הצעת החוק "לקידום והגנת העיתונות הכתובה בישראל" מציינת כי מטרתה היא "לקדם ולחזק את העיתונות הכתובה בישראל, ולהבטיח תנאים שוויוניים לתחרות אמיתית והוגנת בין העיתונים", אבל החוק עצמו מגביל את חופש העיתונות באמצעות איסור "הפצה של עיתון יומי בעל תפוצה רחבה בחינם", ובמילים פשוטות: "ישראל היום".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הקמפיין "לישראלים לא סותמים את הפה", שבו פתחנו שלשום, גרף כבר אלפי לייקים בפייסבוק, ומאות תגובות מגולשים שתומכים בביטול הצעת החוק הפוגעת בחופש העיתונות. יעקב באייר כתב: "זהו חוק מסוכן לדמוקרטיה ולחופש הביטוי, אסור שיעבור. אם הם רוצים להגן על מישהו, שיגנו על עסקים קטנים ולא על הטייקונים לבית מוזס והפטרון הפוליטי שלהם. זה חוק מושחת". אליו הצטרף הגולש יוסי בי: "'ישראל היום' בסך הכל בא לאזן את שקורה בעיתונות הכתובה (את הנטיות של 'ידיעות אחרונות' ושאר ירקות). ועוד משהו, גם את 'ידיעות אחרונות' מחלקים בחינם".
"לא יעזור לאויבי 'ישראל היום'", כתב נתן שמעון קלינגהופר, "'ישראל היום' הוא עמוד האש של עצמאות ישראל בעידן אובאמה את קרי, שפועלים בכל כוחם כדי לצרף את מדינתנו ל'חגיגות האביב הערבי'. כניעה לתכתיביהם תחליש את מדינת היהודים ותרחיק אותה מעצמה ומיעודה".
גולשים רבים הדגישו את זכותם לקבל עיתון המחולק בחינם: "חוצפה לגבות מינימום כסף אם יש עיתון מצוין שחופשי לציבור!!!" כתבה מירב קוריאט. "כל הכבוד ל'ישראל היום' שמחלקים עיתון בחינם. יש כאלה שאין להם כסף אפילו לקנות עיתון, וזה מתאפשר להם בזכות העיתון 'ישראל היום'. ולכל החיילים שקוראים את העיתון - המשיכו כך, יישר כוח", הצטרפה אליה זהבה בנימין.
ברק יוסף הגיב: "פשוט חוק עלוב... ברור שלכל עיתון יש מגמתיות מסוימת ואינטרסים, כל אחד צריך לסנן את הדברים ומובן שעיתון צריך לדעת לשמור על הטעם הטוב. 'ישראל היום' עומד בסטנדרטים לדעתי". "זה חוק שאסור שיעמוד במבחן מול בג"ץ", כתב זאב פפר, "את מי הוא אמור לשרת בדיוק? האם הוא טוב לכלל האזרחים או למשפחה אחת שקשורה לשלטון?".
אלכס זילברשטיין הוסיף כי "מדובר בחוק אנטי־דמוקרטי, ניסיון של אדון נוני מוזס להמשיך לשלוט בשוק התקשורת. אסור לתת לזה לקרות. הגיע הזמן שהח"כים יחשבו על טובת כלל הציבור ולא על האינטרסים האישיים". מיטל לוינסקי הצטרפה אליו וכתבה בתגובתה: "זכות הציבור לדעת! כשהעיתון בחינם, הוא נוגע ביותר אנשים וככה כולנו יותר חשופים למה שהולך במדינה ומחוצה לה". אסתר שלום קראה בפשטות: "איפה הדמוקרטיה? איפה חופש הביטוי?"