ממשיך את המסורת

בקרב חובבי פנטזיה, סידרת "מחזור כישור הזמן" ממוקמת אי שם באולימפוס; מחבר הסידרה, רוברט ג'ורדן, ברא יקום מרתק, ששאב לתוכו לא רק את הגרעין הקשה של חובבי פנטזיה ומדע בדיוני. ג'ורדן הספיק לכתוב 11 מתוך 12 הספרים שייעד לה עד מותו ב־2007 כשהוא בן 58 בלבד, והותיר אחריו רשימות שאמורות היו להוות בסיס לספר האחרון. אלמנתו בחרה בסופר ברנדון סנדרסון (38), שידוע לקוראים כמחבר הסידרה "הערפילאים" ו"גנזך אורות הסער" וכמעריץ גדול של ג'ורדן - להשלים את המשימה. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"ודאי שהיו לי ספקות אם לקחת על עצמי את המשימה, ולו רק משום שלא אהיה שותף לקריאת הספר הבא עם כל הקוראים", מתלוצץ סנדרסון כשהוא מוצא זמן להתראיין בזמן כנס ספרות פנטזיה, שאליו הוזמן כאורח הכבוד. "קראתי את הרשימות שג'ורדן הותיר אחריו וחשבתי לעצמי, אני דן את עצמי לכישלון; לא משנה כמה טובה תהיה התוצאה, עדיין זה לא יהיה ספר שג'ורדן כתב, אז למה אני אומר כן? ואז חשבתי, אם מישהו אחר יכתוב את ההמשך והתוצאה תהיה ספר לא טוב, אני ארגיש אחראי לכך". 

במהלך הכתיבה הבין סנדרסון כי העלילה של הכרך האחרון בסידרה כה דחוסה, שמוטב לפצל אותה לטרילוגיה: לאחרונה תורגמו לעברית שני הכרכים הראשונים בטרילוגיית "זיכרון האור" – "מגדלי חצות" כרך א' וכרך ב' (הוצאת אופוס). "כתיבה היא תהליך של התקדמות ונסיגה", מספר סנדרסון על החוויה, "הרגשתי שאם אקלע לתוך נפשן של הדמויות ואיטיב לפענח את מניעיהן, השאר כבר ייכתב מעצמו. גם אם אשתמש במושגים או אגיע לסצנות שג'ורדן לא היה כותב, אם הדמויות מרגישות לי כמו עצמן זה כנראה הכיוון הנכון". 

ז'אנר הפנטזיה האפית חווה פריחה מתמדת בשנים האחרונות וסוחף גם קהל שלא קרא בעבר מדע בדיוני או פנטזיה. כיצד אתה מסביר את התופעה?

"הז'אנר הזה אכן תפס תאוצה ב־15 השנים האחרונות, לא מעט הודות לסרטים דוגמת הארי פוטר ושר הטבעות שסחפו אחריהם צופים, שלא חוו לפני זה את הז'אנר ואז החליטו ששווה לנסות לקרוא גם ספרות ברוח זו. התכנים הללו, שנחשבו בעבר 'גיקיים', זולגים לאט למיינסטרים גם בגלל האינטרנט, שמחבר בין אנשים והתשוקות שלהם. במקביל, גם הכותבים עברו שינוי משמעותי: הסצנה בעבר היתה מושפעת לחלוטין מהחזון של טולקין, ורק ב־15 השנים האחרונות הסצנה משתחררת מצילו, באופן חיובי, ולא רק כותבת בהשראתו או מתנגדת לו, ובכך מרחיבה את האפשרויות שהעולם הזה יכול להציע". 

"מגרדים שטח"

סנדרסון טען בעבר שז'אנר הפנטזיה האפית עוד לא הגיע לשיאים שאליהם הוא יכול להעפיל. "העניין הוא שאם הייתי יודע מה לעשות כדי להביא את הז'אנר לשיאים הללו, בכך הייתי מתמקד", הוא אומר בחיוך, "אני עוסק במה שאני מקווה שיביא את הז'אנר לכיוון הזה. בכל הקשור לפנטזיה האפית, החזון שלי הוא לקראת ספרות יותר נועזת, מגוונת, שונה וחדשנית. אבל אם לומר בכנות, אני לא יודע אם הדור שלי הוא הדור שיביא את הז'אנר לשיאים חדשים. בפנטזיה יש כל כך הרבה עומק, ועכשיו אנחנו רק מגרדים את השטח". 

אחד הכלים הבולטים בעבודתך הוא האלגוריה, שנוכחת בעוצמה גם בספרך "לב פלדה". אתה לא מהסס לכוון ישירות למציאות ולבקר אותה? 

"יש לי מערכת יחסים של משיכה־דחייה עם אלגוריות, שכן כסופר, אני מרגיש שהמשימה הראשונה שלי היא לספר סיפור טוב, מהנה, מרתק, שיערב את הקורא בתוכו, שיחשוף טפח מתוך הטבע האנושי. אני כותב פנטזיה, אבל אוהב כשלדמויות יש עניין ותשוקה לדברים שקיימים בחיים האמיתיים שלנו. אלגוריה היא כלי נפלא לכך: ברומן כמו 'לב פלדה' אני בעצם שואל באמצעותה - מה קורה כשלאנשים יש יותר מדי כוח? כיצד זה משפיע עליהם? כיצד אפשר לטפח יחסי אמן בעולם שמושתת על מערך כוח לא מאוזן ומופרז? זו הדרך שלי לספר סיפור טוב על אנשים אמיתיים, ודרכם להגיע לנושאים משמעותיים, כי השאלות הללו חשובות לנו ונוגעות בנו". 

פרט טריוויה מעניין על סנדרסון הוא העובדה שהוא חבר בכנסיית "ישו המשיח של קדושי אחרית הימים", ואף שימש מיסיונר בסיאול שבקוריאה. "מובן שהעולם הזה משפיע בדרכו על הכתיבה שלי", הוא עונה, "אני מרגיש שהאקט האלוהי ביותר שקיים הוא האקט של היצירה; יש בנו כבני אדם הצורך לבנות דברים, ליצור. כך שזה פשוט הביטוי שבי ליצירתיות". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו