ליהודי בריסל קשה להרגיש בטוחים בימים אלו, ולא רק להם. כמעט שבוע חלף מאז הפיגוע האנטישמי במוזיאון היהודי שבבירה הבלגית, אבל במקום תשובות רק צצות עוד ועוד שאלות. הרשויות במדינה עדיין אובדות עצות לנוכח התקרית, שהסתיימה בארבעה יהודים הרוגים, ובהם זוג ישראלים מתל אביב, עמנואל ומירה ריוה ז"ל, אשר הובאו השבוע למנוחות בארץ. העובדה שהרוצח - לפי חלק מהסימנים, מחסל מקצועי וקר רוח - עדיין מסתובב חופשי, בוודאי לא תורמת לתחושה הטובה. קצות חוט בחקירה כמעט שאין. המידע המועט מגיע בעיקר מצילומי האבטחה בזירה. יש להניח שבמצלמת החזה שנשא עימו היורה, אם תימצא, מסתתרים פרטים נוספים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"רק אנטישמי מטורף יכול לצאת במסע הרג כזה", אומר הרב שמעון לסקר, נציג חב"ד בבריסל, "31 שנה אנחנו פה, ולא קרה שהאנטישמיות הרימה כך את הראש. אנחנו לא יודעים מה יקרה, אבל דבר אחד כבר ברור - מסע ההרג הזה היה יכול להימנע". אין ספק, לדבריו, שהרוצח "עשה קודם תחקיר. הוא חנה בחניה כפולה, נכנס, ירה 21 יריות - ויצא החוצה, בלי שאף אחד עצר אותו. לא שומר, לא מאבטח". ראש הקהילה היהודית בבריסל, מוריס סוסנובסקי, מסכים. "זה היה ירי מתוכנן מראש. אי אפשר לאלתר דבר כזה. בקהילות היהודית ברחבי אירופה קיימת דאגה רבה".
בלב שכונה שקטה ויוקרתית
זה היה יום שבת רגיל, אפילו נעים ושטוף שמש. מכונית האאודי של המחבל חנתה בכניסה למוזיאון היהודי, והוא נכנס פנימה באין מפריע. בתמונות ממצלמות האבטחה אפשר לראות שהוא חובש כובע קסקט כהה, ומחזיק רובה קלצ'ניקוב.
בצילום אחר הוא נראה נושא שני תיקים. על פי חלק מהדיווחים, המחבל ירה בבני הזוג ריוה במבואה, המשיך לדוכן הקבלה וירה למוות במתנדבת במוזיאון, ובהמשך באזרח הבלגי אלכסנדר סטרנס, שמת מפצעיו מאוחר יותר בבית החולים. לאחר מכן נמלט היורה מהמקום במכונית האאודי. "הוא עשה הכל בתוך פחות מדקה. המבצע פעל בקור רוח מוחלט", הדגישה דוברת התביעה הכללית של בלגיה במסיבת העיתונאים שקיימה למחרת האירוע. היא הדגישה כי ראיות אלו ואחרות מעלות כי המניע למעשה היה טרור.
סידורי האבטחה במקום עמדו השבוע במוקד ביקורת חריפה. בעקבות האירוע אמנם הועלתה הכוננות במוסדות יהודיים רבים בבלגיה, אך בעיני ראשי הקהילה זה בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי. "עכשיו המשטרה לא לוקחת סיכונים מיותרים, והאבטחה תוגברה", אומר הרב לסקר במרירות, "אבל איך יכול להיות שבחור צעיר חונה בחניה כפולה על יד הכניסה, נכנס פנימה, יורה 21 כדורים ויוצא החוצה, בלי שאיש מתעמת איתו? לא היה קרב יריות, לא היתה חתירה למגע, אף אחד לא בדק אותו. אנחנו חייבים לקבל תשובות".
חלק מהדיווחים על הפיגוע עסקו בכך שהמוזיאון לא נבחר באקראיות כיעד לפעולה. דברי המקומיים מאששים את ההנחה. "הייתי פה הרבה פעמים", אומר ישראלי שהגיע למקום האירוע לאחר צאת השבת וביקש לא לפרסם את שמו, "זה אזור יוקרתי, שכונה שקטה. אין שומר שבודק כמו בישראל, אין אפילו שער. אחרי הפיגוע היו דיבורים על הנושא, אבל אמרו לנו שהשמירה מתבססת בעיקר על פעילות סמויה כי לא רצו לעודד תחושות של פחד. כששמעתי שיהודים נרצחו פה, היה חשוב לי לבוא ולהדליק נר נשמה בכניסה".
אחרי הפיגוע, קיבלו היהודים באזור סיבות נוספות לדאגה. "בימים האחרונים אנו חשים עלייה חדה באיומים על הקהילות היהודיות ברחבי אירופה", משתף אוליבייה רפוביץ', שליח קק"ל בבריסל, "מאז הפיגוע במוזיאון היהודי, היו עוד שני מקרים של גילויי אנטישמיות. שני אחים יהודים הותקפו בצאתם מבית כנסת בפרברי פאריס, וכתובות נאצה רוססו על קיר בית כנסת במרסיי שבדרום צרפת".
אבל מי שעוקב אחר התפשטות האנטישמיות ביבשת, לא כל כך מופתע ממה שקרה. "כתובת הדמים היתה על הקיר", אומר בכיר באחת הקהילות היהודיות בבלגיה, "זו היתה שאלה של זמן ומקום עד שההסתה תוביל להרג של חפים מפשע, רק בגלל היותם יהודים".
אפשר לכנות את זה "אנטישמיות חדשה". לא פעם היא מתחילה בהסתה בלתי פוסקת באינטרנט, ובכתבות שקריות בנוגע לסכסוך הישראלי־פלשתיני.
האחראים להסתה - חברי עמותות וארגונים פרו־פלשתיניים או אנטי־ישראליים ברחבי אירופה.
יו"ר קק"ל אפי שטנצלר אישר כי בכל יום מצטברים על שולחן ראשי הארגון דיווחים מדאיגים על התנכלויות לשליחי ולידידי קק"ל בחו"ל, בעיקר באירופה. "יש הפגנות מול משרדי קק"ל בעולם, הפגנות אלימות מול כינוסים ודיווחים כוזבים שמייצרים הסתה, במיוחד באינטרנט", הסביר.
החשש שמעוררת התופעה הוביל לפני כמה חודשים לכנס בפאריס, אשר הוקדש לתמיכה ביהודי צרפת. האירוע נערך ביוזמת קק"ל, ובשיתוף משרדי התיירות, הביטחון והחקלאות בישראל.
הייתי חלק ממשלחת העיתונאים לשם. מייד לאחר הנחיתה תודרכנו על ידי הקב"ט "לשמור על פרופיל נמוך" ולא לדבר עברית. הדתיים שבחבורה אף התבקשו להסיר את הכיפות, ואת הדרך חזרה למלון מארוחת ליל שישי הם עשו מלווים במאבטחים.
"גדלתי בצרפת", סיפר סגן יו"ר קק"ל, גאל גרינוולד, "וכשהייתי ילד חבשתי כיפה ללא חשש. היום אני כבר הולך כאן עם כובע. לא נעים להסתובב היום בצרפת עם כיפה. כמובן, זה לא אומר שכל יהודי שיסתובב ברחוב מייד יחווה התנכלות, אבל האווירה לא סימפטית. כך זה במקומות רבים באירופה".
))))))4.jpg)
סגן יו"ר קק"ל, גאל גרינוולד
למרות החרדה הרבה שמעורר הנושא, גרינוולד מעדיף לא להשתמש בביטויים כמו "תקופה רעה" או "תקופה אפלה" ביבשת. אנו עדים לגלי אנטישמיות, ולרצון של יותר ויותר יהודים לעלות לישראל", הוא מסביר, "מצד אחר, אנו עושים הכל כדי לתת ליהודים כאן תחושה שאנו איתם".
זו, הוא משער, הסיבה שבתי הכנסת - כמו שאר המרכזים היהודיים - מאובטחים ברמה שלא היתה מביישת שגרירות ישראלית או אמריקנית. זה כולל מצלמות אבטחה, גדרות, הצנעת סממנים יהודיים, וכמובן גם שומרים ומאבטחים מקצועיים.
אחד הפעילים הפוליטיים, יהודי שעלה מצרפת לישראל, חושף טפח מהדרך שבה השיח האנטישמי משתלט לאט לאט על המרחב. "יש הרבה מקרים של אלימות וחיכוכים שכלל לא מדווחים. יש הפגנות גדולות מאוד, בנושאים שכלל לא קשורים לישראל או ליהודים, אבל מספיק שקומץ אנטישמי או אנטי־ישראלי משתלב בהן, והופך אותן להפגנות ענק נגד ישראל ונגד היהודים", אמר.
לראיה, הציג דוגמה טרייה מהתקופה האחרונה: הפגנה גדולה נגד נשיא צרפת פרנסואה הולנד, ששינתה פתאום את צביונה - לאירוע של קריאות אנטישמיות נגד ישראל. "ביום השואה הבינלאומי", מוסיף הפעיל, "צעדו עשרות פעילים ברחובות פאריס, וקראו ליהודים לעזוב את צרפת".
תחושת הפגיעות עלתה
ההשוואה בין התקרית בבריסל לפיגוע הירי שהתרחש בביה"ס "אור התורה" בטולוז נראית בלתי נמנעת. מוטי קריסטל, מומחה לניהול מו"מ ולניהול משברים אשר פועל בשנים האחרונות בקרב קהילות יהודיות בחו"ל, מנסה לשים את האצבע על ההבדלים בין מה שקרה כעת לבין התקרית מ־2012. הוא אומר כי האירוע בבריסל משמש צלצול אזהרה, שבעקבותיו קהילות רבות באירופה יתחילו להיערך טוב יותר למשברים.
"נשאלת השאלה: מדוע הפיגוע בטולוז לא היה מהבחינה הזו אירוע מכונן, ובבריסל כן?" הוא שואל ועונה: "יש כמה נקודות. העובדה שהרוצח מסתובב חופשי, העובדה שמדובר באתר תרבות שפתוח לכלל הציבור, ולא בעוד בית ספר יהודי. הסרטונים חושפים מקצועיות רבה, המעלה את תחושת הפגיעות. אין ספק שזה גם מתיישב עם הבחירות של הגל הקיצוני ששוטף את אירופה". קריסטל אומר כי "צריך שליהודים יהיו היכולת והתמיכה. כלומר, מנהיגות יהודית שמסוגלת לקבל החלטות על היערכות והקצאת משאבים".
האם מדינת ישראל צריכה להתערב בנושא?
"בגדול, היהודים אומרים עכשיו: 'ישראלים, אל תתערבו לנו. אנחנו צריכים לעשות את זה לבד', כי זו בעיה אירופית, לא יהודית או ישראלית. זו בעיה שלי, כאזרח בלגי, שאין לי ביטחון במוזיאון שלי ובבית הספר שלי, ובכלל במרחב הציבורי שלי. ישראל לא צריכה לדחוף את האף שלה בכל מקום שבו לא מבקשים ממנה עזרה".
"הייתי אמורה למות במקומה"
עד שהקהילות יבצעו הערכת מצב מחודשת, במוזיאון היהודי בבריסל עדיין פעור פצע מדמם. במיוחד אצל אחת העובדות בו, ריקה (72), יהודייה שהיתה אמורה להגיע לעבודה באותו יום גורלי, אך בסופו של דבר לא עשתה זאת.
במקומה עבדה במוזיאון המתנדבת הצרפתייה דומיניק שבריאל, שרק חודשיים קודם לכן הגיעה לבריסל. החליפה אותה - ונהרגה. הנס של האחת הפך לטרגדיה הנוראה של האחרת. "יומיים לפני האירוע, הודעתי למוזיאון שלא אוכל להגיע בשבת כי אני לא מרגישה טוב", מספרת ריקה, "בעקבות כך, דומיניק החליפה אותי. לו הייתי מגיע לעבודה כרגיל, הייתי אמורה למות במקום דומיניק. עבר כבר קרוב לשבוע, ועדיין המחשבה הזו לא מרפה ממני".
עוד באתר ישראל היום: אוקראינה - המתקפות הצבאיות יימשכו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו