בעלי בוגד בי - האם לפרק את המשפחה?

הזוג: עדנה ואלי, בשנות ה-50 לחייהם, נשואים 35 שנים.

השאלה: האם להפרד מהבעל שבוגד במשך חמש שנים?

"לפני חצי שנה תפסתי את הרומן של בעלי", מספרת עדנה. רואים שהייתה יפה בצעירותה, אך היום, כשהיא עוברת את התקופה הקשה בחייה, היא יותר מלאה, מדוכדכת ומוזנחת. "חמש שנים הוא הסתיר ממני, בזמן שכל העולם ידע. הוא אהב אותי יותר, ריצה אותי, שכב איתי יותר בהתלהבות, קנה לי כל מה שרציתי, ואני לא שמתי לב שיש לי בבית בעל שמאוהב באישה אחרת".

"אלי פתח הכול, ואמר לי שהוא מאוהב חזק מאד אבל לא רוצה בשום אופן לאבד את המשפחה. הוא היה מבוהל והבטיח שיסיים את הרומן. אני נכנסתי לחרדת נטישה ולקרב חיי. אני מרגישה כאילו התאהבתי בו מחדש. אני נצמדת אליו ורוצה מגע כאילו הרגע הכרנו. אני רדופה. חשדנית, בקושי מתפקדת. לא מסוגלת להתגרש ממנו. אני מפוחדת, מדוכאת ומכונסת", מספרת עדנה.

לדברי עדנה, גם בחצי שנה האחרונה, לאחר שהבטיח שיסיים את הרומן, היא הבחינה בסימנים שבעלה עדיין בוגד בה, ושתקה. "פחדתי שיעזוב את הבית. העדפתי לשתוק ולעבור הלאה".

"אני יודעת שעכשיו הם בתקופת פרידה. הוא בדיכאון. הוא עצוב מאד, ירוד, רזה, מנסה לשדר 'עסקים כרגיל', אבל אני רואה שהוא קרוע. הוא אפור ושותק. מחשבות על פירוק המשפחה לא עוזבות אותו. אני מרגישה שהוא כבר לא אוהב אותי, ונשאר רק בגלל המשפחה. אני רואה שהוא עדיין מטורף על אהובתו הלא חוקית. היחסים שלנו מתפוררים. ואני מותשת".

עדנה ואלי יחד מאז התיכון, כשכל השנים הוא דאג לכל: לפרנסה, לקניות, לחשבונות, ואפילו לניקיון ולהכנסת אורחים. בזמן הזה איפשר לאשתו פנאי לתחביבים ולימודים. "הערצתי אותו. לא האמנתי שיבגוד בי. מעולם לא חשבתי על האפשרות הזאת. חשבתי שאני חסינה מזה".

היום מבינה עדנה שהיא הגיעה לקשר מחולשה ושבמהלך השנים יחד היא נחלשה יותר. "היום אני מרגישה אבודה, אני במצוקה נפשית. ואני יודעת שהוא רגיש אלי ולבריאותי ורק זה מה שעוצר אותו מללכת. הוא מפחד שאתפרק. ואולי אני משתמשת בחולשה הנפשית כמניפולציה שתדליק אצלו את כפתור 'הצילו' והוא יישאר איתי. מה עלי לעשות?".

היועצת יעל ברון משיבה:

טיפול זוגי אינו רלוונטי. אלי מאוהב ואין לי כדור פלא שיוציא לו את האהבה מהלב. לעדנה נעצר השעון ביום שפגשה את אלי, בביה"ס, בגיל 16. היא בחרה להיות הצל שלו ואין לי ספק שהוא עזר לכך. יש כאן מפגש בין אישיות נקבית תלותית, לגבר שלוקח אחריות על הכל.

זה איזור הנוחות שלהם, אך זה לא איזור האושר. הוא משעין אותה עליו והיא נשענת. ככה עברו השנים. תרדמת! בלי שאלות, בלי מודעות, פשוט יום רדף יום והכל לכאורה בסדר. שיממון אחד גדול. התמונה שעדנה מציירת היא הדרך הבטוחה לבגידות והתאהבויות מחוץ למסגרת.

השאלה אינה אם להתגרש או לא, אלא איך ממזערים את הפחדים, ואיך קמים על הרגליים. עדנה חייבת להתחזק: להכיר את כישוריה ,יתרונותיה ומגבלותיה. זה לא כזה פשוט ויש מסע לפניה, אבל עם עיניים פקוחות. עליה לבנות חיים עצמאיים, לדעת לשרוד בלי בעלה ולפתח מיומנויות חברתיות. יש לבנות עולם של חוויות שאינן קשורות לזוגיות, אלא לטיפוח חיצוני ופנימי.

צריך להפסיק להאשים את העולם ולחיות במציאות מדומה, ולהתחיל לבחון את מקומך בכל סיטואציה. לנתח מצבים ולהפסיק לטאטא מתחת לשטיח את כל מה שקשה לעיכול. עדנה גדלה בבית מפורק. אב שעזב, ואמא שהשקיעה בקריירה. אלי תפס את המקום הזה. כשעדנה תלמד את עצמה, ותרגיש יותר טוב, היא תתחזק ובעיקר תלמד להעריך עצמה ולאהוב את מה שיש בה, אז היא תוכל לבחור ממקום של עוצמה ובראש מורם את המשך הדרך שלה.

כדי לעשות סדר בראש ולהתחזק, יש ללכת אחורה בזמן להביט על האמת כפי שהיא. מבלי לברוח ממנה. רצוי להיעזר באיש מקצוע שיאיר את הדרך ולא יתן לך לוותר.

*הכותבת יעל ברון היא יועצת זוגית ומאמנת אישית. השמות בכתבה בדויים.

בקרו אותנו גם בעמוד הפייסבוק!