כמה זמן תחכו לניתוח בבית חולים בארץ?

כמה זמן תצטרכו להמתין כדי לעבור ניתוח לא דחוף בישראל? התשובה, למרבה הצער, היא אפילו יותר משנה במקרים קיצוניים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אתמול פירסם משרד הבריאות דו"ח המפרט את זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בבתי החולים בישראל. הדו"ח נערך לבקשת שרת הבריאות יעל גרמן, והוא כולל ניתוחים שאינם דחופים וכאלה המתוכננים מראש. הדו"ח אינו כולל את בתי החולים של הכללית וגם את בית החולים הדסה, שבשל הקשיים לא העביר את הנתונים.

אחת המסקנות הבולטות מהדו"ח היא העובדה שתורים בבתי החולים בפריפריה לא בהכרח ארוכים יותר מאלו שבמרכז. לא פעם התורים בהם הם דווקא קצרים הרבה יותר. ההסבר לכך הוא שבתי חולים גדולים מבוקשים יותר ומבצעים פעילויות מורכבות יותר, ולכן זמני ההמתנה בהם ארוכים יותר.

לדברי כותבי הדו"ח, הוא "יאפשר לחולים לקיים בחירות מודעות יותר. מיפוי זמני ההמתנה יאפשר שליטה טובה יותר למנהלים, הן בקופות החולים והן בבתי החולים, לווסת את החולים מצד אחד ואת כוח האדם הרפואי ושעות חדר ניתוח מצד אחר. מיפוי זמני ההמתנה יאפשר למשרד הבריאות, הרגולטור, לטפל, הן ברמה המערכתית והן ברמה הנקודתית, בכשלי שוק המביאים להתארכות התורים. מכל הנ"ל אנו סבורים כי המיפוי והפרסום יביאו לקיצור זמני ההמתנה במערכת הציבורית ולרווחה גדולה יותר לחולים".

בדו"ח מוסבר כי זמני ההמתנה מושפעים מכמות כוח האדם שיש לבתי החולים, ממספר חדרי הניתוח, מתקנים של רופאים, מניתוחים דחופים וממחסור בתקציב. בשל כך במקרים רבים פונים החולים לרפואה הפרטית. הפערים בזמני ההמתנה לניתוחים מסוג זה בין המערכת הציבורית לפרטית עשויים להגיע לכמה חודשים במערכת הציבורית מול ימים ספורים במערכת הפרטית.

שרת הבריאות יעל גרמן אמרה כי "אני מאמינה בשקיפות כערך וכאמצעי להתייעלות במערכת".