ארבעים שנה צעדו בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים, ולקראת חג הפסח החלטתי לצאת לטיול מחווה למדבר, בדגש על מוטיבים מאפיינים ואסוציאציות שהמילה מדבר מעלה בי: חולות, סלעים, אוהלים, גמלים, הפרחת שממה, נווה מדבר, פשטות - ואפילו בדידות. מצאתי כאן מכל אלה בשפע, למרות שהתמקדתי רק באזור הנגב ולא הגעתי לערבה, ולמרות שביומיים וחצי דחוסים הספקנו לטעום רק מאפס קצהו של המדבר ושל האטרקציות הגלומות בו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הופתעתי מול המספר הרב של החאנים המדבריים המאפשרים לינה זולה וקרובה לטבע באווירה חברתית וזרוקה, והתרגשתי מול עשרות חוות הבודדים היפהפיות שקמו באמצע שומקום ומהמתיישבים הצעירים חדורי האידיאולוגיה שפגשתי. מצאתי במדבר שפע הפתעות ואטרקציות: גלשתי בחולות, טיפסתי על גמלים, גיליתי סלעים שחורים עם ציורים עתיקים, דמעתי מול מיטתו הצנועה של ראש הממשלה הראשון שלנו ולקינוח גם התפנקתי במרחצאות של נווה מדבר טבעי. על חלק מהדברים אספר לכם השבוע, ואת שאר עלילות המדבר שלי אחלוק עימכם אחרי החג. אז יאללה, בואו נצא לדרך.
גלישת חולות בשבטה. רגעים קסומים של חזרה לילדות
רק ללכת, ללכת
"זה קורה שהדרך מתמשכת" שר לנו בתזמון מדויק אריק לביא בעודנו נוסעים מהמרכז דרומה בכביש 40. מזג האוויר בחוץ אביך, הכי לא מתאים לטיול מדברי, ויהושע הצלם שנוסע איתי כבר מבכה את הצילומים. אבל כשאנחנו מחנים את הרכב מול דיונת חולות באזור שבטה, דומה שהאובך נשאר אי שם מאחור, משאיר לנו שמש מדברית חמה שאנחנו ממהרים להסתתר מפניה תחת צילו של הג'יפ הגדול שעומד בתחתית הדיונה. למרגלותיו פרוסה מחצלת גדולה, וגבר צעיר ומזוקן כבר מבשל לנו על גזייה קפה שחור. זהו דרור בן אור, המכונה "דרור במדבר", והוא זה שהביא לכאן ספורט חדש ומגניב: גלישת חולות. הוא מסביר לנו שהחול המדברי באזור זה הוא חול דק מאוד, ולכן הוא מתאים לגלישה כי אינו נדבק לגוף.
דרור מצייד אותי בגלשן "סנד־בורד", שדומה למגלשי סקי אך מיועד לגלישת חולות. אנחנו מטפסים יחד במעלה הדיונה אל פסגתה - שיעור כושר לא צפוי אחרי נהיגה ארוכה - אבל מה לא עושים כדי לזכות ברגע מופלא של גלישה חופשית מראש הדיונה? הוא מסביר שאפשר לגלוש בעמידה על הגלשן או בשכיבה על הגב או הבטן - אני כמובן בוחרת לשכב כי עייפתי מהטיפוס. ואז ברגע אחד קסום של חזרה לילדות זה קורה: אני מחליקה במהירות ובכיף גדול מראש הדיונה הגבוהה כלפי מטה, צועקת את גרוני לרוח, ומייד מבקשת לעלות לסיבוב נוסף.
הפעם אני גולשת על מכל פלסטיק דמוי חצי חבית שמתאים לגלישה של הורה וילד, ושוב נהנית כמו ילדה, למרות שאיכשהו אני כולי מכוסה בחול בתום הגלישה. הייתי גולשת עוד ועוד אלמלא נדרשתי לטפס עם הגלשן שוב ושוב על הדיונה בשמש.
ארוחה בחאן ספינת המדבר. זול וקרוב לטבע
אנחנו חוזרים אל כביש 40 ואל צומת משאבי שדה, לארוחת ניגובים בדואית בחניון הלילה חאן ספינת המדבר. אנחנו נכנסים אל אוהל בדואי ענק מקורה ומלא במחצלות, אחד משלושה כאלה כאן, שבהם אפשר ללון בשקי שינה על מזרנים המסופקים במקום, בעלות 75 שקלים לאדם. בסופי שבוע, מספרים לי, המקום מלא במשפחות ומטיילים. ארוחת הניגובים כוללת פיתות בדואיות עם לבנה, קפה ותה, אך אפשר גם להזמין ארוחות בשריות בתיאום מראש. לרשות מי שמעדיפים ללון ביתר פרטיות עומדים שבעה מבנים פונקציונליים המתאימים ללינה של עד שישה אנשים, ובהם מזגן, שירותים ומקלחות, ובחלקם גם מטבחון.
גולת הכותרת של ספינת המדבר היא טיולי הגמלים - וליתר דיוק טיולי הנאקות (נקבות הגמל), שהן רגועות יותר ולכן מתאימות יותר לנשיאת רוכבים. הטיולים יוצאים לעבר מצפור טלי שמעל פארק גולדה ונמשכים שעה, בעלות 50 שקלים לאדם. קבוצת נערות בדיוק שבה מטיול כזה, וממליצה לי בחום לצאת. אני עולה על אחת הנאקות שמפתלת את גופה קדימה ואחורה כדי לי לאפשר לי להתיישב על דבשתה, אלא שאחרי הטיפוס הרגלי בבוקר אל דיונות החול, אני מגלה, לדאבוני, ששרירי רגליי כבר תפוסים ושהישיבה על הנאקות גורמת לי בעיקר לאנקות, ואני נאלצת לוותר בצער.
טיולי הגמלים של ספינת המדבר. גולת הכותרת של החאן
סמוך לחאן ספינת המדבר מכוון שלט אל נווה מדבר. זהו אתר מרחצאות וספא מפנק, ואני מחליטה לשוב אליו בתום מסעותיי במדבר, כשארגיש ראויה יותר לתפנוקי גוף, לכן אספר לכם עליו במדור הבא. בינתיים אנחנו ממשיכים דרומה בכביש 40 לעבר מדרשת בן־גוריון ושדה בוקר, כי אי אפשר לבקר בנגב בלי לתת כבוד למי שקרא להפריח בו את השממה, ושחי בו במשך עשרים שנה, מ־1953 ועד מותו ב־1973.
מיטת היחיד של בן־גוריון בשדה בוקר. צניעות מרגשת
על פי צוואתו של בן־גוריון נשמר צריף המגורים שלו ושל אשתו פולה כפי שהיה בחייו, והוא פתוח למבקרים. הצריף ממחיש מה רבות היו צניעותו ופשטותו של האיש הדגול. אני חונקת דמעות מול מיטת היחיד הפשוטה שעליה ישן, לצידה שידה קטנה ועליה כמה תרופות, וכפכפי הבית שלו מונחים למרגלותיה. במטבח הקטן והצנוע תלוי פתק בכתב ידו, עם המתכון של המאכל האהוב עליו. בהמשך נוספה לפתק בדיו בצבע אחר רשימת התרופות היומיות שנטל.
מתחם צריף בן־גוריון כולל גם מוזיאון הממוקם במבנה סמוך וחצר מטופחת, המציעה פינות הפעלה בנושא הנגב ומשנתו של בן־גוריון. בכניסה למתחם ניצב כרם זיתים, ולאחרונה גם נפתח כאן בית קפה חדש וחביב, "קפה פולה", המגיש קפה, מאפים ואוכל קל. במתחם נמצאת גם חנות יקב שדה בוקר שבבעלות הקיבוץ. את היקב הקים היינן וחבר הקיבוץ צבי רמק, שגם מנהל אותו. בן־גוריון ואשתו פולה, אגב, קבורים צמוד למדרשת בן־גוריון, המרכז החינוכי הסמוך שהקים ראש הממשלה הראשון בשדה בוקר.
ציורי סלע בהר מחיה. ד"ש מהנבּטים
כל ציור בסלע
בתום ביקורנו בצריף בן־גוריון אנו פוגשים את דנה מאיר המקסימה, מורת דרך בנגב ואישה מלאת שמחה ואהבה. דנה מובילה אותנו אל שמורת עין עבדת, שהכניסה אליה נמצאת סמוך למדרשה. אנו נוסעים במורד הכביש עד לחניון עין מור, ונכנסים רגלית אל השמורה - פינת חמד מדברית שנמצאת על נחל צין, המתחיל במכתש רמון ומסתיים בערבה. בלב השמורה יש מעיין, שנוצר ממי הגשמים שזורמים מתחת לאדמה על שכבה אטומה, עד שהם מוצאים פתח יציאה באזור הקניון.
אנו עוברים ליד פלג מים עטור צמחייה, ורואים יעלים שמסתובבים חופשי. לבסוף אנו מגיעים אל בריכות המעיין היפות, שמולן זורם במלוא הדרו מפל בגובה 15 מטרים, שנשפך בקול צהלה אל בריכה עגולה ועמוקה. שימו לב שהכניסה למים בשמורה זו אסורה בהחלט, וגם הדלקת אש והכנסת אוכל.
בדרכנו חזרה אל החניון מספרת לנו דנה על ציורי סלע עתיקים ומסתוריים שנמצאים על הר מחיה הסמוך, ולמרות שמתחיל להחשיך אנחנו סקרנים לראות אותם ונוסעים להר. אנו מטפסים רגלית בעלייה תלולה אל מצפור ליפא גל, שממנו נשקפת תצפית יפה אל רמת עבדת ונחל צין. למרגלות המצפור אנו מבחינים בקבוצות סלעים רבות, סלעי גיר מצופים בפטינה - שכבת ברזל או חלודה של הסלע. כאן אנחנו מרגישים ארכיאולוגים לרגע, כשאנו מתפזרים בין הסלעים הרבים ומגלים על חלקם ציורים וסימונים עתיקים שחרטו בהם הנבּטים - נוודים שחלפו כאן לפני מאות רבות של שנים.
עייפים ומרוצים אנו סוגרים את יום הטיול המדברי הראשון שלנו בחוות הבודדים "נחל בוקר", אחת מעשרות חוות בודדים חקלאיות שהוקמו בנגב. נשמתי נעתקת נוכח בקתת העץ היפהפייה והקטנה שאור קטן בוקע ממנה, ולרגע אני מפליגה אל מחוזות ילדותי ולסידרת הטלוויזיה שכה אהבתי, "בית קטן בערבה". אבל על החווה הזו וגם על המשך הטיול המדברי אספר לכם במדור הבא. עד אז אאחל לכם חג פסח שמח ומהנה. סעו בזהירות, ושימרו על עצמכם ועל הטבע היפה שסובב אותנו.
* * *
איך, כמה ולמה
הרשות לפיתוח הנגב
אתר: www.gonegev.co.il
דרור במדבר - גלישת חולות בשבטה
בתיאום מראש בלבד. טל' 057-7892251. מחיר: 550 שקלים לשעה וחצי, למשפחה המונה עד שש נפשות.
חאן ספינת המדבר
אירוח וטיולי גמלים. נמצא מול פארק גולדה, סמוך לצומת משאבים, על כביש 40. טל' להזמנות: 08-6557318, 052-3900020.
דנה מאיר - מדריכת טיולים בנגב
טל' 052-4438086. אתר: negev4you.co.il
צריף בן־גוריון
קיבוץ שדה בוקר, טל' 08-6560469.
פתוח: א'-ה' 16:00-08:30, ו' וערבי חג 14:00-08:30, שבתות וחגים 16:00-10:00. יש להגיע עד כשעה לפני הסגירה
קפה פולה
במתחם צריף בן־גוריון, פתוח בשעות הפתיחה של המתחם
שמורת עין עבדת
טל' 08-6555684. השמורה נמצאת בכביש 40 (באר שבע־מצפה רמון). הכניסה התחתונה היא סמוך למדרשת שדה בוקר, ומסלול ההליכה המלא מוביל מעלה אל השער העליון, כשבדרך יש לטפס בסולמות ברזל הקבועים במצוק. לחלופין אפשר לצעוד משער הכניסה התחתון רק עד הבריכות שלמרגלות המפל, ולשוב באותה דרך. פתוח: א'-ה', שבת 17:00-08:00,
ו' וערבי חג 16:00-08:00. הכניסה בתשלום ועד שעה לפני שעת הסגירה.
ציורי סלע בהר מחיה
פונים מכביש 40 לכיוון הר מחיה, מטפסים מעט ברגל אל מצפור ליפא גל. ציורי הסלע מופיעים על הסלעים שבמורד ההר סמוך למצפור.
צילומים: יהושע יוסף
smadarsbz@walla.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו