בעלייה לירושלים, הדבר שהכי מפתיע אותנו הוא חסרונה של צלע ההר שסגרה על הכביש מצד שמאל, ואיתה אנדרטת ה"נזכור" שעמדה בצד הדרך בכניסה לירושלים וחלק משלדי המשוריינים באזור שער הגיא. דחפורים נוגסים בהר בתקופה האחרונה, כדי שיהיה אפשר לסלול בו נתיבי נסיעה נוספים שיקלו סוף סוף על הנוסעים את הכניסה והיציאה מעיר הבירה שלנו. את אנדרטת ה"נזכור" נראה מאוחר יותר במרכז העיר, סמוך לבית המשפט העליון. חלק משלדי המשוריינים הוזזו והוצבו מחדש בסמוך.
לעדכוני חדשות נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
קרבות רבים ידעה ירושלים, שהיתה אחד ממוקדי הלחימה המרכזיים במלחמת העצמאות ואשר שליש מהנופלים במלחמה נפלו בסביבותיה. אלה ניקדו אותה ואת האזור כולו באתרי הנצחה רבים. לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל בחרנו לטייל בעקבות לוחמים בקרבות העיר, במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים, לצידו של מורה הדרך הירושלמי ישי שביט. למדנו מפיו היכן ומדוע נולדו משפטים שהפכו לאתוסים צבאיים והשקפנו אל הנופים עוצרי הנשימה שנשקפו מנקודות התצפית סמוך לגלעדים. "יש אבנים עם לב אדם" כתב יוסי גמזו בשירו האלמותי "הכותל", ובטיולנו הפעם פקדנו כמה מהאבנים הללו, שעליהן חרוטים שמותיהם של חיילים שלבבם נדם בקרבות על העיר.
מוצב עם עלה של זית
טיולנו מתחיל מול קיבוץ רמת רחל שמדרום לירושלים, בפסל עצי הזית התלויים, שנמצא באזור מוצב הפעמון הירדני. עד מלחמת ששת הימים עבר קו הגבול משלושת צידי קיבוץ רמת רחל - ממזרח, מדרום וממערב, ובצד הגבול המזרחי שכן מוצב הפעמון. במלחמת ששת הימים הדפו לוחמי החטיבה הירושלמית את הירדנים שניסו לפלוש וכבשו את מוצב הפעמון. בשלהי שנות ה־80 נחנך כאן פארק עצי הזית ובו פסל סביבתי מרשים לזכר הנופלים בקרב. למשימה גויס האמן רן מורין, שהוא יליד הקיבוץ ואף התמחה באיטליה בפיסול בעצים חיים. התוצאה היא הפסל המדהים הזה, שבו צמרת עצי הזית בוקעת מתוך שלושה עמודים בגובה 15 מטר, ובמרחק מה מהם בוקעים עוד שני עצי זית מתוך שתי פירמידות אבן. המקום ממחיש כמה עוצמה יכולה להיות באמנות, ואיך אפשר להעביר באמצעות פסל סביבתי מסרים אופטימיים של שלום, דווקא באזור קרבות.
פסל עצי הזית התלויים. מסר של שלום, דווקא באזור קרבות
ישי מסביר לנו ששלוש הוא המוטיב החוזר כאן (שלושה עצי זית הניצבים על שלושה עמודים, המונחים על שלושה מפלסים, ששלושה שבילים מוליכים אליהם), והמספר הוא סמל לכך שהעיר מקודשת לשלוש הדתות. הזית - סמל השלום - בוקע מתוך אבן או מתכת, כסימבול לכך שהשלום יכול להיווצר גם בתוך מציאות קשה ולכאורה בלתי אפשרית. בפארק שבליבו ניצב הפסל 200 עצי זית, ומן האתר אפשר להשקיף על מערב ירושלים, הכנסת וגשר המיתרים, וגם על מדבר יהודה ושכונת הר חומה. בינות עצי הזית הרבים שנשתלו במקום אפשר לראות גם את שרידי מוצב הפעמון הירדני, הבונקר ותעלות הקשר.
מכאן אנחנו נוסעים אל גן חטיבת הראל שהוקם באחד ממדרונותיו של גן סאקר. לפני כשנה הוקמה כאן אנדרטת אבן במבנה טבעתי דמוי חומה, שלאורכה שביל הליכה המוביל אל נקודת תצפית על העיר. 425 לוחמים איבדה חטיבת הראל במלחמת השחרור, ושמותיהם חקוקים על מעקות האנדרטה, וכן שמות אתרי הקרבות ותיאורם. את הקמת האנדרטה יזמה עמותת דור הפלמ"ח, המורכבת מוותיקי החטיבה, והיא בחרה בפסל דני קרוון, איש הפלמ"ח לשעבר, לפסל את האנדרטה, הממוקמת למרגלות בית המשפט העליון וצמוד לכנסת.
האנדרטה בגן חטיבת הראל. שמות לוחמי הפלמ"ח חקוקים עליה
חטיבת פלמ"ח הראל השתתפה בכל הקרבות באזור ירושלים ובדרך אל העיר, אך למרות זאת היא מקובעת בתודעת ההנצחה כחטיבה שלחמה על הדרך לירושלים, ומשום כך בחרה העמותה להקים את האנדרטה ממש במרכז העיר. שתי האנדרטאות האחרות של החטיבה נמצאות בהר אדר ובקריית ענבים, ואנחנו בוחרים להמשיך אל זו שבבית הקברות בקריית ענבים. מטה חטיבת פלמ"ח הראל היה ממוקם באזור זה ומרבית הפיקוד על המבצעים הגדולים נעשה ממנו.
אזור הקבורה של לוחמי החטיבה נמצא בחלקו המרכזי והמקורה של בית הקברות, וכאן אנו מופתעים לראות את צורת הקבורה שאפיינה את התפיסה של דור תש"ח: זיכרון קולקטיבי, הבא לידי ביטוי בכך שהחיילים שנפלו באותו קרב קבורים זה לצד זה בקבר אחים. שש מצבות או יותר על חלקת קבר אחת, ועליה שמות לוחמים, שחלקם נפלו בגילאים מצמררים, 16 או 17, וחלקם היו בנים יחידים להוריהם.
הקרב על ההר
המשכנו לגן לאומי הקסטל - אחד האזורים הכואבים והטעונים ביותר, שממנו נשקף נוף פנורמי עוצר נשימה. הקסטל, הר נישא השולט על הדרך לירושלים, היה אחד האתרים המרכזיים במבצע נחשון שמטרתו היתה פריצת הדרך לירושלים. מורה הדרך ישי שביט מספר לנו שבמארס 1948 הותקפו השיירות המאובטחות שהובילו אספקה לירושלים וספגו נפגעים ועשרות הרוגים, דבר שהצריך שינוי אסטרטגי, וכך נולד מבצע נחשון, שהיה מבצע ראשון מסוגו בסדר גודל חטיבתי ובעל אוריינטציה התקפית.
פרחי דם המכבים בקסטל. הפרח שהפך לסמל יום הזיכרון
במסגרת המבצע נכבש הקסטל בידי כוח מחטיבת הראל, ולאחר מכן שמרה עליו פלוגה של גדוד מוריה מחילות השדה של ההגנה. במשך שלושה ימים היא הותקפה על ידי כוחות ערביים בפיקודו של אל־קאדר אל־חוסייני, שנהרג בקרבות. עם היוודע דבר מותו הסתערו על הקסטל 1,200 לוחמים ערבים, והחיילים המותשים נאלצו לסגת וספגו אבדות כבדות. בקרב הזה נולד האתוס הצה"לי לפיו המפקדים הולכים בראש הכוח, כאשר פקד המ"מ שמעון אלפסי "המפקדים יחפו והטוראים ייסוגו".
כאשר הכוחות הערבים גילו את גופתו של מנהיגם, הם איבדו עניין בהחזקת המקום ויצאו לקבור את הגופה בהר הבית. אז, כוח חדש של לוחמי חטיבת הראל תפס את הקסטל ללא קרב, והאתר נחשב לכפר הערבי הראשון שנכבש במלחמת העצמאות.
בית הקברות של חטיבת הראל בקריית ענבים. עדות מצמררת לימי תש"ח
גולת הכותרת של הביקור באתר הוא בית המוכתאר שבפיסגת ההר, ובו אנדרטה מרשימה לזכר נופלי הקרב. שביל ההליכה המוביל אל פיסגת ההר עובר בלב חורש ירושלמי שבו מגוון פרחי בר צבעוניים, ובהם "דם המכבים" הפרח שהפך לסמל יום הזיכרון, שפורח בדיוק בתקופה הזו. מפיסגת ההר נשקף מראה מרהיב ביופיו, של ירושלים וסביבותיה.
מהקסטל אנו נוסעים לכיוון הר הטייסים. במהלך מבצע מכבי של חטיבת הראל במלחמת העצמאות התרסק באזור איתנים (אז דיר עמר) מטוס וצוותו נספה. בהר שממול הוקם גל־עד לחללי המטוס ובו מוצבים המנוע ההרוס והמדחף המעוקם שלו. המקום נקרא שמורת הר הטייסים, ובחורשה הסמוכה להר ניצבים עמודי זיכרון שבהם מונצחים שמות חללי חיל האוויר מהקמתו ועד היום.
מדי שנה במהלך טקס יום הזיכרון חולף מעל ההר מבנה של רביעיית מטוסים או מסוקים, כאשר אחד מהם נפרד מחבריו והשלושה ממשיכים ב"מבנה חסר" לציון זכרם של הנופלים. בשמורה כמה שבילי הליכה קצרים, ולמרגלות הר הטייסים נמצא מעיין עין טייסים. מיטיבי לכת יוכלו להגיע אליו בהליכה של 20 דקות לכל כיוון (ירידה ובחזור עלייה תלולה).
אנחנו ממשיכים ונוסעים בכביש הגבורה (44) לכיוון לטרון. כאן, אנו בוחרים לעצור באנדרטת אלכסנדרוני ללוחמי מבצע בן נון א', שנערך בזירה הירדנית במלחמת יום העצמאות. במהלך המבצע הקשה נהרגו למעלה מחמישים לוחמי גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני, שניסו לכבוש את משטרת לטרון שהירדנים פלשו אליה עם יציאת הבריטים מהארץ. הקרב הנורא הסתיים בנסיגת כוחותינו כשפצועים הופקרו בשדה הקרב, ובהם גם אריאל שיינרמן, לימים אריאל שרון ז"ל, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר. בעקבות הקרב הזה נקבע אתוס צה"לי נוסף ולפיו לעולם לא מפקירים פצועים בשטח.
אנדרטת אלכסנדרוני. קרב עקוב מדם
כאן אפשר להשקיף על העמק שבו השתוללו הקרבות העקובים מדם, על משטרת לטרון וגם על מבצר לטרון היפה, שבו תוכלו לבקר בהמשך במוזיאון יד לשריון. יש כאן גם אתר פיקניקים מוצל ונעים, ומימין נמצא היישוב נווה שלום. בנוסף, יש פה מסלול המסומן בשביל ישראל, המציע טיול הליכה קל ונעים של שעתיים, שיוצא ממנזר לטרון לעבר חלקו המזרחי של היישוב, ועובר בין כרמים, שדות וחורש.
הערב יורד, ואנו מתחילים לחזור הביתה, מותירים מאחורינו את אתרי הקרבות והאנדרטאות, וגם את הנופים היפים שראינו. בדרכנו אנו לא יכולים שלא להרהר בנופלים, שמאפשרים לנו גם היום ליהנות מאתריה היפים והמרשימים של ירושלים וסביבתה.
פרטים רבותיי, פרטים
ישי שביט, מורה דרך לירושלים
טל' 052-8346400
אנדרטת אלכסנדרוני, לטרון
איך מגיעים: נוסעים ממחלף לטרון על כביש מס' 3 לכיוון דרום, פונים לפי השילוט לנווה שלום, ואחרי שעוברים מתחת לכביש פונים שמאלה בהתאם לשלט לכיוון האנדרטה
אנדרטת חטיבת הראל
נמצאת בתוך גן חטיבת הראל, סמוך לבית המשפט העליון
אנדרטת חטיבת הראל בקריית ענבים
בית הקברות קיבוץ קריית ענבים. האתר נמצא בחלק המרכזי והמקורה של בית הקברות (האנדרטאות נמצאות בהמשך)
עצי הזית התלויים ומוצב הפעמון
ממזרח לקיבוץ רמת רחל, פונים בהתאם לשילוט, הכניסה חינם
גן לאומי הקסטל
איך מגיעים: יש לפנות במחלף הראל בכביש מס' 1 (תל אביב־ירושלים) לכיוון מעוז ציון, ולנסוע כ־600 מטרים ברחוב החוצבים עד כיכר קטנה. בכיכר יש לפנות ימינה לרחוב הפלמ"ח, וממנו לפנות בפנייה השנייה ימינה לרחוב קק"ל ולנסוע בו כ־600 מטרים עד הכניסה לאתר הלאומי
שמורת הר הטייסים
ממוקמת לצד כביש 395 מעין כרם לאשתאול, בין מושב רמת רזיאל לאיתנים