מנחם מאיר נולד בשנת 1932 בגרמניה, לא רחוק מהגבול עם צרפת. הוא התגורר יחד עם הוריו ואחיו בכפר אופנהיים, ועמם עוד מספר משפחות יהודיות.
לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
את שנות ילדותו הראשונות זוכר מנחם דווקא לטובה: "למרות שמסביבי העולם סער ובער, וכיום בראייה לאחור אני בכלל לא מבין איך אנשים יכלו לתפקד. אבל אז לא הבנתי מה מתחולל, אפילו קינאתי בגויים שצעדו עם השירים הצבאיים שלא יכולתי לקחת בהם חלק. אז לא תפסתי ולא הבנתי".
באוקטובר 1940, לאחר שגרמניה כבשה את צרפת, הגיעו אנשי הגסטפו לבית משפחת מאיר. "הם לא אמרו לאן נוסעים, לא מה המטרה לא לכמה זמן", משחזר מנחם את הרגעים הקשים, "אבי תפס מה שקורה, אני זוכר שהוא פתח מגירה בשולחן, הוציא משם את צלב הברזל שקיבל לאחר שלחם במלחמת העולם הראשונה, זרק אותו על הרצפה וזעק: 'האם בשביל זה אני נלחמתי במלחמה?".
יותר מ-6,500 יהודים מאזור באדן הועמסו באותו יום על שבע רכבות לכיוון צרפת, ביניהן משפחתו של מנחם. הם הועברו למחנה "גירס" שבדרום צרפת, ליד הרי הפירנאים. מנחם ואחיו לא נשארו זמן רב במחנה, הוריהם שלחו אותם עם ארגון יהודי שאסף ילדים מהמחנות אל בית יתומים באזור. זמן מה התכתבו האחים עם בני המשפחה, אך יום אחד פסקו המכתבים מלהגיע לבית היתומים.
"קיבלנו מידע שהם גורשו ברכבת לאושוויץ", מנחם מספר. בבית היתומים חיו מנחם ואחיו כמעט שנתיים. אך בשנת 1943 כאשר הנאצים החלו לכבוש את דרום צרפת, פוזרו ילדי בית היתומים. "הופרדתי מאחי כי אחי היה באותה עת בן 14, ואני הייתי בן 11. הייתי באותו המקום עד מאי 1944", הוא נזכר.
מנחם נשלח למוסד עם מספר ילדים, אך במאי 1944 הוברחו מאימת הגסטפו לשוויץ. מנחם, שגדל בבית מסורתי הגיע למוסדות אגודת ישראל, שם הפכה היהדות למשמעותית בחייו. שער ראשו גולח והוא גידל פאות. הוא חי בעולם החרדי של שוויץ עד תום המלחמה. "אחי בא ב-1946, שנה וחצי לאחר תום המלחמה. הוא איתר אותי בשוויצריה, הסיק את המסקנה שהיא מאוד הגיונית, אבל אמר 'אלהים מת באושוויץ'. שלוש שנים מאוחר יותר הלכתי לספר וגילחתי את הפאות", הוא משחזר.
משם החל מנחם במאמצים לעלות לארץ ישראל. "ברחתי משוויצריה לצרפת ונפגשתי עם נציגי הסוכנות במכוון. רציתי לעלות ארצה. עליתי על אוניית 'עצמאות'. על האונייה קרעתי את כל המסמכים שהיו לי וזרקתי אותם לים. רציתי לחתוך את העבר, לשכוח את העבר, להשאיר אותו מאחור ולהתחיל הכל מחדש".
כיום חי מנחם באחוזת בית הכרם בירושלים.