שולי מועלם
"הדגל שבו נעטף ארונו של בעלי"
ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) שכלה את בעלה הראשון, סגן־אלוף משה מועלם ז"ל, שהיה מג"ד בגולני באסון המסוקים. כיום היא נשואה בשנית לד"ר אלי רפאלי.
"המחשבה המרכזית שלי כשאני רואה את הדגל היא היותי חלק משרשרת הדורות של העם היהודי", היא אומרת, "דגל ישראל ממשיך את הטלית שבה התעטפו בתפילתם יהודים בכל הדורות במקומות שבהם חיו. זהו הדגל שננעץ באדמת פיסגת החרמון ביום הכיפורים ואיתו יצאו הלוחמים לשחרור החטופים מאנטבה. זה הדגל שעטף את ארונו של בעלי כשהובא למנוחות.
"אני נזכרת בנעם, בתי הבכורה, מנופפת בדגל במסיבת קבלת חומש בראשית בכיתה א'. הזיכרון מעלה בי מחשבה על דורות של נשים יהודיות שנכספו להגיע לארץ ישראל.
"אני מברכת את מדינת ישראל שתהיה יהודית ודמוקרטית יותר, שתעריך ותכבד את התרבות והמסורת שמביאים המרכיבים השונים, ותבין שהשלם גדול מסך חלקיו".
צילום: קוקו
פנינה תמנו־שטה
"אני מתרגשת למראה הדגלים בכנסת"
ח"כ פנינה תמנו־שטה (יש עתיד) עלתה לארץ מאתיופיה והטיפול בבעיות הקיפוח של העולים החדשים מעסיק אותה מאוד. ובכל זאת, היא אומרת שמראה הדגל ממלא אותה "תחושה של התרגשות וגאווה.
"האסוציאציה הראשונה שקופצת לי לראש למראה דגל המדינה מתנופף היא תקומה מהריסות. למרות הקושי והכאב של העם היהודי, למרות החורבן בעבר, אני מגלה בעצמי את היכולת לעמוד זקופה וללכת בגאווה.
"בכל פעם בכניסה לכנסת אני מתרגשת. יש משהו בדגלים המונפים בגאווה שחשוב לי ומרגש אותי.
"בכל פעם שאני רואה דגל ישראל בחו''ל אני מרגישה גאווה למראה הנוכחות הישראלית. אחד הביקורים היותר בעלי משמעות שלי בחו"ל היה כאשר הייתי עם משלחת הכנסת באושוויץ וצעדנו עם דגלים מונפים.
"ליום הולדתה ה־66 של המדינה אני מאחלת לכולנו שהחברה הישראלית תלמד לגלות סולידריות ואחווה ביחס לכולם.
"אני רוצה שכולנו נלמד לקבל את האחר. אני מאחלת לכולנו שנשקיע הרבה יותר בחינוך - כדי שתהיה לנו חברה שמגדלת דורות למופת. אני מאחלת שנחיה בשלווה ובנחת תוך ביטחון ושלום בגבולותינו".
צילום: זיו קורן
שלי יחימוביץ'
"זוכרת את הדגל ברחבת הגטו"
ח"כ שלי יחימוביץ', לשעבר יו"ר העבודה, מספרת כי דגל המדינה ממחיש לה "עד כמה מאתגר וחשוב לטעון כל הזמן את הסמל שלנו בתוכן, במשמעות, בערכים ובאנושיות. לכן גם חוקקתי את החוק שמחייב היום את המדינה לרכוש רק דגלים שיוצרו בישראל. ברגע שמעלינו מתנופף דגל שיוצר בסין בידי עבדים שמקבלים דולר ליום, על חשבון תעשייה ישראלית ועובדים ישראלים - אנחנו מרוקנים אותו גם מציונות וגם מסולידריות".
אין ספק שהנפת הדגל הכי משמעותית בשבילה ביום השואה. "ב־1993 נסעתי, כעיתונאית, עם ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לפולין. הייתי איתו ברחבי פולין, בבירקנאו, וזה הסתיים בטקס לציון יום השואה ברחבה בגטו ורשה, שממנו מילטו את אמא שלי כילדה ומשם כל משפחתה הועלתה להשמדה בטרבלינקה. הנפת הדגל שם היתה רגע שהוא קשה, אך גם מעורר תקווה והשראה.
"ליום העצמאות אני מאחלת שנתעשת ונבין שהמדינה קיימת למענם ובזכותם של כל הישראלים שחיים בה, ולא כדי לשרת קומץ בעלי הון ואת המנכ"לים שלהם. קורת גג, פרנסה בכבוד, בריאות טובה וחינוך מעולה הם חובה של המדינה ולא טובה שעושים למישהו. שנשכיל לקחת אחריות על גורלנו ונפעל באופן אמיתי לשלום ולהסדר עם הפלשתינים - בשבילנו, וכדי להבטיח מדינה יהודית ודמוקרטית איתנה".
צילום: זיו קורן
יאיר שמיר
"נסעתי לראות את הדגל מונף מעל הכותל"
שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר (הליכוד־ביתנו), מספר על בחירתו במקום הצילום: "בחרתי להניף את הדגל בשדה חיטה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, במרחק מאות מטרים ממקום המפגש ההיסטורי של בנימין זאב הרצל עם הקייזר הגרמני. השדה עובד כבר ב־1882 על ידי הביל"ויים שעלו מרוסיה. 134 שנים מאוחר יותר, והנה הדגל מונף באותו שדה, כשמאחוריו פרוסה העיר העברית הראשונה תל אביב־יפו.
"המעמד המרגש ביותר של הנפת דגל ישראל מזוהה אצלי עם הרב גורן ז"ל בכותל המערבי ב־1967. כמה ימים לאחר שחרור ירושלים, עליתי עם חבריי לטייסת כדי לראות את הפלא של דגל ישראל שהונף מעל הכותל. חוסן העם נבחן באמונה בצדקת הדרך. אני מאחל לכולנו שנזכור זאת ונמשיך להילחם למען דרכנו הלאומית".
צילום: זיו קורן
אופיר אקוניס
"התעטפתי בדגל במצעד החיים - והתרגשתי"
אופיר אקוניס, סגן השר במשרד רה"מ (הליכוד־ביתנו), מספר שמראה הדגל "ממלא אותי מחשבות על הנס האדיר ששמו מדינת ישראל. לפני 66 שנים היו כאן רק כחצי מיליון יהודים בארץ שרובה היתה שוממה - ובתוך זמן קצר הפכה לאחת המדינות המתקדמות בעולם. במציאות המזרח־התיכונית אפשר להגיד עלינו 'כנגד כל הסיכויים'.
"התרגשתי מאוד להתעטף בדגל ישראל במצעד החיים האחרון שהשתתפתי בו. זה לא פחות ממצמרר. אבל האמת היא שכל בוקר שאני רואה את הדגל הענק המתנוסס מעל משכן הכנסת זה מרגש מחדש. לחג העצמאות אני מאחל שנמשיך לבנות, לפתח, להקים ולבצר את חיינו במולדתנו. מאחל שגשוג כלכלי לאזרחים ושלנצח יחגגו כאן את חג העצמאות".
צילום: יהונתן שאול
יריב לוין
"מעם נרדף למדינה משגשגת"
יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין (הליכוד־ביתנו), אומר כי מראה הדגל ממלא אותו "גאווה גדולה ותחושת זכות לחיות בדור יהודי שיש לו מדינה עצמאית, אחרי כה הרבה שנים של גלות.
"לפני כמה חודשים הובלתי יחד עם יו״ר האופוזיציה את משלחת הכנסת לאושוויץ ובירקנאו. כאשר צעדתי בראש המשלחת לצד אנשי משמר הכנסת שנשאו את דגל ישראל, הרגשתי את מלוא העוצמה של השינוי הגדול שעבר עמנו, ממצב של עם נרדף וחסר ישע, לאומה שיש לה מדינה משגשגת שמוציאה מתוכה את טובי המדענים, טובי הרופאים וטובי היוצרים, ומהווה מודל לחיקוי לאומות אחרות.
"אני מאחל שנזכה לראות בצמצום אמיתי של הפערים החברתיים, בהרחבה של מפעל ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל ובגל גדול של עלייה. זהו השילוב אשר יבטיח לנו לא רק שנה מוצלחת אלא גם המשך שגשוג ועתיד מצוין.״
צילום: יוסי זליגר
איציק שמולי
"מרגיש שייכות למורשת האדירה"
ח"כ איציק שמולי (עבודה), שהחל את דרכו הציבורית בהתאחדות הסטודנטים ובמחאה החברתית, אומר שמראה הדגל ממלא אותו גאווה עצומה. "מעל לכל הדגל מסמל עבורי תקווה, שהיא המורשת החשובה ביותר שלנו. הרי הסיפור הישראלי מעולם לא היה סיפור על דברים שבאים בקלות, אלא סיפור על התעלות מול אתגרים קשים ואמונה עיקשת במה שהמדינה הזאת יכולה וצריכה להיות.
"יש הרבה דגלים מונפים שאני זוכר. במחאה החברתית, במסע לפולין, על הטנק שלי במילואים, אפילו סתם על המרפסת. בכל הטירוף היומיומי אתה לרגע עוצר ומקבל פרספקטיבה על המציאות - מאיפה באנו ולאן, למרות האתגרים, אנחנו הולכים".
צילום: יהושע יוסף
יעקב פרי
"ישנתי עם אבא על המדרכה כדי לתפוס מקום במצעד"
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי (יש עתיד) מספר כי כאשר הוא רואה טקס של הנפת דגלי המדינה, "אני רואה את אבא שלי ז"ל כשאנחנו מתכוננים לנסוע מנתניה לתל אביב, לילה לפני המצעד של יום העצמאות, וישנים על המדרכה כדי לתפוס מקום. אני רואה גם את מאות חבריי מצה"ל ומכוחות הביטחון שבזכותם הדגל מתנופף. ואז אני מתמלא גאווה וסיפוק מהמקום שאליו הגיעה מדינת ישראל.
"היו עשרות אירועים שבהם מראה הדגל ריגש אותי. אני יכול לציין במיוחד את טקס החלפת הרמטכ"לים, כאשר חברי הטוב ביותר, אמנון ליפקין־שחק ז"ל, מונה לרמטכ"ל. הלכנו דרך ארוכה יחד - משירותנו הצבאי ועד ליום מותו.
"ליום הולדתה ה־66 של המדינה, אני מאחל לה שתמשיך לצעוד בגאווה ובהמשך שתחתור לשלום מיוחל עם כל מדינות האזור. שלא יהיו בישראל אנשים קשי יום ושתהיה אווירה נעימה יותר של ערבות הדדית, פחות צרות עין ויותר סובלנות".
צילום: זיו קורן
ח"כ אברהם מיכאלי
"מזכיר לי את התחייה והתקווה"
דגל ישראל מזכיר לח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) את "פרק קי"ג בתהילים, שהוא השנה גם הפרק של הרבי מלובביץ', שבו נאמר 'מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון, להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו'. כלומר, תחייה ותקווה של עם ישראל, כמו שקראנו בשביעי של פסח את חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. עם שחוזר לעצמו ומעוניין לסיים את הגלות הארוכה שבה הוא שרוי ולשוב לארצו, ארץ ישראל, במדינה יהודית. מיכאלי מספר כי "התרגשתי למראה הדגל המונף לאחרונה כשביקרתי באושוויץ במשלחת חברי הכנסת. לפני שלוש שנים הייתי בגטו ורשה עם מספר מצומצם של ח"כים ועמדנו מול דגל ישראל, ואז ניגשו אלי חברי הכנסת הלא דתיים וביקשו ביוזמתם שאגיד קדיש. זה מה שמחבר אותנו במיוחד במקומות כאלה. גם באירועים בינלאומיים כשיש עשרות דגלים, ובהם דגל ישראל - זה מאוד מרגש אותי.
"אני מאחל לאזרחי מדינת ישראל סובלנות רבה והבנה משותפת, שנכבד אחד את האחר, כולל את הגרים שחיים איתנו.
"השנה האחרונה היתה שנת הקיטוב הגדולה ביותר שאני זוכר זה עשרות שנים. זהו נתון מפחיד ומחריד. רק על ידי אחדות נוכל לגבור, בעזרת השם, על כל אויב".
צילום: יהושע יוסף
שאול מופז
"נשימתנו נעתקה מרוב התרגשות"
ח"כ שאול מופז (קדימה), לשעבר הרמטכ"ל ושר הביטחון, אומר כי "בכל שנה בערב יום העצמאות וביום הזיכרון שלפניו, אני נזכר בכאב במחיר הגבוה ששילמנו כדי שתהיה לנו הזכות להניף את הדגל.
"יש הנפת דגל שאותה לא אשכח כל חיי. זה היה בסוף מלחמת ששת הימים, שנת 1967. בתמונה נראה קצין האג"מ של הרמטכ"ל (אז אל"מ) מוטה גור, סא"ל משה פלס סטמפל ז"ל, מניף לראשונה את הדגל על מרומי הכותל המערבי. אני זוכר היטב איך נשימתנו נעתקה מרוב התרגשות שחקוקה בליבי עד היום. העדות המצמררת של שחרור ירושלים סחפה את כולנו ואיחדה אותנו - אנחנו חלק מעם ישראל שבונה ומגן על מדינתו ועל בירתו ההיסטורית.
"אז מה אני מאחל למדינה ליום הולדתה ה־66? ביטחון, שלום וצמצום הפערים החברתיים".
צילום: דודי ועקנין
לימור לבנת
"הלב שלי מתמלא גאווה"
"דגל ישראל", אומרת שרת התרבות והספורט לימור לבנת (הליכוד־ביתנו), "מסמל עבורי בראש ובראשונה את ריבונותה ואת עצמאותה של מדינת ישראל. מדינה שהוקמה לאחר שנות גלות ארוכות ביותר מ־100 מדינות, שבחלקן היה העם היהודי קורבן לגזירות ולפרעות. להקמת מדינת ישראל קדמו גם נדודים וייסורים ושואה, שבה נרצחו 6 מיליון מבני עמנו. התחושה היתה שלעם היהודי לא תהיה תקומה, אך עם ישראל חזר לארצו והקים מדינה כנגד כל הסיכויים.
"לכן בכל פעם שאני רואה את דגל ישראל, כולל בכל בבוקר בלשכתי, אני חושבת על הנס הגדול שקרה לנו בעצם הקמת מדינת ישראל שלוותה גם בתחיית השפה העברית."אני מאחלת למדינה שאנו האזרחים נדע בכל השנה, ולא רק ביום ההולדת שלה, להעריך את המקום שאליו המדינה הצליחה להגיע".
צילום: יונתן זינדל
ציפי חוטובלי
"חולמת להניף דגל בהר הבית"
סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי (הליכוד־ביתנו), אומרת ש"בשנת ה־66 לעצמאות מדינת ישראל הגיע הזמן שדגל ישראל יוכל להתנוסס על הר הבית, המקום שנותן את המשמעות הרוחנית לעצמאות המדינית שלנו.
"כל עוד אפילו אני, כחברת כנסת, לא יכולה לעלות להר ולהניף בו את הדגל - הדבר מעיד על פגם עמוק בריבונות שלנו". חוטובלי מספרת כי "השבוע תליתי דגל בבית שלי לכבוד יום העצמאות. זאת הפעם הראשונה שאני תולה דגל בבית משלי, כאישה נשואה וכאמא. האישי והלאומי התחברו וזה מרגש מאוד.
למדינת ישראל אני מאחלת שתמלא את ייעודה, להיות אור לגויים. מקווה שחזון חברת המופת יתממש, ושנעסוק יותר בשאלות של זהות יהודית מאשר בבניין הפיזי שכבר די הושלם".
צילום: יהושע יוסף
פאינה קירשנבאום
"בכל פעם אני מתרגשת מחדש"
סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום (הליכוד־ביתנו), אומרת שלמראה דגל ישראל מתנופף, היא חושבת תמיד על "הנס ששמו מדינת ישראל. כיצד הצלחנו, העם היהודי, בזמן קצר כל כך, באזור עוין ובתנאים כל כך קשים, ליצור ולהקים את אחת המדינות המתקדמות בעולם.
"בכל פעם מחדש כשאני רואה את דגל ישראל - אני מתרגשת. אם זה בטקסי יום הזיכרון ויום העצמאות, בטקסים של הבן שלי בצבא ועוד.
"אני מאחלת למדינה שקט וביטחון, חוסן מדיני וכלכלי, תנופת עלייה והתיישבות, חינוך פורה ומפרה, ושנמשיך להיות גאים במחקר שלנו, במדע, בתרבות ובספורט. והכי חשוב: אחדות בעם וערבות הדדית. הוכחנו תמיד כי רק כאשר אנו מאוחדים, אנו יכולים להתמודד עם כל אתגר".
צילום: אסנת קרסננסקי
רוברט אילטוב
"הייתי בן 13 כשראיתי לראשונה דגל מתנופף"
ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד־ביתנו), אומר שרגע הנפת הדגל מסמל עבורו "את החירות והעצמאות שניתנו לעם היהודי. זהו רגע של איחוד, קירוב לבבות ושותפות גורל. המחשבות נעות סביב העיקרון של נאמנות למדינה וחובותינו לאזרחיה.
"אני נזכר עד כמה התרגשתי כשראיתי את דגל ישראל מונף לראשונה על אדמת ישראל, כשעליתי ארצה בשנת 1985 מבריה"מ. הייתי אז בן 13. אני ומשפחתי עשינו דרך ארוכה וקשה כדי להגיע למדינת ישראל. באותו רגע מרגש הדגל סימל את החירות הפרטית שלי, של הוריי ואחיי מהרדיפה שממנה סבלנו במדינה שבזמנו היתה קומוניסטית ושלמרות שלא הצהירה על כך בפומבי, רדפה יהודים ואסרה עליהם לעזוב את גבולותיה. הרגע הזה היה עבורי הגשמה של חלום.
"ביום חגה של המדינה אני מאחל לה שתמשיך לפתח את המפעל הציוני שנשען על שני אלמנטים עיקריים: עלייה והתיישבות. שנמשיך להוביל ולהשפיע בתחומי הפיתוח, בענפי המדע, הטכנולוגיה והכלכלה.
צילום: קוקו
אורי אורבך
"הסמל לישראליות"
אורי אורבך (הבית היהודי), השר לאזרחים ותיקים, מודה כי הוא "פטריוט של ימי חולין, לכן אני אוהב דגלים מתנופפים בגאווה דווקא בימי חג. לו בידי הדבר, נוסף על יום העצמאות הייתי רוצה לראות את הדגל התכול־לבן שלנו מונף ביום הבחירות הכלליות בכל בית - ובבתי הספר בפתיחת שנת הלימודים. אבל לא בהפגנות ובמגרשי כדורגל, לא בתצוגות אופנה ובג'ינגלי בחירות. לדברי אורבך, "בטקסי הזיכרון, הורדת הדגל לחצי התורן היא בעיניי סמל לישראליות, לא פחות מהנפתו לראש התורן. אז אני מרגיש מחובר לנופלים, למשפחות, לכל מה שמסמל האבל הלאומי.
"ישראל בת 66. לפי הגיל, המדינה הצעירה כבר זכאית ל'תעודת אזרחית ותיקה'. אבל בשביל מדינה היא עדיין בתחילת הדרך, ואני מאחל לישראל שלנו שתדע לתת למייסדיה הוותיקים את הכבוד הראוי להם. אלו שזכו להניף את הדגל לאורך כל שנותיה, ראויים שמגן הדוד יגן עליהם".
צילום: ליאור מזרחי
אורי אריאל
"הדגל מסמל את המאחד בינינו"
אורי אריאל (הבית היהודי), שר הבינוי והשיכון, אומר שהמראה של דגל ישראל ממלא אותו "גאווה גדולה. מדינת ישראל השיגה ב־66 שנותיה את מה שלקח למדינות אחרות מאות שנים. למרות המציאות הביטחונית, והפוליטית - עם ישראל יודע לעבוד יחד, יודע לייצר ויודע להשיג, וזאת גאווה גדולה.
"השבוע, אחרי שהסתיים יום השואה, תליתי את הדגל בביתי. אני מתגורר ביישוב מעורב של דתיים וחילונים. הדגל הזהה שתלוי אצלי ואצל שכניי מסמל יותר מכל שרב המשותף על המפריד.
"אני מאחל לכולנו שבעוד שנה מחירי הדיור והמחיה יהיו נמוכים יותר. אנחנו עובדים קשה כדי שכך יהיה, ואני מאמין שזה יקרה. בנוסף, אני מקווה שנלמד להיות חברה סובלנית יותר".
צילום: יוסי זליגר
יצחק (בוז'י) הרצוג
"בעיניי הוא סמל התקומה"
כשיו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג (העבודה), רואה את דגל ישראל מונף אל על, הוא "תמיד מתרגש. הוא מסמל עבורי את התקומה מעוררת ההשראה של העם הזה, שחזר לכאן אחרי 2,000 שנות גלות והקים בית לאומי. מעטות המדינות שהספיקו בפרק זמן כל כך קצר להפוך למדינות האוצרות בתוכן כל כך הרבה ידע, הצלחות וחדשנות. יש לנו במה להיות גאים.
"לא אשכח רגע מרגש במיוחד, בנובמבר 1988. עמדתי במחיצתו של אבי חיים הרצוג ז"ל, נשיאה השישי של מדינת ישראל, בכיכר הניצחון בפאריס, בטקס רשמי לרגל ביקורו הממלכתי בצרפת. כל שדרות השאנז אליזה היו עטופות בדגלי ישראל, ואבא שלי דיבר על תחושותיו כמי ששיחרר את פאריס מהכיבוש הנאצי כקצין בצבא הבריטי, וכיום כנשיא מדינת ישראל.
"אני מאחל למדינת ישראל שהדור הצעיר שלה יראה בה בית שבו הוא יכול לטוות חלומות ולהקים משפחה. אני מאחל לה שערכים כמו סולידריות, ערבות הדדית ודאגה לחלש יחזרו להיות ערכיה המובילים. בנוסף, שלום שיאפשר לנו להיות עם חופשי בארצנו".
צילום: זיו קורן
עמיר פרץ
"הניצחון שלנו על הנאצים"
ח"כ עמיר פרץ (התנועה), בעבר יו"ר ההסתדרות ושר הביטחון, אומר כי המחשבות שעוברות בראשו כאשר הוא מניף את הדגל "עוברות דרך הזיכרון של שירות צבאי ארוך, שם נפצעתי פציעה קשה, ומשם אל ארבעת ילדיי, שכולם שירתו בצה"ל במגוון של יחידות. ואני נזכר גם בנכדי בן ה־3, שאני מקווה שיצמח ויתפתח למדינה שבה צה"ל יופקד להגן על השלום האזורי.
"ההתרגשות הגדולה ביותר שהיתה לי למראה דגל מונף היתה לפני כמה שנים. ביקרתי עם משלחת נוער באושוויץ, ואז מתוך גלי ההריסות הזדקפו סבתא ונכדה, סג"מ בצה"ל, שהחזיק דגל ישראל מונף ועמד על הגבעה. כשהיא ראתה אותי היא פנתה אלי, כשדמעות בעיניה וחונקות את גרונה, שממנו יצא המשפט 'הנכד שלי, הדגל הזה - זהו הניצחון שלי על הנאצים שהחזיקו אותי כאן בצריפים האלה, בתאים האלה'.
"אני מאחל למדינת ישראל שתפעל בכל המערכות כאשר מעגל החיים של צדק חברתי, צדק סביבתי ושלום - מנחה אותה בכל מעשיה ופעולותיה. אני מקווה שנצליח להחזיר את שיחות השלום למסלולן, בתקווה להגיע להסכם בר קיימא עם שכנינו. אני מקווה כי נוכיח את עוצמתנו ביכולתנו להגן על כל אזרח באשר הוא אזרח, בלי הבדל דת, גזע או מין, מתופעות של אפליה וגזענות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו