"גם בישראל וגם בחמאס רוצים שקט"

פרשננו הצבאי יואב לימור, הגיע לאולפן ישראל היום, כדי להאיר מעט על המצב בין ישראל לחמאס. "ישראל תוקפת מהאוויר, על פי תכנית די סדורה, בעיקר משגרים, מנהרות, בתים של מפקדים בחמאס וגם בארגונים אחרים, מתוך ניסיון לפגוע כמה שיותר ביכולת האש של חמאס, ביכולת שלו לירות לעברנו, ולגרום לו לאבד נכסים, וגם מתוך רצון להלחיץ את האוכלוסייה הפלשתינית, וליצור דרכה לחץ על חמאס. אנחנו ראינו קריאה לתושבי שכונות מסוימות לפנות את הבתים, זה נועד למנוע פגיעות, אבל גם לייצר לחץ.

ההנהגה נמצאת מתחת לאדמה, כשאנשים עוזבים את הבתים, הם חוששים לאבד את הבית, וכשזה מצטרף לתקיפת בתים של בכירי חמאס, הרצון הוא לייצר לחץ תודעתי, שיגרום להם להסכים לתנאים נוחים להפסקת אש. תמונת המראה היא מה שיוצא מעזה – חמאס ממשיך בירי לכיוון ישראל, ראינו היום אחר הצהריים, גם ירי לכיוון תל אביב, גם ירי לצפון. לחמאס יש תכנית אש מסודרת.

עד שהמצרים לא יתערבו – לא תהיה הפסקת אש

הרקטות והמשגרים מתחת לאדמה, בא בן אדם, מחבר טיימר – ואחרי זמן מסוים הרקטה משוגרת לישראל, למקומות אליהם כיוונו מראש. באמצע יש כל מיני גורמים, בעיקר מטעם עצמם, שמנסים להגיע למשא ומתן. נציגים של האו"ם, נציגים קטארים, חאלד משעל הגיע לאיסטנבול – אבל בסוף, עד שהמצרים לא יתערבו, לא תהיה הפסקת אש.

אני לא יודע להגדיר מהי תמונת הניצחון, בהיעדר כזו מובהקת. אם תהיה רקטה בתל אביב, שתחדור את כיפת הברזל, עצם התמונות של רקטה שמתפוצצת בדיזנגוף סנטר, ודאי תהיה תמונת ניצחון. לכן, הסיכולים במרכז הארץ הם יותר משמעותיים, לא משום שהדם שלנו יותר אדום מדמם של תושבי הדרום, כי אם מבחינת הישג חמאס. אם ישראל תצליח לפגוע בבכיר מאוד בחמאס או בג'יהאד האסלאמי, בהחלט אפשר יהיה להציג את זה כהישג.

להבנתי, ברמה הצבאית אין פה תיקו. ידה של ישראל על העליונה. השאלה היא כמה זמן חמאס יירתע מלירות עד הפעם הבאה. התקווה היא שכמות האש והתחמושת שירדה על עזה בימים האחרונים, תגרום לחמאס לרצות ברגיעה לאורך זמן. נכון לעכשיו, שני הצדדים קצת זהירים, כל אחד מחפש איך הוא יכול להשיג את שובר השוויון. ישראל מנסה להשיג שקט לאורך כמה שיותר זמן, וחמאס מנסה להשיג את אותו שקט – אבל חמאס גם רוצה פתיחה של מעבר רפיח".