התגלה ארון קבורה מהמאה ה-13 לפנה"ס
ממצא נדיר למרגלות תל שדוד: מדובר ככל הנראה בארונו של פקיד ממוצא כנעני
בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות למרגלות תל שדוד שבעמק יזרעאל, נחשף חלק מאתר קבורה מתקופת הברונזה המאוחרת (המאה 13 לפנה"ס).
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר אדוין ואן דן ברינק, דן קירזנר וד"ר רון בארי מרשות העתיקות, מדובר בממצא ייחודי ונדיר: ארון גלילי מחרס עם מכסה אנתרופואידי (ארון קבורה עם מכסה המעוצב בדמות אדם), שסביבו נמצאו מגוון כלי חרס, בעיקר כלי אגירה של מזון, כלי שולחן, כלי פולחן ועצמות של בעלי חיים. נראה כי אלה שימשו, בהתאם לנוהג, כמנחות לאלים וכן נועדו "לספק מזון למתים לאחר מותם".
בחלקו הפנימי של ארון החרס נמצא שלד של אדם מבוגר, ובצמוד אליו הוטמנו כלי חרס, פגיון מברונזה, קערה ופיסות רקועות מברונזה. "בשל העובדה שהכלים שנקברו יחד עם הנפטר, הם מתוצרת מקומית", אמרו החוקרים, "אנו משערים כי הנקבר היה פקיד ממוצא כנעני, שעבד בשירות השלטון המצרי. אפשרות נוספת היא כי הארון היה שייך לאדם עשיר שחיקה את מנהגי הקבורה המצריים".
תקופת הברונזה המאוחרת מתגלה. צילום: באדיבות רשות העתיקות
החוקרים הוסיפו, כי עד כה נחשפו בארץ מספר לא רב של ארונות אנתרופואידים. האחרונים התגלו בדיר אל-באלח לפני כ-50 שנה. לדברי הארכיאולוגים, "אדם מן היישוב לא יכול היה להרשות לעצמו הזמנת ארון קבורה שכזה. ללא ספק מדובר בנקבר שהשתייך לאליטה המקומית". בסמוך לארון התגלו גם קברים חפורים של שני גברים ושתי נשים שייתכן שהיו ממשפחתו.
על "חרפושית" שמעתם?
גילוי ארון הקבורה בתל שדוד מעיד על שליטת המצרים על עמק יזרעאל בתקופת הברונזה המאוחרת (במאה ה-13 לפסה"נ). בתקופת שלטון הפרעונים בארץ, השפיעה התרבות המצרית בצורה בולטת על האליטה הכנענית.
ממצא נדיר שנמצא בצמוד לשלד הינו "חרפושית", חותמת מצרית בעלת מעטפת מזהב, המחוברת לטבעת. החרפושית שימשה לחתימה על מסמכים וחפצים. בחותם מופיע שם הכתר של המלך סתי הראשון, ששלט במצרים העתיקה במאה ה-13 לפנה"ס. סתי הראשון היה אביו של רעמסס השני, המזוהה על ידי חלק מהחוקרים עם פרעה המוזכר בספר שמות בסיפור יציאת מצרים.

התגלו גם כלי אוכל מאותה תקופה. צילום: באדיבות רשות העתיקות
כבר בשנה הראשונה לשלטונו (1294 לפנה"ס) פרץ מרד כנגד סתי הראשון בעמק בית שאן. סתי כבש חבל ארץ זה והשליט את שלטונו בכנען. שמו על החותם מסמל עוצמה והגנה, או את כוחו של האל "רע" - הלא הוא אל השמש - אחד האלים המצריים החשובים. בחותם רואים היטב את האוראוס המכונף (נחש הקוברה) המגן על שם המלך, או על המלך עצמו.
אזכור המלך סתי על גבי החרפושית שנמצא בארון הקבורה, סייע לחוקרים לתארך את זמן הקבר למאה ה-13 לפסה"נ, בדומה לקברים שנמצאו בדיר אל-בלח ובבית שאן, שהיו מרכזי מנהל מצריים.
כעת בודקים ברשות העתיקות אפשרות של לקיחת דגימת ד.נ.א מהקבר, על מנת לבדוק אם הנפטר היה כנעני במקור, או אדם מצרי, שנקבר בארץ כנען.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו