכנית נכתבו תגובות נגד אביב גפן, בשל דעותיו השמאלניות. זה משהו שיכול להזיק לכם בתקופה כזאת?
"אביב גפן הוא אדם פרטי וזכותו להביע את דעתו גם מחוץ לתוכנית. 'רשת' דוגלת בהבעת מגוון דעות ואין מקום להשתקת דעות של אנשים. אלימות מילולית או פיזית אינה מקובלת בכלל".
שינוי משמעותי מאוד נרשם גם בלוח השידורים של ערוץ 10, שם הוחלט בשלב מוקדם מאוד להקפיא את כל לוח השידורים המתוכנן ולהתרכז באולפן חדשות חי ובעידכונים מהשטח במשך שבעה ימים בשבוע, מ־6 בבוקר ועד אחרי חצות - בסך הכל, קרוב ל־18 שעות שידור מדי יום.
היתרון של ערוץ 10 על פני זכייניות ערוץ 2 הוא העובדה שרוב גדול מרצועות השידור של הערוץ מורכבות מתוכניות אקטואליה - רפי רשף, לונדון וקרישנבאום, היום שהיה, לילה כלכלי, צינור לילה ואפילו תוכנית הבוקר של אורלי וגיא.
ועדיין בערוץ עצרו לא מעט הפקות ותוכניות. הדרמה "אחת אפס אפס", תוכנית התחקירים "כלבוטק", הדוקו־ריאליטי "מעושרות", הריאליטי "עד סוף העולם", "פנים אמיתיות" עם אמנון לוי, "שעת הדרקון", ועוד. צוות תוכניתו של גיא פינס אמנם המשיך לעבוד כרגיל, אך בפועל, שידר רק פעמיים בשבוע האחרון.
למרות שהרייטינג עלה בשבועיים האחרונים, גם בערוץ 10 סובלים מבריחה מוחלטת של המפרסמים. חלק גדול מהמגישים הבכירים נדרשו להגיש שידורי גל פתוח ללא תוספת תשלום מיוחדת על השעות הנוספות, לאות סולידריות עם הערוץ, וגם כי נראותם על המסך בימי לחימה חשובה להם. אולם בשונה מ"קשת" ו"רשת", מצבו הפיננסי של ערוץ 10 על הקרשים, ובשל כך גם סיכויו לשרוד את המשבר מדאיגים מאוד.
מצב חירום, והמגירה ריקה
בכירים בגופי השידור טוענים כי ברשות השנייה, האחראית על השידור המסחרי, לא ערוכים למשברים מהסוג הזה. עם זאת, צריך גם להביא בחשבון כי ייתכן שבזכייניות מגזימים ומנפחים את המספרים, כדי לקבל הקלות רגולטוריות בימים שאחרי המלחמה.
"הרגולטור בישראל מתנהל כאילו החיים כאן שלווים, מונוטוניים, אנחנו חיים בשלום עולמי ועם כלכלה יציבה ומשגשגת", תוקף בכיר בתעשייה. "המערכת הזאת מנותקת לחלוטין מהמציאות. אין שום מתווה אסטרטגי למצבי חירום. חייבת להיות תוכנית מגירה למצבים כאלה. במקום שהרגולטור יעצור הכל ויתמודד עם המצב בזמן חירום, הוא תמיד מתמודד איתו בדיעבד".
גורם באחת הזכייניות מסביר: "אנחנו לא מעוניינים במנגנוני פיצוי מגוחכים כמו דקות פרסום, כי אין כרגע פרסומות, או שיורידו לנו בסוגה עילית. הטלוויזיה המסחרית התגייסה למילואים, תוך לקיחת אחריות והבנת תפקידה בעת הזו, ולכן לא ייתכן שהיא תישאר חשופה ובסכנת קיום בלי שהרשות השנייה תגיב. יש צורך בכסף אמיתי, לא בספינים ובכותרות".
בשבוע שעבר יצאו כל גופי השידור המסחריים בצעד חריג, המסביר את גודל המצוקה, באמצעות פנייה משותפת אל שר התקשורת גלעד ארדן. מדי שנה משלמות "קשת" ו"רשת" למדינה דמי זיכיון של 12 מיליון שקלים כל אחת. "כדי לתת לנו אוויר לנשימה צריכים להקל עם דמי הזיכיון החל מתחילת שנת 2014", מציע מגנזי, ומבקש גם לעצור את כספי התמיכה בקולנוע שמעבירות הזכייניות (כחמישה מיליון שקלים) ולמחוק קנסות שניתנו להן בעבר בשל חריגות או הפרות.
"ברשות השנייה הצטברו כספים, וזה כסף שיכול להגיע מייד ליוצרים ולמפיקים", הוא מסביר. "מבחינתנו, שילך ישירות אליהם כדי למנוע הקפאת הפקות. עד שאנחנו יוצאים להפקה אנחנו עוברים שבעה מדורי גיהינום, ולעצור אותן זה כאב לב גדול".
מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "בימים אלה, מדינת ישראל כולה נמצאת במצב לחימה. עם החזרה לשיגרה וקבלת תמונה מלאה של הנזקים תתבצע ברשות השנייה בחינה מעמיקה והערכה של המצב, ועל בסיסה ייקבע אם יש להעניק הקלות כאלו ואחרות ובאיזה היקף".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו