במוצאי השבת שעברה יצא קו 16 של הרכבת הקלה במילאנו לעוד נסיעה שגרתית, והגיע אל האתר התיירותי המרכזי בעיר - ה"פיאצה דל דואומו" (כיכר הקתדרלה). אלא ששום דבר שגרתי לא היה בנסיעה הזו. נחיל של אלפי ישראלים רועשים, כולם לבושים בחולצות צהובות, עצר את התנועה ולא איפשר לרכבת לנסוע.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הנהג לא התרגז, גם הנוסעים לא. הם שלפו את הטלפונים הניידים ומיהרו להסריט את ההתרחשות המוזרה שבה חזו. דקות ארוכות אחר כך, כשכבר יכלו לדקלם בעל פה את מילות "כולם יודעים שאירופה צהובה" ו"מי שלא קופץ אדום", הורשו האיטלקים להמשיך בדרכם. הם ניסו להבין על מה המהומה. רובם כלל לא ידעו שממש באותם ימים התקיים בעירם הפיינל פור של היורוליג.
"אלמלא האוהדים של מכבי תל אביב, יכול מאוד להיות שהטורניר הזה היה חולף בלי שרוב תושבי מילאנו יבחינו בו", אומר ג'וזפה ניגרו, כתב יומון הספורט הנחשב באיטליה, "גאזטה דלו ספורט". בעיתונו פורסמה ידיעה לקראת הגמר ביום ראשון רק בעמוד 42 (מתוך 60), אחרי שסיימו לעסוק בכדורגל, בטניס, במירוצי אופנועים, בתחרויות אופניים, במירוצי סוסים ובעוד קצת כדורגל.
במקומונים המילאנזיים התייחסו בהרחבה רבה יותר לפיינל פור, ואחד מהם אפילו הקדיש את הצילום בעמוד השער של יום שישי למאורע. אבל לא בספורט עסקו שם - אלא בתהלוכה של ההמון הישראלי בעיר. "התושבים המקומיים הופתעו מכל מה שקורה, ואני חושב שהם נסחפו אחרי ההתלהבות של האוהדים ונהנו מכל ההתרגשות הזאת", מנתח ניגרו.
"זה היה שינוי מרענן, בעיקר למי שמכיר את אוהדי הספורט האיטלקים, היוונים או הטורקים, שלפעמים מידרדרים לאלימות קשה. פה לא היה שום דבר שלילי", סיכם.
ישראל אינה בדיוק המדינה הכי פופולרית בעיני האירופאים. לא היו גילויי אנטישמיות?
"אני לא שמעתי על שום דבר, והסתובבתי לא מעט בעיר בימים האלה. אני אופתע אם יתברר לי שהיה דבר כזה. להפך, אני חושב שההיכרות המיוחדת הזאת בין האנשים רק תרמה לתדמית של ישראל. פתאום אנשים גילו שיש במדינה שלכם הרבה יותר מהדברים השליליים שרואים כל הזמן במהדורות החדשות".
מכבי זה ישראל
זכייתה של מכבי תל אביב בגביע אירופה הפכה לחדשה הכי מסעירה בישראל בתחילת השבוע. למשך יומיים הכותרות הראשיות בעיתונים כבר לא עסקו במשבר המדיני, במאבק על התקציב או במירוץ לנשיאות; לרגע הפכנו למדינה נורמלית (לכאורה). ערוצי הטלוויזיה העבירו שידורים חיים בגל פתוח מהחגיגות בנתב"ג, ואחר כך בכיכר רבין, ולרגע נדמה היה שצבעי הלאום אינם כחול ולבן אלא כחול וצהוב.
רבים התנגדו ל"משטרת המחשבות" הזו. מבחינתם של אוהדי הפועל תל אביב - וקבוצות רבות אחרות שאינן מכבי - הציפייה מהם לשמוח ולפרגן ליריבתם המושבעת, רק כי היא ישראלית, היתה כמו עצם בגרון. ובאמת, נדמה שיש משהו מעט ילדותי בכמיהה ובדרישה של החוגגים שכולם ישמחו בשמחתם. שנות ה־70 של המאה הקודמת היו ואינן עוד, ומכבי היא מועדון מקצועני ולא "הקבוצה של המדינה".
רוב האוהדים בצהוב, אלה שמגיעים לכל משחק בהיכל נוקיה ולא רק "תופסים טרמפ" על העגלה המנצחת, דווקא נהנו לשמוח לאידם של יריביהם האדומים. כך זה בכל העולם. ז'וליאן פליפו, כתב העיתון "אל מונדו דפורטיבו", שיוצא לאור בברצלונה, מספר כי "אוהדי בארסה עודדו בגמר את מכבי, ולא את ריאל מדריד. הם ישבו ביציעי האולם במילאנו, וסייעו לקהל הישראלי". אבל בעיני התקשורת הזרה, אין בכלל שאלה בנוגע לזהותה הלאומית של אלופת היורוליג. כשהעיתונאים ביוון, לדוגמה, מדווחים על קורותיה של מכבי, הם מכנים אותה בשפתם "אומאדה טו לאו" - או בתרגום לעברית: הקבוצה של העם.
צילום: אלן שיבר
ביום ראשון בלילה, בשעות שלאחר הניצחון של דיוויד בלאט ושחקניו בגמר, התמלאה תיבת הווטסאפ שלי - ושל עיתונאים ואנשי כדורסל ישראלים אחרים - בהודעות ברכה מקולגות ביוון, בספרד, בטורקיה, באיטליה, בליטא, ברוסיה ובסרביה. בראשם אפילו לא עברה המחשבה שאיננו אוהדים של מכבי, או שאנחנו מסתכלים על הסיטואציה מהצד, בעיניים אובייקטיביות. בשביל רבים כל כך ברחבי אירופה, מכבי היא ישראל, וישראל היא מכבי.
"מבחינת חובבי הכדורסל בסרביה, מכבי היא כמו נבחרת ישראל", אומר ג'ורג'ה מאטיץ', כתב העיתון "נובוסטי". "בשבילנו, היא לא מייצגת רק את העיר תל אביב, אלא את כל המדינה ואפילו את כל היהודים. לא פחות. זאת תופעה שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם. בבלגרד יש את פרטיזן ואת הכוכב האדום, באתונה את פנאתינייקוס ואת אולימפיאקוס, באיסטנבול את פנרבחצ'ה ואת גלאטסראיי. אבל הקהל הרחב לא מכיר את הליגה שלכם, הוא מכיר רק את מכבי".
לקישור הנצחי בין מכבי לישראל, ובכלל לעם היהודי, יש גם צדדים שליליים. לאחר הגמר נרשמו בספרד יותר מ־17 אלף ציוצים אנטישמיים ואפילו נאציים בטוויטר. "איני מברך את מכבי כי הם יהודים מסריחים", כתב אוהד אחד של ריאל. "יהודים לתאי הגזים, יאללה מדריד", כתב אחר. "עכשיו אני מבין את היטלר", התפייט אוהד נוסף.
"כל מי שאני מכיר בסרביה היה בעד מכבי בפיינל פור הזה", מספר מאטיץ'. "יש לזה סיבות ספורטיביות: אנחנו אוהבים ללכת אחרי האנדרדוג, ומכבי היתה אנדרדוג מוחלט בפיינל פור הזה. התקציב שלה אמנם גבוה מאוד ביחס לפרטיזן ולכוכב האדום, אבל היא הגיעה למילאנו כדי 'לדפוק את העשירים'".
העיתונאי הסרבי גורס כי לגלי האהדה האלה היו גם סיבות לאומיות. "העם שלנו מזדהה מאוד עם היהודים, בעיקר בגלל מלחמת העולם השנייה. גם אבותינו סבלו מאוד מהשלטון הנאצי, ויותר מדי אנשים נרצחו במחנות".
מאטיץ' ממשיך ונזכר באירוע מ־2008: "זה לא רק זה. אתם חייבים להבין שדיוויד בלאט הוא דמות נערצת בבלגרד. לפני שש שנים, כשהיה אצלנו משבר ביטחוני, השגרירות האמריקנית הוציאה הנחיה לאזרחי ארה"ב להתרחק מכאן. הוא היה אמור להגיע עם אפס פילזן הטורקית למשחק מול פרטיזן ביורוליג, והשחקנים האמריקנים שלו פשוט סירבו להגיע. אבל הוא בא, שיחק עם חצי קבוצה, וזכה להמון תשואות מהקהל. האוהדים לא שוכחים לו את זה".
50 יורו לזוכה הגדול
"כולנו מכבי!" כתב לי לפטריס מוטיס, עיתונאי יווני מהאתר "יורוהופס", רגע לפני שריקת הפתיחה של הגמר. בעיתות שיגרה הוא לובש אדום ומעודד את אולימפיאקוס, אבל השבוע החליף צבע. היה לו גם אינטרס אישי: בזמן שכל פרשני הכדורסל - בעיקר בישראל - לא נתנו לצהובים סיכוי ממשי לזכות בגביע, הוא מיהר לקיוסק באתונה והימר על ניצחון שלהם. "הרווחתי על זה 50 יורו", הוא מתגאה.
רק 50 יורו? ריאל היתה פייבוריטית מוחלטת.
מוטיס צוחק: "אנחנו חיים ביוון, אתה יודע... אפילו לתחנות ההימורים אין כסף".
ומה גרם לו להאמין במכבי? הקלישאה החבוטה והכל כך צודקת שנקראת רוח המועדון. ב־10 במאי, כשבוע לפני הפיינל פור, פירסם עבדכם הנאמן טור באתר היווני "ספורט24", ובו פירטתי את כל הסיבות שהופכות את מחזיקת הגביע מישראל לאנדרדוג כמעט חסר סיכוי. אלא שדווקא משפט הסיום הוא זה שעלה ותפס את הכותרת: "לעולם אל תהמרו נגד מכבי".
"אנחנו קיימנו בתחילת העונה משאל בהשתתפות מומחים מכל אירופה, ואף אחד לא נתן למכבי סיכוי להגיע לפיינל פור", נזכר מוטיס, "אבל יש במועדון הזה משהו מיוחד, ובאמת אסור להספיד אותו אף פעם. הקהל היווני נסחף אחרי מכבי בגלל שהיא מאוד הזכירה לו את מה שאולימפיאקוס (אלופת היורוליג ב־2012 וב־2013) עשתה בשנתיים הקודמות: סגל עני יחסית, בלי יותר מדי כוכבים, שבא ומנפץ את האגו של המיליונרים ממדריד. כשאתה כתבת שאסור להמר נגד מכבי, החלטתי לקחת את זה צעד קדימה".
מאטיץ' הסרבי מצטרף: "יום לפני חצאי הגמר הסתובבתי במילאנו, וקיבלתי הודעה מחבר בבלגרד שביקש ממני לקנות לו מזכרת מהפיינל פור. אז קניתי לו כובע מצחייה של מכבי. הוא לא הבין למה בחרתי דווקא בה, אז הסברתי לו: 'בעוד שלושה ימים זה יהיה הכובע של אלופת היורוליג'.
"אולי בהשפעת ההפתעות של אולימפיאקוס, היה ריח של עוד הפתעה באוויר. יש במכבי רוח לחימה שאי אפשר לקנות בכסף, וזה בכלל לא משנה אם התקציב של ריאל כפול משלה ואם התקציב של צסק"א גדול כמעט פי שלושה משלה. אתם הישראלים יודעים מה זה, אתם אף פעם לא מפסיקים להילחם".
פליפו מודה שלא האמין. "זאת אחת ההפתעות הגדולות שהיו בתולדות הכדורסל האירופי. אף אחד בספרד לא האמין שריאל מדריד תפסיד למכבי תל אביב. רק בדקות האחרונות של המשחק התחלתי לחשוב שאולי מכבי תעשה את זה".
מדינת כדורסל
כשהקהל הרב צבע את יציעי המדיולאנום במילאנו בצהוב, אפשר היה להתבלבל ולחשוב שהפיינל פור נערך בתל אביב. אבל מי שעוקב אחרי הכדורסל האירופי ב־15 השנים האחרונות לא הופתע: כשמכבי מגיעה לפיינל פור, היא סוחפת אחריה אלפים רבים, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת.
"כשעלינו למגרש, וראינו את כל הים הצהוב הזה, נזכרתי במראות מהפיינל פורים בעשור הקודם", אומר ניקולאי צינקביץ', דובר צסק"א. "אני לא בא לומר שזה הכריע את המשחק, אבל אין ספק שהיתה לזה השפעה. מכבי כאילו שיחקה בבית. אין לי מילה אחת רעה להגיד על האוהדים האלה. הם עושים המון רעש, מעודדים את הקבוצה שלהם, בלי לעשות פרובוקציות נגד היריבה. יש להם הרבה קלאסה".
למה האוהדים של מכבי באים בהמוניהם, ואוהדי קבוצות אחרות - למשל, קבוצתך צסק"א - בקושי הגיעו?
"קודם כל, למכבי יש יותר אוהדים מאשר לצסק"א, וכנראה שיש להם גם את האפשרות הכלכלית לנסוע אחרי הקבוצה. אבל השנה נחשפו כל הבעיות שיש במדיניות מכירת הכרטיסים של היורוליג. מתוך אולם של 12,500 מושבים, רק 700 הוקצו לכל אחת מהקבוצות המשתתפות. בזמן שאנחנו וריאל נאבקנו בפנאתינייקוס ובאולימפיאקוס במשחק החמישי של ההצלבה, מכבי כבר הבטיחה את מקומה בפיינל פור והאוהדים שלה יכלו לקנות כרטיסים דרך האינטרנט ומכל מיני גופים. כשאנחנו הבטחנו את העלייה, כבר לא נשאר כלום".פליפו מוסיף: "אל תשכח שישראל היא מדינה של כדורסל, ובספרד זה שונה לגמרי. בשבת שעברה היה משחק על האליפות בכדורגל בין ברצלונה לאתלטיקו מדריד, אז למי מהאוהדים היה אכפת מהפיינל פור בכדורסל? למעטים מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו