אחרי 12 שנים, מאמנים רבים, כישלונות ודמעות, חזרה ריאל מדריד לכיכר סיבלס עם "לה דסימה" הנחשקת. הניצחון הדרמטי בגמר ליגת האלופות מול היריבה העירונית הוציא לכיכר עשרות אלפי אוהדים. 12 שנות יובש, שבמהלכן ברצלונה זכתה בשלושה גביעי צ'מפיונס, שוות מסיבה כמו זו שנערכה בבירת ספרד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"הגיבורים של 'לה דסימה'" ו"לה דסימה!" היו חלק מהכותרות בעיתוני מדריד, שהיו באקסטזה, אך גם לא חסכו מחמאות מאתלטיקו, שעד לדקה ה־93 היתה אלופת אירופה. "אין לי כל תלונה לשחקניי, הם נתנו הכל", אמר דייגו סימאונה, מאמנה של אתלטיקו. סימאונה התלונן על השופט בגלל תוספת הזמן שהוסיף, אבל גם קיבל עליו אחריות לאמונתו בניסים רפואיים, דבר שבא לידי ביטוי בכך שנתן לדייגו קוסטה לשחק אף שלא היה כשיר, ואיבד חילוף קריטי בהארכה.
"כשהגעתי לריאל ראיתי שחסר גביע בארון, ועכשיו הבאנו אותו", אמר קרלו אנצ'לוטי, מאמנם האיטלקי של הבלאנקוס, שייזכר בזכות אופיו השקט (אחרי הוריקן ז'וזה מוריניו) ובעיקר משום שבשנתו הראשונה זכה בגביע אירופה העשירי של ריאל והשלישי שלו. עם זאת, אילו השופט היה שורק לסיום בדקה ה־90, אנצ'לוטי היה סופג ביקורת רבה. בלמה של אתלטיקו, דייגו גודין, סומן כגיבור הגדול של הגמר בזכות שערו, עד לשנייה של חוסר ריכוז שהובילה לשער השוויון של סרחיו ראמוס. בדת של הבלאנקוס הדיבר הראשון הוא "אל תוותר", ולכן ראמוס היה הכי פופולרי בחגיגות. "לכולנו מגיע סוף סוף להניף את 'לה דסימה'", אמר בשעה שהנשיא פלורנטינו פרס, שמאז שחזר למועדון ב־2009 השקיע 650 מיליון יורו, סיכם: "שמנו קץ לאובססיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
