"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יוזמה: שכר הבכירים יוגבל ל־3.5 מיליון ש' בשנה
סוף לחגיגה? שר האוצר לפיד יציע תקרת שכר למנהלים בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות • החברות שיבחרו לשלם מעבר לתקרה יחויבו במס המירבי
שר האוצר יאיר לפיד. צילום: גדעון מרקוביץ' // שר האוצר יאיר לפיד

יוזמה: שכר הבכירים יוגבל ל־3.5 מיליון ש' בשנה

סוף לחגיגה? שר האוצר לפיד יציע תקרת שכר למנהלים בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות • החברות שיבחרו לשלם מעבר לתקרה יחויבו במס המירבי

זאב קליין
, עודכן

האם שכר הבכירים בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות יוגבל לראשונה, החל משנת 2015? שר האוצר יאיר לפיד יוזם מהלך מהפכני, שלפיו לא יוכלו הבכירים לקבל יותר מ־3.5 מיליון שקלים בשנה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כבר בשבועות הקרובים יגיש לפיד תיקון חקיקה, שיגביל את שכר המנהלים הבכירים במשק.

"צריך לשים סוף לחגיגות שכר הבכירים", אמר שר האוצר והוסיף כי "צריך להשתית סטנדרטים נאותים של מדיניות תגמול".

יישום המהלך מחייב החלטת ממשלה וחקיקה ראשית של הכנסת.

ממשרד האוצר נמסר כי יוזמת החקיקה נולדה בעקבות עבודת מטה רחבה שהתבצעה בשבועות האחרונים בידי צוות בראשות מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, אשר כלל את החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, את הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר ואת היועץ המשפטי של משרד האוצר יואל בריס.

צוות אנדורן הגיש את המלצותיו ללפיד, והן מתבססות על ההנחה שיש לפקח על השכר של המוסדות הפיננסיים בישראל, משום שמדובר בגופים שמנהלים כספי ציבור ומכיוון שהופר האיזון בתחום זה בשנים האחרונות.

לפי ההצעה, יידרש מעתה רוב מיוחד ומיוחס של בעלי המניות שאינם בעלי השליטה כדי לאשר שכר הגבוה מ־3.5 מיליון שקלים בשנה.

כמו כן, הוצאות השכר של המנהלים הבכירים יחושבו מעתה בשיטת "הכל כלול" ויכללו את השכר השנתי הקבוע השוטף, בונוסים, אופציות ורכיבים נוספים אחרים.

חברת ביטוח או בנק שיבחרו לשלם למנהלים שכר הגבוה מ־3.5 מיליון שקלים בשנה, יחויבו לשלם את המס המלא הגבוה ביותר.

מהמהלך צפויים להיפגע קרוב ל־150 מנהלים בכירים, ובהם מנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן, שיאן השכר בסקטור העסקי, שעלות שכרו הגיעה ל־18.1 מיליון שקלים ב־2013; מנכ"ל אי.די.אי ביטוח רביב צולר, שהסתפק בעלות שכר של כ־12 מיליון שקלים בלבד; מנכ"ל הפניקס אייל לפידות, שעלות שכרו הגיעה ל־10.5 מיליון שקלים; מנכ"ל הפועלים ציון קינן, שעלות שכרו ב־2013 הגיעה ל־9.9 מיליון שקלים, ומנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח, שעלות שכרה הגיעה ל־6.3 מיליון שקלים.

יוזמת חקיקה דומה של הממשלה הקודמת נבלמה בזמנו על ידי שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן ועל ידי נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר, שהתנגדו לכל חקיקה בנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...