"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דורנר מסתערת על בית הנשיא
"אם הציבור היה בוחר ולא הח"כים, היה לי סיכוי טוב מאוד" • "צריך לפתוח את הנשיאות גם לאנשים מחוץ לממסד הפוליטי" • הריאיון המלא - ביום שישי במוסף "שישבת"
דורנר. "אני מכירה את כל המערכת" // צילום: מאיה באומל בירגר // דורנר. "אני מכירה את כל המערכת"

דורנר מסתערת על בית הנשיא

"אם הציבור היה בוחר ולא הח"כים, היה לי סיכוי טוב מאוד" • "צריך לפתוח את הנשיאות גם לאנשים מחוץ לממסד הפוליטי" • הריאיון המלא - ביום שישי במוסף "שישבת"

נעמה לנסקי
, עודכן

את הקריאות להתמודד לנשיאות החלה השופטת בדימוס דליה דורנר לשמוע לפני שנה. לאחרונה ישבה במסעדה עם חברים וסיפרה שפונים אליה, והם ענו שמדובר ברעיון מצוין. "אז אמרתי לעצמי: טוב, בואי תתחילי לחשוב על זה ברצינות", היא מספרת, "עם כל הרקע שלך, את בוודאי מסוגלת לכך".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בראיון למוסף "שישבת", שיתפרסם ביום שישי, מספרת דורנר על המירוץ לתפקיד האזרח - במקרה זה, אזרחית - מס' 1. "עד לפני כמה חודשים, נשיאות לא היתה תחנה במסלול החיים שלי", היא מגלה בראיון, "בישראל רואים בנשיאות דרך קידום לחבר כנסת או עוד תפקיד בשרשרת התפקידים של מי שצמח בכנסת. ואני אומרת, מה פתאום. הגיע הזמן לפתוח את הדלתות לדמויות שמחוץ למשחק הפוליטי".

למה, בעצם? לחברי כנסת יש את הכלים למלא את התפקיד בהצלחה.

"זאת משרה א־פוליטית, שלא אמורה לשרת את חזון המפלגה אלא לאחד את העם, לפנות פנימה, אל תוך המדינה, ולקיים את הערכים שכולם מסכימים עליהם. לנשיא יש כוח מוסרי יותר מאשר לשופטת בדימוס של בית המשפט העליון שמרצה, כותבת ומתראיינת. נשיא יכול ליצור דעת קהל, שמשפיעה על המציאות".

מה היתרון שלך על פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל, שגם הוא לא מגיע מהמערכת הפוליטית?

"פרופ' שכטמן הוא אדם מצוין, אבל לא אדבר עליו. רק אצטט את השר יובל שטייניץ, שאמר שנשיא לא ממלא תפקיד מפלגתי, אבל הוא בהחלט צריך להיות מעורה במערכת השלטונית. אני צמחתי במערכת השלטונית. אני א־מפלגתית, אבל יש לי כל הכלים להיות נשיאה כי אני מכירה את כל המערכת. למשל, שופט יודע לעשות את האיזונים בין זכויות אדם לאינטרסים הכלליים של המדינה, וזה אחד הדברים שנדרשים גם מנשיא".

במהלך ההתמודדות שלך הדגשת מאוד את היותך אישה. זה רלוונטי?

"טוב שלמדינת ישראל יהיה נשיא מחוץ לעולם המפלגתי, ועוד יותר מכך, טוב שתהיה נשיאה. אני אצטט את השופטת רות גינצבורג, הרי משפטנים נוהגים לצטט אחרים. כשהיא התמנתה לבית המשפט העליון בארה"ב, היא אמרה על עצמה שהיא מביאה את נקודת המבט הנשית. לא נכון שכל השופטים יהיו בנויים על פי אותה תבנית".

שיטת בחירת הנשיא נכונה בעינייך?

"בשיטת המשטר הקיימת, אני חושבת שסביר שחברי הכנסת יבחרו את הנשיא. ככלל, לא הקדשתי מחשבה רבה לשאלה אם השיטה נכונה או לא. יצאתי מנקודת הנחה שזאת השיטה, ואיתה צריך לחיות. אני סומכת על חברי הכנסת בענייני מלחמה ושלום, תקציב וכמעט כל מה שקובע בחיי, אז לא אסמוך עליהם בבחירת נשיא?"

ואם הבחירה היתה של הציבור, הוא היה בוחר בך?

"היה לי סיכוי טוב מאוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...