לנבחרת הולנד היו שישה ניסיונות הבקעה מתוך הרחבה ב־90 הדקות מול מקסיקו כולל הפנדל, כשחמישה מהניסיונות הללו הגיעו אחרי שמקסיקו עלתה ליתרון משער של ג'ובאני דוס סנטוס. הנה עוד נתון - כשמקסיקו עלתה ליתרון היא הובילה 1:6 בניסיונות הבקעה. התקפות הולנדיות התרחשו, אבל הן נבלמו בדרך כלל במסירה שלפני הבעיטה. מיגל הררה, מאמן מקסיקו, נחל ניצחון טקטי גדול על לואיס ואן חאל, מאמן הולנד עד השער, ואז נתן לו את המשחק בכמה אקטים התאבדותיים.
ראשית בהוצאת שני האסים ההתקפיים שלו - ג'ובאני דוס סנטוס ואוריבה פראלטה. מקסיקו נכנסה למצב שבו כל שער שוויון יותיר אותה ללא מענה התקפי אם תצטרך לכבוש שוב. פנדל הניצחון היה בדקה ה־90, אבל מרגע שהולנד השוותה מקסיקו היתה מת מהלך.
הררה במודע החליף את צורת המשחק שהביאה לו יתרון לכזו שהכניסה אותו לנחיתות. מעבר לכך, הוא הוריד את הלחץ מההגנה הדי בינונית של הולנד ונתן את הכדור להתקפה ההולנדית, הכוללת כמה מהשחקנים הטובים בדורנו.
זה לא המקרה הראשון בהיסטוריה של המונדיאלים, ונפלו בו גם הגדולים ביותר. ביתרון 1:2 על גרמניה ב־1970 (כבר היה 0:2 לאנגלים קודם לכן) הוציא אלף רמזי, אז מנג'ר אלופת העולם, את מרטין פיטרס ובובי צ'רלטון והחליפם בקשר ובמגן. הגרמנים הישוו, שלטו בהארכה וניצחו 2:3. בהיסטוריה המודרנית יותר זה היה חוסה פקרמן שהוציא את הרנן קרספו וחואן ריקלמה, ביתרון 0:1 על גרמניה ב־2006. על הספסל נותרו פאבלו איימר וילד בשם ליונל מסי. מירולסב קלוזה הישווה דקה אחרי החילוף האחרון - ארגנטינה, שהיתה עדיפה על גרמניה, נאלצה להתגונן. הפנדלים היו התליין.
גם קוסטה ריקה עלתה ליתרון על יוון מוקדם במחצית השנייה, גם היא ספגה שער שוויון מאוחר. אבל יש צדק בכדורגל, ואומץ ועקביות הם ערך לכן חורחה לואיס פינטו, מאמן קוסטה ריקה הוא מנצח ראוי של דו־קרב הפנדלים. פינטו לא בחר בחילופים הגנתיים אפילו כשירד לפיגור של שחקן עם הרחקתו של הבלם אוסקר דוארטה. שני החילופים הראשונים שלו היו אחד-בעד-אחד, השלישי אפילו חילוף התקפי של חלוץ בעד קשר. וכמה התקפות קוסטה־ריקניות לא רק שכמעט הביאו לשער שני מפתיע, אלא גם הרוויחו דקות ונטעו מעט חשש אצל היוונים. קוסטה ריקה שרדה כמעט שעה של כדורגל בנזק מינימלי יחסית.
מאמן קולומביאני נודד בן 61, תפקיד האימון הארוך ביותר שלו היה באוניון מגדלנה הקטנה בקולומביה, והטקטיקן המבריק ביותר של גביע העולם 2014. ואחרי שעשה זאת כאנדרדוג לאורוגוואי ולאיטליה, עשה זאת גם כשהוא לא אנדרדוג מובהק ובתגובה לאירועים במשחק מול יוון.
גם דידיה דשאן המפורסם בהרבה הרשים לדעתי, גם אם ההשתלטות הצרפתית על המשחק הגיעה רק בעשרים הדקות האחרונות. ניגריה מעולם לא עמדה להיות יריבה קלה לצרפת עם ג'ון מיקל אובי וויקטור מוזס הפיזיים בקישור המרכזי, המאתגרים את צרפת במקור כוחה - יוהאן קבאי ופול פוגבה במרכז המגרש. אבל במשמעת גדולה צרפת איפשרה רק ניסיון הבקעה אחד מתוך הרחבה ורק ניסיון הבקעה אחד במחצית השנייה. זו היתה קליניקה של הגנה אזורית ואישית מצד הצרפתים.
מאוכזב מהחלטת הפנדל השנויה במחלוקת, ומלא מעט החלטות שיפוט לא אידיאליות לנבחרתו, מאמן מקסיקו מיגל הררה שאל למה שפט אירופאי את מקסיקו-הולנד ולא שופט מהתאחדות יבשתית אליה שתי הנבחרות לא שייכות. חלילה וחס. וגם טוב שחלפו הימים שבהם ארגנטינה פסלה שופט ישראלי, אברהם קליין, למשחק הגמר רק בגלל שהפסידה משחק שבו שפט.
הניטרליות של השיפוט תושג אם השופטים יהיו טובים. אולי אם יענו לשאלות עיתונאים 24 שעות אחרי המשחק (לא בלהט הרגע) ולא בעוד כלל ביורוקרטי שטיבו לא ברור. הרי טענות אפליה לא מסתיימות בעניין היבשתי. יש מדינות מקורבות דתית (מצרים וסעודיה למשל), תרבותית (אנגליה ואוסטרליה), אתנית (איטליה וארגנטינה) ועוד הרבה מאוד קשרים אחרים. הסכמה של פיפ"א לקביעת שופטים על בסיס ניטרליות יבשתית היא פקפוק באינטגריטי שלהם. מזה יש לנו מספיק.
כל משחק של נבחרת שווייץ מעכשיו עלול להיות משחקו האחרון של אחד מגדולי מאמני תקופתנו - אוטמר היצפלד. ממתי מעט, לצד ארנסט האפל, קרלו אנצ'לוטי וז'וזה מוריניו לזכות בגביע האלופות עם שתי קבוצות שונות. במשחקם האחרון בשלב הבתים הוא עשה דבר קשה מאוד בתנאי הטורניר, גרם לנבחרתו להתאושש מתבוסה. כבר בדקות הסיום מול צרפת, לה הפסידו 2:6, הרשימו כשהתעקשו להמשיך לשחק וכבשו שני שערי כבוד שהיו חשובים מאוד לשיקולי הפרש שערים.
לשווייץ כמה איומים שצריכים להדיר שינה מארגנטינה. המץ' אפ בין פבלו זבלטה לריקרדו גונזלס, בהנחה שמגן וולפסבורג ישחק בכל הכנף השמאלית, צריך להדאיג את ארגנטינה. גם הכדור הארוך של גרניט צ׳אקה ממנשנגלדבך יכול להביך הגנה שלא נראתה כל כך בטוחה בעצמה.
הגנת שווייץ אמנם קרסה מול צרפת, אבל צרפת היא כמעט האנטי־תזה של ארגנטינה. התקפה מאוזנת שמאיימת בכמעט כל נשק התקפי. ארגנטינה קיבלה עד עכשיו ארבעה שערים של מסי, שלושה מהם נפלאים, וחוץ מזה שער עצמי ונגיחת מגן ממצבים נייחים.
היצפלד, גם על סף הפנסיה, בוודאי ינסה למנוע ממסי את הכדור באזורים אותם הוא אוהב. ולראשונה באליפות יצטרכו כוכבי ארגנטינה האחרים לתת כיסוי לשמם הגדול. אני מתקשה לראות אותם מתפוצצים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
