4,6371 תלונות הוגשו בשנת 2013 לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, והשנה גדל שיעור התלונות המוצדקות בכ־16% והגיע לכ־32%. כך עולה מהדו"ח השנתי שהגיש אתמול מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא ליו"ר הכנסת ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין.
המבקר שפירא אמר: "תלונות הציבור הן רבות. לא היה השנה גידול במספר התלונות, אבל בהחלט היה גידול במספר התלונות שנמצאו מוצדקות. זה דבר שחייב להדליק נורה אדומה, אך גם מלמד שגורמים מבוקרים רבים מפנימים את התלונות ומפיקים לקחים".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
חברת הדואר מובילה השנה בשיעור התלונות המוצדקות נגדה, כ־56%. אחריה נמצאת רשות השידור, עם שיעור תלונות מוצדקות גבוה במיוחד, כ־55%. אחריהם צועדים משרד ראש הממשלה, כ־52%, משרד התחבורה ועיריית לוד, כ־49%, וחותם את הרשימה משרד החינוך עם כ־47% תלונות מוצדקות.
מספר התלונות הרב ביותר היה כנגד המוסד לביטוח לאומי, המשטרה, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד התחבורה ורשות השידור.
הדו"ח מייחד פרק לטיפולה של הנציבות באוכלוסיות הקשישים. כך למשל מצא המבקר מוצדקת תלונה של קשיש בן 87, ניצול שואה ובעל תעודת עיוור, אשר התלונן כי נדרש באחד מסניפי הדואר לשלם תמורת משלוח דואר רשום, אף שהוא זכאי לפטור מתשלום זה מאחר שהוא עיוור. הנציבות העירה לחברה כי על נציגיה להתחשב בעיוורים ובכבדי שמיעה, ובייחוד בקשישים שבהם, המבקשים לממש את זכותם לפטור מתשלום עבור משלוחי דברי דואר המיועדים לעיוורים, גם אם לא ציינו על העטיפה כי מדובר בחומר המיועד לעיוורים.
מחברת הדואר נמסר בתגובה: "חברת דואר ישראל מודעת לצורך בשינוי מערכיה כדי לשפר את שירותיה לציבור. לשם כך אנו פועלים ליישום תוכנית הבראה מקיפה אשר נועדה להתאים את המערך התפעולי של החברה, לשינויים החלים בשוק הדואר ובצורכי הלקוחות".
במקרה אחר, נמצאה מוצדקת תלונתו של קשיש נגד המוסד לביטוח לאומי, שדחה את תביעתו לתשלום גימלת השלמת הכנסה לקיצבת זקנה משום שהסתמך על מידע לא עדכני בדבר הכנסותיו. בעקבות פניית הנציבות אושרה זכאותו של הקשיש לגימלת השלמת הכנסה, אולם מאחר שהמתלונן נפטר במהלך בירור התלונה, שולמה הגימלה לאלמנתו.
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי במשרדיו "מתקבלות יותר מ־10 מיליון פניות בשנה בכל ערוצי השירות. למרות היקף הפעילות הגדול של המוסד, אחוז התלונות המוצדקות שהוגשו נגד הביטוח הלאומי בשנת 2012 הוא 22% בלבד לעומת 31.6%, הממוצע בכלל הגופים המבוקרים".
במקרה נוסף קבע הנציב כי רשות השידור התעלמה מפסק דין מחייב של בית המשפט והמשיכה, במשך שנים, להטריד אדם נכה ועיוור בדרישות לתשלום האגרה ובהתראות לפני נקיטת הליכי גבייה.
נוכח נסיבותיו הקשות של המקרה והליקויים הרבים והחמורים בטיפול בעניינו של המתלונן, אשר פגעו בזכויותיו וגרמו לו טרחה רבה, קבע הנציב שעל הרשות לפצות אותו בסכום של 5,000 שקלים.
מרשות השידור נמסר: "סמנכ"ל הגבייה בפועל יואב אשכנזי מסר כי עקב תלונת הלקוח התקבלה החלטה ברשות בהסתמך על המלצת מבקר המדינה ובכפוף לחוות דעת משפטית, להעניק פטור מאגרת הטלוויזיה לכל עיוור ללא קשר לגילו. בהתאם לכך שונו נהלי האגף והעובדים תודרכו בהתאם למדיניות החדשה. רשות השידור, כגוף ציבורי, תמשיך לפעול ככל שניתן, על מנת להקל על אוכלוסיית העיוורים בחברה הישראלית".
ממשרד המבקר נמסר: "דו"ח נציב תלונות הציבור הוא עוד ביטוי מובהק למדיניות שני הדגלים של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. דגל ההגנה על זכויות האדם ובכלל זה הזכויות החברתיות והכלכליות של האוכלוסיות החלשות בחברה ודגל המאבק בשחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות".
במהלך השנה נתן נציב תלונות הציבור תשעה צווי הגנה לחושפי שחיתויות, המספר הגבוה ביותר מאז 2011. לאחר שנחתם הדו"ח ניתנו עוד שלושה.
בהכנת הידיעה השתתפו גדעון אלון, יעל ברנובסקי וערן סויסהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו