קומץ ניצולי שואה קשישים ישבו לפני שבועיים באולם הדיונים של הוועדה לפניות הציבור של הכנסת וסיפרו בנימה של ייאוש ואכזבה קשה על מאכערים, שניסו לסחוט מהם אלפי שקלים תמורת שכר טירחה והבטחה לסייע להם לקבל את הקצבאות המגיעות להם. בפועל הם לא עשו דבר, וכעבור עשר שנים אף פנו להוצאה לפועל ופתחו להם תיקים כדי לסחוט מהם כספים נוספים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
יו"ר הוועדה, ח"כ עדי קול (יש עתיד), הזדעזעה מסיפורם של הניצולים. היא החליטה להקדיש לנושא החמור הזה דיון מיוחד, משום שהתברר שיותר מ־450 תיקים נפתחו במשרדי ההוצאה לפועל נגד ניצולי שואה. "כנציגת ציבור אני מתביישת מהתופעה המכוערת הזו ומגנה אותה בכל תוקף. לא ייתכן שיהיו כאלה שיבקשו לעשות כסף על גבם של ניצולי שואה", אמרה קול. אבל היא לא הסתפקה רק בדיבורים. בתום הישיבה היא הגיעה לסיכום עם ראשי ההוצאה לפועל, שלפיו לא יינקטו צעדים כלשהם נגד הניצולים והאגף לסיוע משפטי יסייע להם לבטל את כל התביעות נגדם.
בניגוד לכל הוועדות האחרות בכנסת, לוועדה לפניות הציבור אין תחום מוגדר. היא רשאית לעסוק בכל נושא, לעיתים למורת רוחן של ועדות אחרות. לכן הפעילות שלה מגוונת מאוד. רק בשבועות האחרונים היא עסקה בנושאים דוגמת מתן תעודות הוקרה לחושפי שחיתויות, הקמת מאגר מידע שיכלול פרטי נהגים שרישיונם נפסל, ניתוק מים לאזורים בירושלים, אפליה על רקע לאומי בבידוק בנתב"ג וכדומה. בכל שבוע מגיעות לשולחן הוועדה 20-30 פניות מאזרחים ומארגונים שונים. "התלונות הן בעיקר נגד משרדי הבריאות, החינוך והרווחה, ביטוח לאומי ורשות האוכלוסין וההגירה. התפקיד שלנו הוא לנסות לעזור להם במציאת פתרונות. מרבית התלונות הן על ביורוקרטיה ועל נפילה בין הכיסאות", מספרת קול.
"ועדה קטנה ונשכנית"
ח"כ קול (38), בעלת תואר ד"ר למשפטים מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, היתה במשך שנים - לפני בחירתה לכנסת - מרצה באוניברסיטת תל־אביב והיא לקחה את תפקידה כיו"ר הוועדה לפניות הציבור ברצינות רבה מאוד. בשיחה עימה אפשר להתרשם שהיא מלאת אנרגיות ורצון עז לסייע בפתרון מצוקות וקשיים של אזרחים. "זו ועדה קטנה ונשכנית", אומרת קול, שלא מסתפקת רק בטיפול פרטני בפניות המגיעות אליה ובקיום דיון בנושאים עקרוניים שבהם משתתפים כל הגורמים הרלוונטיים, אלא גם משכילה להפוך כמה מהנושאים שהגיעו לפתחה להצעות חוק פרטיות.
כתוצאה מכך כבר נולדו יותר מעשר הצעות חוק. אחת מהן כבר אושרה בקריאה סופית, אחת עברה בקריאה ראשונה ושלוש אושרו בקריאה טרומית. "הצעת החוק למניעת עישון במגרשי ספורט, שאושרה בתחילת מאי בקריאה ראשונה, נולדה בעקבות פנייה של נער ששלח לי מכתב שבו התלונן על כך שבאיצטדיונים יושבים הצופים ומעשנים וזה מאוד מפריע לו", היא מספרת, "בעקבות זאת יזמתי את הצעת החוק הקובעת שרק ביציע אחד - כרבע מכלל היציעים - יותר העישון, אך הוא ייאסר ביציעים אחרים של המגרש. מי שלא יציית לכך צפוי לקנס כספי של 1,000 שקלים, ועל מנהל המתקן יושת קנס של 5,000 שקלים".
דיון מעניין קיימה הוועדה בשבוע שעבר בעקבות הפסקת בנייתה של תחנת רכבת בכפר מנחם, לאחר שכבר הושקעו בפרויקט 26 מיליון שקלים. מתברר שההחלטה על הקמת התחנה התקבלה במשרד התחבורה ב־2004, ובשנת 2012 הושלם השלב הראשון, הכולל תשתיות, מעבר תת־קרקעי ורציפים, אולם המשך הבנייה נדחה. עשרות סטודנטים הלומדים במכללה האקדמית אחווה הגיעו לדיון כדי למחות על הפסקת הפרויקט, משום שהרכבת היא הדרך הנוחה ביותר מבחינתם להגיע למכללה. גם נציגי היישובים קריית מלאכי, גדרה, באר טוביה ובני עי"ש מחו על כך וציינו כי עליהם לנסוע עד קריית גת או רחובות כדי לנסוע ברכבת לתל אביב.
קול ביקרה את משרד התחבורה על כך שלא עידכן את תושבי האזור בהחלטה להקפיא את בניית התחנה והביעה חשש שעשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור, שכבר הושקעו בפרויקט, יירדו לטמיון אם בניית התחנה לא תושלם.
* * *
ח"כ מהבית היהודי מסייע ליישוב ערבי בגליל
ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) ידוע בעמדות הפוליטיות הניציות שלו, אולם עובדה זו אינה מונעת ממנו מלהתגייס לסייע לתושבי הכפר הערבי ערב א־נעים שבגליל להפוך את כפר הפחונים ליישוב מודרני. כלפה החליט להתגייס למבצע לאחר שנודע לו שאף שהתקבלה החלטה מפורשת ואושרה תוכנית מתאר לכפר, טרם הוקמו בו תשתיות ומרבית התושבים גרים בפחונים בתנאים פיזיים וכלכליים ירודים ביותר. אין ביישוב חשמל ומים וגם לא כבישים. כמו כן, חיים בו כ־350 בני נוער חירשים־אילמים עקב נישואי קרובי משפחה.
כלפה אומר כי "מדובר בבדואים המשרתים בצה"ל והם שומרי חוק, לא כאלה שהשתלטו על קרקעות בניגוד לחוק". בדיון שני שקיים בשבוע שעבר התברר לו שהתוכניות החלו לקרום עור וגידים. רון שני, ראש המועצה האזורית משגב, דיווח כי חלה התקדמות והכפר החל ללבוש צורת התיישבות מודרנית. משרדי התחבורה והחקלאות העבירו תקציבים, הטרקטורים פועלים, וכבר יש יותר מ־30 היתרי בנייה ו־14 בתים נמצאים בשלבי בנייה.
יופחת הגיל המינימלי להצבעה בבחירות?
הוועדה לזכויות הילד תגבש הצעת חוק להפחית את הגיל המינימלי להצבעה בבחירות לכנסת מגיל 18 כיום לגיל 17, בדומה לגיל ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות - כך אומרת יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (הליכוד ביתנו). הרעיון הועלה בדיון שקיימה הוועדה בשבוע שעבר עם נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית. גל יוסף, יו"ר המועצה, אמרה כי "יש ערנות גוברת של בני נוער למה שקורה במדינה. בני נוער שיכולים לקבל בגיל 17 רישיון נהיגה או להתגייס ליחידות עילית בצבא, להעיד בבית משפט או לפתוח חשבון בנק, יכולים בגיל 17 ואף ראויים לבחור את המנהיג הבא שלהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו