זאת היתה תחרות בסימן הפתעה: ברגע האמת כל התחזיות התבדו. 14 השופטים הגיעו בתום התחרות להחלטה שהפתיעה את כולם - את הקהל, את המתחרים ואפילו, כך נראה, את מקצת השופטים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
תחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש ארתור רובינשטיין ה־14 היתה אחת הצמודות והבלתי צפויות ביותר ב־40 שנותיה. הזוכה במקום הראשון, האוקראיני אנטוני ברישבסקי, סומן לאורך ימי התחרות כפסנתרן מעמיק ומסקרן, אך בלא כריזמה בולטת או ברק יוצא דופן. לא היתה הפתעה בעצם בחירתו לששת הפיינליסטים, אך באותה מידה הארץ לא היתה רועשת אילולי היה נבחר. ברישבסקי הצליח להעפיל לגמר ולזכות בפרס הגדול, בעודו חומק מתחת לרדאר של רוב העוקבים אחרי התחרות.
במעמד הגמר הזרקור היה מופנה דווקא לפסנתרנים אחרים. הפסנתרנית הרוסייה מריה מזו זכתה לאהדה בלתי מסויגת מהקהל, הפסנתרן הדרום־קוריאני הנהדר סונג ג'ין צ'וֹ הבריק בקונצ'רטו של צ'ייקובסקי שאותו ניגן בגמר, וגם האיטלקי לאונרדו קולאפליצ'ה סחט מחמאות רבות וסומן כמנצח פוטנציאלי.
מבט בשאר הפרסים שחולקו בתחרות רק מחזק את הרגשת המבוכה לנוכח זכייתו של ברישבסקי. ברישבסקי לא זכה באף אחד מהפרסים החשובים האחרים שחולקו: פרס חביב הקהל הוענק למזו, פרס הביצוע הטוב ביותר של קונצ'רטו קלאסי ניתן לקולאפליצ'ה, והמעניין מכל: חבר "שופטי המחר", שבעה פסנתרנים צעירים שפעלו כגוף שיפוט עצמאי בתחרות, העניק את הפרס לג'ין צ'ו.
בשיחת טלפון ביקשתי מתומר קלס, בן 17, חבר בצוות "שופטי המחר", לנסות להסביר את הפער בין החלטת השופטים המבוגרים להחלטת "שופטי המחר". "אולי זה קשור לגיל הצעיר שלנו, לרעננות שלנו, לראייה המאוד טרייה שלנו", הוא אמר, "השופטים המבוגרים מנוסים מאוד ואולי כבר גיבשו דעה על האופן שבו כל יצירה צריכה להיות מבוצעת".
לדבריו, "כשאני שופט פסנתרן, אני שם לב קודם כל לבסיס הטכני, אם הביצוע נקי. אחר כך אני מנסה לבחון אם אני שומע פרשנות ייחודית, אם הפסנתרן באמת חי את המוסיקה, אם הוא מתאים את עצמו ליצירה, אם אני באמת חש שאני שומע ביצוע גדול. הביצוע של צ'ו בגמר היה באמת גדול".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו