בגלל מלחמת העולם השנייה, לא נערכו מונדיאלים בשנות ה-40 של המאה הקודמת. משחקי הגביע העולמי חודשו בשנת 1950 – בברזיל.
13 נבחרות שיחקו בתחרות בשישה אצטדיונים ברחבי המדינה, כשלראשונה נבחרת אנגליה משתתפת במשחקים. שלא במפתיע, היא הודחה כבר לאחר סיבוב אחד. כמו במונדיאל הראשון, הנבחרות חולקו לארבעה בתים – כשהמנצחות מעפילות ישירות לבית הגמר.
מספר נבחרות פרשו לאחר ההגרלה, בהן טורקיה והודו – שראשיה החליטו לא להגיע לתחרות, בין השאר לאחר שפיפ"א אסרה על השחקנים לשחק עם רגליים יחפות.
-scores-the-first-goal-of-his-team-against-Brazil.jpg)
"האסון במראקנה", מונדיאל 1950 // צילום: רויטרס
במהלך הטורניר, נחשבו הברזילאים נחשבו לפייבוריטים ברורים לזכות במונדיאל, והפגינו עליונות מקצועית על כל יריבותיה בשלב הבתים. אך אז, הגיע 16 ביולי 1950, היום שייזכר לעד כאחד הימים השחורים בהיסטוריה של ברזיל.
איצטדיון המראקנה היה מוכן לחגיגה, כשיותר ממאה אלף אוהדים גודשים את יציעיו. ברזיל אירחה את אורוגוואי כשתיקו ייתן את האות לחגיגות – והנפת גביע עולם היסטוריה. בדקה ה-47 למשחק הבקיע פריאסה את השער, וגם כשאורוגוואי הצליחה להשוות מרגלי סקיאפינו, איש לא חזה מה יתרחש 13 דקות לאחר מכן.
בדקה ה-79 נכנס המראקנה להלם. גיג'ייה העלה את אורוגוואי ליתרון 1-2 ממנו ברזיל לא שבה. גביע העולם נוסע למונטווידאו והשאיר אומה שלמה בהלם.
מלך השערים: אדמיר (ברזיל) שכבש שמונה שערים.
