5 מחללי צוק איתן הובאו למנוחות

במהלך הערב התקיימו חמש לוויות ברחבי הארץ, של חמשת ההרוגים הראשונים במבצע "צוק איתן". רס"ן אמוץ גרינברג נקבר בהוד השרון, סג"מ בר רהב בקריית טבעון, סמ"ר איתן ברק בהרצליה, סמ"ר בניה רובל בחולון וסמל אדר ברסנו הובא למנוחות בבית העלמין בנהריה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

סג"מ בר רהב ז"ל, בן 21 מרמת ישי

הצוער בר רהב, בן 21, נהרג מירי טיל נ"ט • שיחק בנבחרת ישראל בכדור-מים והיה הבכור מבין ארבעה אחים

סמל בר רהב, שנהרג מירי טיל נ"ט

עשרות בני משפחה וחברים הגיעו בצאת השבת לבית משפחת רהב ברמת ישי לנחם את ההורים אפי ונעמה, האחים ניר ורותם והאחות רון, שקיבלו את הבשורה המרה על מותו של סג"מ בר רהב, בן 21. בר גדל והתחנך ברמת ישי. את לימודי התיכון סיים בבית הספר במושב נהלל, ותוך כדי כיכב בקבוצת הכדור-מים של קריית טבעון, ובנבחרת ישראל בכדור-מים. בר היה צוער סמל ויועלה לאחר מותו לדרגת סג"מ.

לקראת גיוסו לצה"ל ויתר בר על האפשרות לשרת כספורטאי מצטיין והעדיף לשרת ביחידה קרבית. מורן בנימין, דודו של בר, ספד לו: "בר היה הבכור לארבעה אחים. הוא נולד ביוני 1993, תמיד היינו חוגגים ביחד יום הולדת, הוא היה לי כמו אח קטן. הוא רצה להגיע ליחידה מובחרת, ולבסוף הגיע להנדסה, ומאוד שמח על ההזדמנות הזו".

מורן המשיך: "דיברתי איתו לפני כמה שבועות ושאלתי איך הולך, הוא אמר שהוא יהיה מצטיין קורס קצינים. אמרתי לו שנבוא לרחבה בבה"ד 1 וכולנו נשמח. דיברתי איתו פעם אחרונה ביום חמישי ב-23:00, והוא היה מאוד מבסוט".

עופר בן אליעזר, ראש המועצה ברמת ישי, אמר אמש: "קשה, מאוד קשה. מדובר במשפחה שנותנת ליישוב. כל הילדים תלמידים טובים, תורמים. התפוח לא נפל רחוב מהעץ אל מול ההורים. המשפחה שבורה, זה ברור. אנחנו עוטפים אותם ומחבקים אותם, נתמוך בהם ונעזור להם ככל יכולתנו ואני מאחלה לנו שזה יהיה החלל האחרון שלנו".

רס"ן (מיל') אמוץ גרינברג ז"ל, בן 45 מהוד השרון

רס"ן (מיל') אמוץ גרינברג, בן 45, נהרג בהיתקלות עם המחבלים במנהרת הטרור • היה חוקר בכיר ברשות לניירות ערך וחוקרו הראשי של נוחי דנקנר

רב-סרן (מיל') אמוץ גרינברג. נהרג בהיתקלות עם מחבלים

ההיתקלות עם המחבלים, שניסו לחדור לשטח ישראל ממנהרה אתמול בבוקר, גבתה את חייו של רס"ן (מיל') אמוץ גרינברג, בן 45 מהוד השרון. עם היוודע הבשורה הטרגית רבים הגיעו אל בית המשפחה לנחם ולהתנחם. הלווייתו תיערך היום בהוד השרון.

אמוץ, יליד קיבוץ יטבתה, קצין מבצעים בחטיבת השריון 188 "עוצבת ברק", הותיר אחריו את אשתו שגית ואת שלושת ילדיהם - ליהיא, אורי ושירה. היה עורך דין וחוקר בכיר ברשות לניירות ערך והיה חוקרו הראשי של נוחי דנקנר בפרשת הרצת המניות באי.די.בי. יו"ר הרשות לניירות ערך שמואל האוזר אמר: "כולנו בהלם. בזעזוע ובכאב עצום קיבלנו את ההודעה על אמוץ. הוא היה בשיא פריחתו. איבדנו חבר יקר".

אמוץ הוקפץ לעזה בצו 8 למבצע צוק איתן. השכנים סיפרו כי רק ביום שישי בצהריים עוד ראו אותו במקלט עם הילדים: "הוא היה איש מקסים, מלח הארץ, שכל הזמן הירבה להתנדב ולעשות רק טוב לאנשים". שכן אחר הוסיף: "אמוץ היה איש עבודה. ככזה, תמיד צחקנו שלאמוץ יש רגל אחת בעבודה ורגל אחת בצבא. כולנו ידענו עד כמה השירות חשוב לו וחלק מהותי ממנו. הוא היה בעל ואבא למופת. פשוט קשה לעכל".

יוסי פיטוסי, רס"ר הגדוד שמכיר את אמוץ 18 שנים, הגיע לנחם את המשפחה: "אשתו קיבלה את זה קשה מאוד. גם אני, בחלומות הכי שחורים שלי, לא חלמתי שזה מה שיקרה, שאמוץ ייהרג. אנחנו מכירים כבר הרבה זמן. אמוץ אהב לעשות מילואים, הוא כל הזמן התנדב. לא היה אימון שהוא לא היה נוכח בו".

עידו מזור, שאף הוא שירת עם אמוץ במילואים, אמר: "כבר 15 שנה שאנחנו ביחד. אמוץ היה בחור שקט שכל הזמן היה חשוב לו לתרום לצה"ל. אנחנו נלווה את רעייתו ונשמור עליה ועל הילדים. הם לא יהיו לבד". רוני לוי, חברו לעבודה, הוסיף: "הוא יכול היה להשתחרר מהצבא ובכל זאת התעקש להתנדב למילואים".

ראש עיריית הוד השרון, חי אדיב, אמר עם צאתו מניחום האבלים: "הוד השרון עטופה בעצב ומרכינה ראש עם מות בנה. אנחנו מחבקים את כל בני משפחתו".

סמל אדר ברסנו ז"ל, בן 20 מנהריה

סמל אדר ברסנו

עשרות חברים, מכרים ובני משפחה הגיעו אל בית משפחתו של רב"ט אדר ברסנו, בן 20 מנהריה, שנהרג אתמול בהיתקלות עם המחבלים במנהרת הטרור. אדר הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

משעות הצהריים המוקדמות אתמול, לאחר קבלת הידיעה המרה על נפילתו של אדר, גדשו את בית הוריו רבים מחבריו שלמדו עימו ומכרים של המשפחה.

אייל, אחד מחבריו של אדר, סיפר כי הוריו ואחיו של אדר קיבלו בהלם את דבר מותו והם מתקשים לעכל את הבשורה המרה: "ההורים של אדר, אחיו ואחותו שבורים לגמרי ולא מסוגלים לעכל את הבשורה המרה. ממה שהבנו מהמשפחה, הדיווח הראשוני שהם קיבלו היה שהוא נפגע באורח קשה מאוד, אבל זמן קצר לאחר מכן הגיעו לביתם נציגי קצין העיר בנהריה ובישרו להם שהוא נהרג".

אוהד קרייף, חבר של אדר, סיפר כי רק בשבוע שעבר הם נפגשו לארוחת ערב משותפת: "היינו כמו משפחה, מאז הילדות. אדר היה מלח הארץ וכולנו, המשפחה והחברים, מרוסקים ושבורים מהידיעה שהוא נהרג ולא יהיה איתנו יותר".

קרייף המשיך: "אדר סיפר לנו לא מזמן שהוא יורד עם היחידה שלו דרומה לעזה אחרי אימון שהיה להם. הוא לא ידע לומר לנו אם הם ייכנסו קרקעית לעזה או לא. כולם אהבו את אדר. היה לו חיוך מיוחד ושובה לב. הוא היה בחור זהב שאהב את החיים ותמיד היה הראשון לעזור בכל דבר. הוא מאוד אהב את השירות הצבאי והיה ממש גיבור שהיה מורעל על הצבא. נקטף לנו פרח".

קרייף סיפר כי אחותו ואדר היו חברים מגיל 15 והיו להם תוכניות ושאיפות לעתיד משותף: "הם היו זוג צעיר עם המון תכנונים לעתיד. כל החיים היו לפניהם. אדר רצה לטייל אחרי סיום שירותו הצבאי וגם היו לו תוכניות ללמוד ובבת אחת הכל נקטע. אחותי ממש בהלם מהידיעה על מותו והיא לא מסוגלת לעכל את הבשורה המרה. כולנו, כל החברים, נמצאים עם המשפחה כדי לחזק אותם ולתמוך בהם".

סמ"ר איתן ברק ז"ל, בן 20 מהרצליה

איתן הוא חלל צה"ל הראשון של מבצע צוק איתן. במערכת הביטחון עדיין חוקרים את נסיבות מותו בסוף השבוע.

עם קבלת ההודעה על מותו של איתן הגיעו עשרות רבות של מנחמים לבית המשפחה בהרצליה. יעקב נחום, מי שהיה מנהלו בבית הספר "תיכון חדש" וכיום ראש תחום על יסודי באגף החינוך בעיריית הרצליה, אמר: "איתן היה תלמיד במגמת ספורט ימי שתמיד חלם להיות הכי קרבי שיש. היו לנו הרבה שיחות על כך בהפסקות שהוא רוצה להתנדב ולשרת את המדינה בשירות תורם - והוא זכה לזה. הוא רצה לתת את כל כולו, וכך עשה. ברק היה חברותי מאוד, מהתלמידים האלה שעושים קונדס ובכל זאת, אתה תמיד אוהב אותם".

סמ"ר איתן ברק ז"ל. החלל הראשון של מבצע צוק איתן

ההורים, מישל ודוד, ושני אחיו של איתן, נועה בת ה־23 ושקד בן ה־32, קיבלו את פניהם של מנחמים רבים, רובם צעירים, קציני צה"ל לצד חברים מספסל הלימודים. "ההורים מדהימים. צנועים", אמר נחום, "המוטיב שלהם לתרום ולתת למדינה, החינוך לערכים, לאהבת הארץ כל כך בולט שזה יפה. כולנו חששנו מהכניסה לעזה, ובדיוק מהפחד הזה, מהרגע הזה, חששנו כולנו. מהרגע שיבואו ויודיעו לנו על ההרוג הראשון, והתחושה היא נוראה, כאילו ש'הבן' שלך, אחד מבית הספר שלך - נהרג".

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, הגיע אף הוא בשעות הראשונות לנחם את המשפחה ואמר: "העיר הרצליה מרכינה ראשה בנפול אחד מבניה. בחור שנולד וגדל והתחנך בעיר. מדובר במלח הארץ, האבא היה בשירות קרבי, גם אחיו עשה שירות קרבי. משפחה מדהימה ואנחנו כעת מחזקים אותם. התחושות קשות, אלו השעות הראשונות. וכולם מגיעים לפה כדי לחזק את המשפחה ולהיות איתה ברגעים אלו".

בשבועות האחרונים פעל איתן עם הכיתה שעליה פיקד בשכם, במטרה לעצור פעילי חמאס במהלך מבצע "שובו אחים". כתב העיתון "במחנה" שוחח איתו ועם מפקדו לאחר האירוע.

"נתקלנו בהפרת סדר מצד תושבי המקום שכללו יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה", שיחזר אז ברק, "צה"ל לא מרבה להיכנס למחנות פליטים בזמן צום הרמדאן על מנת לכבד אותו, אבל הרגישות של המצב הכריחה אותנו".

מפקד הפלוגה שלו סיפר אז: "איתן הגיב בצורה ראויה כשהוא מבצע ירי באמצעים לפיזור הפגנות לעבר התושבים שאיימו על הכוח בצורה משמעותית. לאורך כל תפקידו בפלוגה איתן בולט בטיפול בכיתתו ובהנעת הלוחמים לביצוע פעולות קריטיות בשיגרה, וגם במבצעים כמו 'שובו אחים'".

סמ"ר בניה רובל ז"ל: "היה פטריוט אמיתי"

בבית משפחת רובל בחולון התקבלה ביום שבת בלילה הבשורה המרה. מעט לפני חצות הגיעו נציגי צהל לבית ההורים עדה וזאב ובישרו להם כי הבן הצעיר, סמל בניה רובל, בן 20, לוחם בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים, נפל בהתקלות ברצועה.

את ההורים ושלושת האחים שהותיר אחריו, ליאל (27), ירין (24) ותומר (36), הקיפו וחיבקו עשרות חברים ובני משפחה קרובים ורחוקים. הם מתקשים להאמין ולמרות הכל מצאו ההורים והאחים כוחות לדבר, לספר עלה בן היקר.

"מאז שהיה קטן היה אמיץ. גיבור. הוא החליט שהוא הולך לצנחנים ויהי מה. כבר מכיתה י' התחיל להתאמן. עבר את כל הגיבושים ואת כל השלבים. היה חשוב לו להיות קרבי כי אהב את המדינה. היה פטריוט אמיתי. הוא לא קיטר ולא התלונן כל השירות היה מאושר. היה אמור לקבל אות הצטיינות. תמיד אמר שהוא מוכן למות למען המדינה כדי שכולנו נחיה כאן בשקט. הבננו שהוא היה בהסתערות לצד המפקד פלוגה ואז נפגע ונהרג. אנחנו מאמינים באמת שזו השליחות שלו ושהשם נתן והשם לקח. הוא מת צדיק. ביום שבת. אנחנו כולנו גאים בו" סיכם האח ירין.

"שבת קודמת נסענו אליו לדרום להביא לו אוכל ולראות אותו כי הוא לא היה כמה שבתות בבית. הוא היה בין הכוחות שחיפשו את הנערים החטופים. הוא בא ביום שלישי האחרון לכמה שעות אפטר. אמרתי לוש אני דואגת ואמר לי לא לדאוג ולהיות חזקה. לקחתי אותו אחר כך לתחנה מרכזית ונפרדתי ממנו. זו הפעם האחרונה שראיתי אותו. ביום חמישי דיברנו בטלפון. אמר לי אמא אני סוגר טלפון אל תדאגי אני אוהב אותך הכל יהיה בסדר יש לנו המון כוחות. אמרתי לו שאני אוהבת אותו ושישמור על עצמו" הוסיפה עדה אימו "הוא היה עוגן לכולנו. חזק. עכשיו אני צריכה להיות חזקה. זו הצוואה שלו שאני רוצה לממש".

אל הבית הגיעו עשרות מחבריו, מרביתם מתיכון יצחק נבון בחולון שם סיים את לימודיו לפני שנתיים. שם היה חבר בנבחרת האתלטיקה הבית ספרית . חבריו סיפרו על מנהיג מלידה, פייטר. עם חיוך שלא מש מהפנים. "בשבוע שעבר שלח מסרונים לכמה חברים. דאגנו לו והוא אמר שהכל בסדר והוא חוזר מהר אלינו. זה לא יקרה".

חבריו הקימו דף לזכרו בפייסבוק. אחת מהן אף העלתה את אחד המסרונים האחרונים שהוא שלח לה. "נקווה לראות אותך מהר בריא ושלם" כתבה לו. "למה לקוות? את תראי אותי בריא ושלם" השיב לה.

בהכנת הידיעה השתתפו לילך שובל, אבי כהן, יעל ברנובסקי, שלומי דיאז ודניאל סיריוטי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו