אחרי שידור פרק המחצית של העונה השנייה של "החממה", יצאה גאיה שליטא־כץ להופעה בלבונטין. זה היה פרק דרמטי, שבו דמותה, אלה־לי רשף, נלכדת עם יפתח (לי בירן) בתוך מערה שקורסת עליהם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"פתאום ניגשת אלי אמא ומספרת שהילדה שלה לא מפסיקה לבכות מאז שידור הפרק. באותו רגע אמרתי לעצמי, 'בוא'נה, יכול להיות שדווקא בגלל שזאת סידרה שמיועדת לילדים, הייתי צריכה לשחק את זה פחות מפחיד. המחשבה הזאת ישבה לי בראש למשך תקופה, ועד היום אני לא יודעת את התשובה: לשחק כמה שיותר אמין, או להתאים את זה לצופים".
לי בירן: "בעצם הבנת באותו רגע שיש משהו מאוד עדין, שיושב בצד השני של המסך. וזאת באמת היתה סצנה קשה מאוד, בכינו בה".
גאיה: "בדיוק, קלטתי שמשהו יותר מדי מפחיד עלול להשפיע על ילדים. פתאום לראות את הדמות שלי, אחת שהכל קטן עליה ותמיד יוצאת מצרות, במצב שבו היא כל כך לחוצה והיסטרית - עושה את זה אפילו מפחיד יותר. יש לנו אחריות על הילדים שרואים אותנו, וזה דבר שצריך לשים לב אליו לא רק במשחק, אלא גם בדברים שאנחנו מעלים לאינסטגרם או לפייסבוק".
רגע לפני סיום העונה השנייה, "החממה" היא כנראה סידרת הנוער הפופולרית ביותר כרגע בישראל. זו ללא ספק היצירה הכי מצליחה של ערוץ ניקלודיאון הישראלי מאז הקמתו; בשנתיים מאז עלייתה היא שברה שיאי צפייה ב־VOD (450 אלף צפיות מדי שבוע), צברה עשרות אלפי מעריצים ושיחררה שלל מוצרי מרצ'נדייז. לפני שבועיים הגיעו הכוכבים לחתום על ספר הסידרה בחנות סטימצקי בראשל"צ ונתקלו באלף ילדים, שדרסו זה את זה רק כדי להשיג סלפיז עם הכוכבים.
בדומה לסדרות הקודמות שיצר גיורא חמיצר ("השמינייה", "האי"), "החממה" היא סוג של מדע בדיוני על אסטרונאוטים ומטאור עם יכולות על־טבעיות, כשבמרכזה חבורת בני נוער המתחנכת בפנימייה שבה מגדלים את מנהיגי המחר. סידרה חכמה שעוסקת בכל הדילמות הרגילות של בני נוער, לצד מזימת־על זדונית, שמאפשרת לילדים לנצח את כוחות הרשע.
"זו סידרה שגם ההורים נהנים לראות, כי היא עומדת בסטנדרטים שלא יביישו את המבוגרים", מסביר בירן, וגאיה מוסיפה: "כל סצנה מקדמת את העלילה, וזה יוצר תחושה שלא מזלזלים בקהל. המון פעמים יוצרים מזלזלים בסדרות רק כי הן מיועדות לילדים. אולי זה מה שמבליט את 'החממה' לעומת השאר".
בעקבות ההצלחה נמכרה הסידרה לאנגליה, ומאז ינואר היא משודרת בערוץ ניקלודיאון הבריטי, בדיבוב לאנגלית. "נוספו לי לאינסטגרם אלפיים עוקבים רק מאנגליה", מתלהב ליבי. "דר (זוזובסקי) ביקרה בלונדון וסיפרה שזיהו אותה ברחוב. מבחינתי, זה אחד ההישגים הגדולים שלי בקריירה, כי הקלטתי גירסה באנגלית לשיר הפתיחה, וזה מרגש בטירוף".
לאחרונה נמכרה הסידרה גם לשידור באוקראינה, וכעת מתנהל משא ומתן עם מדינות נוספות. "זה פסיכי, זאת ממש הזיה", טוענת גאיה. "זה מתחיל להיות כמו 'קטנטנות', לא חשבתי שזה יגיע למימדים כאלו בכלל".
המפיקים זיהו מהר את סיפור ההצלחה, ועכשיו הם מעבירים אותו גם אל הבמה. ביום שני הקרוב (ב־15:00 וב־19:00) יתייצבו כוכבי "החממה" לשני מופעי ענק בהיכל נוקיה, שבהם יבצעו את השירים שליוו את הסידרה, ותהיה גם הקרנה של פרק הסיום. את השבועות האחרונים העבירו השחקנים בין חדרי החזרות והתאמנו על שירים וכוריאוגרפיה.
"זה פשוט 'החממה לייב'", מסביר ליבי. "מופע עצום עם השקעה אדירה, אנחנו הולכים לשיר ולרקוד עד צאת הנשמה. מבחינתי, אינטראקציה ישירה עם קהל עושה לי צמרמורת, זה דו־שיח מדהים".
גאיה: "לראות אותנו בשר ודם זה משהו שילדים ממש נגנבים ממנו. הם לא מאמינים שזה קורה להם. לעולם לא אשכח את הקרנת הבכורה של הפרק הראשון בקולנוע בתל אביב, הביאו לאולם מאות ילדים שפשוט חלפו על פניי אחד אחרי השני, ואף אחד לא זיהה. ואז הם התיישבו לראות את הפרק, וכשהם יצאו, אחרי חצי שעה - כולם פתאום קפצו עליי ורצו להצטלם איתי. זה היה רגע כל כך מזוקק, ממש הרגשתי את השינוי מתרחש בבת אחת".
ילדי החממה, כבר מזהים אותם ברחובות לונדון. צילום: אבשלום ששוני
פשוט תעוף ותבדוק
לי בירן רק בן 24, אבל נמצא בתודעה הציבורית כבר שש שנים, מאז שהגיע לגמר "כוכב נולד 6". התפקיד שלו בסידרה נכתב במיוחד עבורו - נער מלא כריזמה עם הומור ציני, חולה על מוסיקה.
"באורגינל אני אומר לך: אני לא מפחד מביקורת, אני לא מפחד לטעות. כל הקרדיט מגיע להורים שלי, שחינכו אותי לעשות את מה שאני אוהב, לעבוד קשה ולהתמיד. אני מתפתח עם השנים, רואה איך אני יכול להשתפר, וממש לא מתבייש לטעות. אני רק לומד מזה".
אביו התחיל בתור עוזר צלם חתונות והתפתח להיות מפיק פרסומות בינלאומי. כילד בלונדיני מכפר סבא ליבי מצא את עצמו מופיע בילדותו בשתי פרסומות, "אבל לא חשבתי לפתח את זה לקריירה. חיפשתי את עצמי, אפילו הייתי בחוג מדע. עד שיום אחד אבא שלי הביא הביתה את התופים של סמי אבזרדל, המתופף של תיסלם. הרכבתי אותם וגיליתי שאני יודע לתופף. השכנים שנאו אותי על זה, אבל הרגשתי לראשונה שהגורל לוחץ לי יד.
"ואז הרמתי גיטרה והתחלתי לנגן. אני עד היום לא יודע תווים, למדתי לבד את הנגינה בעזרת שמיעה מוסיקלית. בגיל 16 כתבתי שיר ליומולדת של אמא שלי. הקלטתי בעצמי תופים, גיטרות ופסנתר, השמעתי את השיר לכל המשפחה, וראיתי שזה עושה משהו לאנשים. אבא שלי אמר, 'בוא אני אעזור לך להקליט משהו'. הקלטתי EP באנגלית, אספתי כמה נגנים ובניתי מופע. התחננתי שאנשים יבואו להקשיב לי.
"אחרי ההופעה הראשונה הזמינו אותי לראיון בגלי צה"ל, ופתאום מצאתי את עצמי בגיל 17 וחצי, מתראיין ברדיו עם EP ביד, והכל אינדי לחלוטין. נדמה לי שנמכרו ממנו איזה 250 עותקים".
בעל מועדון שבו הופיע המליץ על בירן למלהקים של "כוכב נולד", ותוך כדי הטירונות, בדרך למשטרה הצבאית, הוא קיבל זימון לאודישנים. "לא ראיתי את זה כתחרות אלא כהזדמנות להתנסות ולראות מה אני מסוגל לעשות ואיך הקהל יגיב. לקחתי את הקאברים שביצעתי למקום שלי. מבחינתי, התוכנית לא היתה קרש קפיצה, כי זה שנכנסת לתודעה בבום לא מהווה שום אינדיקציה להצלחה".
הוא סיים שני, אחרי ישראל בר־און, ואחר כך שרד בקושי חצי שנה ב"טדי הפקות" לפני שניגש לטמירה ירדני וביקש להשתחרר מהחוזה. "היתה בינינו הרבה אהבה, אבל לא הרגשתי שזה מתאים עבורי. טמירה אמרה לי: 'אני מפרגנת לך, אני בעדך, ואני אהיה בעדך גם כשלא תהיה פה'. זאת היתה שיחה בגובה העיניים, לא אשכח את היום הזה בחיים".
ב־2009 שיחרר את אלבומו הראשון, "כיסים", עם השיר "תני לי אוויר", שהגיע למקום הראשון בגלגלצ, ובאותה שנה גם כתב לאביהו שבת את סינגל הבכורה "עדיין שלך", שהפך ללהיט. "עפתי, הרגשתי ממש בתוך סרט. האלבום שלי עלה לא מעט, לקחתי הלוואה של הרבה כסף כי לא היתה לי חברת תקליטים, ולקח לי כמה שנים להחזיר אותה, אבל אני מבסוט, גם אם זה לא היה הדבר הכי נכון כלכלית לעשות. הרגשתי שאני יכול להרשות את זה לעצמי - עוד אין לי משפחה או משכנתא, ואני כרגע טס סולו".
למשחק התגלגל בעקבות צילומי סידרת הדוקו "יום בחיי". במאי הפרק, אלעד זכאי, ביקש ממנו להשתתף בסרט הגמר של לימודיו, בתפקיד לצד ריטה, ומשם החלו ההצעות לזרום. בירן שיחק בסידרת הערפדים "חצויה" ובדרמה "ילדי ראש הממשלה", וגילה קריירה חדשה.
"כמו שלא למדתי תופים או גיטרה, גם לא למדתי משחק. אני לא חושב שאני acting, אני לגמרי playing, כמו בגן שעשועים. אין לי מושג מה אני עושה, אני הולך עם האינטואיציה שלי, ובדיוק כמו במוסיקה, אני רואה במשחק סוג של בריאה".
אתה לא מרגיש שאתה מתפזר מדי?
"למה להגביל את עצמך לילדים או למבוגרים? אם אתה אמן/יוצר/מבצע, אז פשוט תעוף ותבדוק. אני עדיין בשלב הבדיקה. רציתי לראות איך אני כמגיש, אז הנחיתי לייט־נייט בערוץ 24, עשיתי פסטיגל ופרסומת לבזק עם גידי גוב. כל אחד מכיר אותי ממקום אחר. יש אנשים שקשה להם להבין איך אני פונה גם למבוגרים וגם לילדים, אבל ה־say שלי לא משתנה, וזה לא משנה אם אני עושה את 'ילדי ראש הממשלה' או את 'מותק של פסטיבל' בשיתוף ערוץ הקטנטנים הופ".
בעתיד מפנטז בירן על התואר מפיק מוסיקלי. בימים אלה הוא עובד על "פרויקט מוסיקלי חדש" שצפוי לצאת בתחילת יוני, רומז שזה יהיה כנראה באנגלית אך מסרב לחשוף פרטים נוספים. "זה יהיה חלום שמתגשם".
לפתע הוא קולט סמוך לבית הקפה את שי טובול, שהשתתף העונה ב"מאסטר שף", ומייד מזנק ורודף אחריו, רק כדי לספר לו עד כמה התחבר אליו בריאליטי. "לפרסום יש תופעת לוואי, והיא שבעצם, אתה צריך להתמודד עם שתי פרסונות: זו שהקהל מכיר, וזו שאיתה אתה מסתובב מגיל אפס. זה משאיר לך מעט מאוד פרטיות בחיים. באיזשהו מובן, חלק ממך הופך לנחלת הכלל".
חלק גדול של היממה מבלים הכוכבים הצעירים בתחזוקה שוטפת של הפרסונה הציבורית שלהם. מדי יום הם מוצאים את עצמם מקליטים בסמארטפון איחולי מזל טוב לאירועי בר או בת מצווה. "תחשוב כמה מעט אתה נותן, בזמן שעבור הצד השני זה עולם ומלואו. נגיד, אם יש ילדה שלא מקובלת חברתית, אז מבקשים ממני להכין לה איזה סרטון, לשלוח לה הודעה בפייסבוק או להגיב באינסטגרם, וזה ממש משפיע. ואני כולה פּישר מכפר סבא. אבל אם זכיתי להיות חלק מזה, ואני יכול לעזור להם בטירוף - אז למה לא? הפידבקים מגיעים מייד, ותמיד כיף לראות איך ילד חסר ביטחון מקבל בעזרתי איזה בוסט שמעלה לו את הביטחון העצמי".
יש גם צד הרבה פחות נעים. "קיבלתי הודעות לטלפון מילדה שכתבה שהיא רוצה לשים קץ לחייה. התקשרתי לער"ן ושאלתי מה לעשות, לא ידעתי. פתאום אתה מבין שאתה המבוגר היחיד בכל הדיון הזה, ואם לא תעשה משהו, יכול לקרות דבר איום. ברוך השם, הסיפור ההוא נגמר בסדר, למרות שבהחלט ייתכן שאחרי שהתקשרתי למשטרה ודיווחתי, האהבה של הילדה הזאת אלי הפכה לשנאה".
גאיה: "לפעמים זו סתם סחיטה רגשית שילדים מנסים לעשות לך, אתה לא באמת יכול לדעת. זה מחרפן אותי כשילדים עושים לי מניפולציות. אבל גם אם יש סיכוי של אחד למאה שהיא באמת תתאבד, זה פחד אלוהים. אתה לא רוצה את זה".
"השאיפה שלי היא להיות בן אדם טוב", קובע בירן. צילום: זיו קורן
גאיה (25) היתה בעיצומה של קריירת תיאטרון מבטיחה כשמצאה את עצמה באודישנים של "החממה". במשפחה שלה אין שחקנים; אמא שלה עבדה כל חייה במוזיאונים, ואביה היה אמן שעבר בגיל 40 להיות מרפא סיני. גאיה למדה במגמת התיאטרון של תיכון עירוני א', ולאחר שירות לאומי בגן ילדים של עובדים זרים נרשמה ללימודי משחק אצל ניסן נתיב.
"למדתי בכיתה מדהימה עם ג'ייסון דנינו־הולט, מגי אזרזר, יערה פלציג, יעל איתן, גל לב, אריאל וולף ואיתי זבולון. מתוך 16 תלמידים, תשעים אחוז עובדים היום ועושים דברים. היינו כיתה צעירה של בני 20 עד 23, היתה שם רוח צעירה. אני מרגישה שנכנסתי לשם תינוקת, ויצאתי אישה".
תעודת סיום היא לא קיבלה, מכיוון שהחליטה להשאיר לעצמה ספר ששאלה מבית הספר. בשנים האחרונות שיחקה בתפקידי אורח קטנים בטלוויזיה ("חטופים", "סרוגים", "זהירות, טלוויזיה"), וכיום היא משתתפת בשלוש הצגות - "החולה המדומה" בתיאטרון החאן, "השחף" בתמונע ו"קילר ג'ו" בתיאטרון הסימטה, וגם לומדת תסריטאות בבית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל. לאחרונה היא אפילו נכנסה לצוות הכתיבה של "החממה".
"רוב האנשים שיודעים מי אני חושבים שאני אלה־לי רשף, שזה האופי שלי, וככה הם מסתכלים עלי. לכן פתאום קל לי יותר להיות הדבר הזה עם התכונות שלה, כי בלאו הכי יש לי אותן חבויות בתוכי. פעם לא הייתי נלחמת על דברים, הייתי יותר ותרנית ויותר פציפיסטית, ועשיתי הכל כדי לא להיכנס לעימות. אלה־לי לימדה אותי הרבה, בעיקר איך ללכת עם החלום שלי ועם האמת שלי.
"זה מוזר, אני כבר לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי 'החממה'. כאילו, כמה אנשים כבר זוכים להופיע מול 7,500 ילדים צורחים? בהצגה 'השחף', הדמות שלי נינה רוצה להיות שחקנית מפורסמת. היא מספרת שהעולם מתחלק לשניים - אלה שגוררים איכשהו את הקיום המשעמם וחסר הייחוד שלהם, ואלה שהחיים שלהם זוהרים וחסרי משמעות. זה מעניין לשחק את נינה, ובמקביל לעשות מופע כזה. אני מנסה לדמיין כמה אנשים היו רוצים להיות עכשיו במקומי. זו תחושה ממש מבלבלת".
גם בירן משחק לא מעט עם התדמית הציבורית שלו, ובעיקר עם הזהות המינית המעורפלת. "הגיעו לאוזניי השמועות האלו, שחושבים שאני גיי. אחרים חושבים שאני סטרייט, ויש כאלה שחושבים שאני גם וגם. לא היתה לי שום בעיה עם זה, למרות שאני לא גיי. אף פעם לא ניסיתי, ולא בגלל שזה מגעיל אותי, אלא פשוט כי אני אוהב בנות ותמיד אהבתי.
"אולי דברים שאני עושה מתקשרים למיניות שלי, אבל אני בחור חופשי, שחושב שעניינים מגדריים כמו שיער ארוך ולק באצבעות לא אמורים לעצור אותך. אם בא לך ללבוש שמלה, תעשה מה שאתה מרגיש שנכון. לאנשים אין זכות להתערב או להביע דעה לגבי אהבה או חיים פרטיים של מישהו אחר.
"יש לי בת זוג שלומדת באוניברסיטה, והיא ללא ספק הבחורה הכי מגניבה, הכי חכמה והכי טובת לב שיצא לי להכיר אי פעם, ואני לא מבין בכלל מה היא עושה איתי. אנחנו יחד שלוש שנים וחצי, והיא מבינה שבעבודה שלי צריך לפעמים להתנשק ויש מגע אינטימי, אבל זו רק עבודה.
"אני לא אשקר, יש גם המון פיתויים. אבל איך אמר לי שלמה ארצי פעם - 'לעוגה עם הקצפת והדובדבנים באים כל הזבובים'. אז יש הרבה זבובים, אבל כל עוד אתה חדור מטרה, אתה שומר רגליים על הקרקע. אני מלא מודעות עצמית ומקווה שאני לא חי בסרט".
"יש משהו קצת מפחיד להרגיש בגיל כל כך צעיר שמצאת את האהבה שמתאימה לך", אומרת גאיה. "יש לי בן זוג, רום ברנע (גם הוא שיחק ב"ילדי ראש הממשלה"; נ"ו). אנחנו יחד עוד מעט ארבע שנים, מגיל 21, ואני אומרת לעצמי, אולי לא חוויתי מספיק? אולי אני צריכה לגור קצת לבד?
"יש בתחושה הזאת של 'זהו!' משהו נורא. אבל טוב לי, ולמה לוותר על משהו כל כך טוב רק כדי להרגיש רווקה ולחפש אהבה? למרות כל הפרפרים שאהבה חדשה מביאה, אי אפשר להשוות את זה לרגע שאתה חוזר לבית שבו מחכה מישהו שאתה אוהב. לדעת שהבן אדם נמצא שם ושהוא איתך. ואין לי בכלל ספק בזה שהוא שם בשבילי".
מצד אחד הם אלילי נוער, ומהצד האחר הם צעירים מתבגרים עם משכורת מכובדת ושובל של מעריצים. בזמן שבני גילם משתוללים במסיבות ומנסים לסגור את החודש, ליבי מלווה ילדה־מעריצה לניתוח לב פתוח. "זה היה החלום שלה, ואתה יודע, יכול להיות שלא מתעוררים מניתוח כזה. ביום הניתוח באתי לבית החולים ואמרתי לה: 'דיר באלאק שאת לא מתעוררת'. והיא עברה את הניתוח בהצלחה, וראיתי כמה כוח סיפק לה הקשר איתי".
יש ערוצי ילדים שמחתימים את הטאלנטים על הגבלות מסוימות, למשל איסור לעשן בפומבי, כדי שיהיו מודלים מושלמים לחיקוי. חוויתם את זה?
גאיה: "לא כתוב לנו בשום מקום בחוזה מול ניקלודיאון מה אסור לנו לעשות, אנחנו פשוט מבינים את זה לבד. בכלל, אין אצלנו מישהו בקאסט שמסתיר איזה חיים סוערים. כולנו ילדים טובים".
ליבי: "אני ספציפית לא מעשן, לא מעניינות אותי אורגיות ולא מעניין אותי להשתולל בכבישים. אבל גם אם היו לי הרצונות האלה, לא הייתי עושה את זה. יש לי אחריות. לשמש דוגמה זה סוג של שליחות, אפילו אם היא קטנה. אני נער שליחויות בעולם הזה".
לא היית סוג של מורד בימי "כוכב נולד"?
"הייתי אז בצבא, ושיעמם לי, אז צבעתי את השיער לשחור. כששיעמם לי בתוכנית, שמתי לק שחור על הציפורניים. זה לא בא ממקום של מרד, אלא כדי להראות שאתה יכול להיות מי שאתה, ולא לשים לב למה שאומרים לך. עזוב אותי מהמקצוע שלי, עזוב אותי מהרוקנרול ומכל הקלישאות המחורבנות האלה. בשורה התחתונה, השאיפה שלי היא להיות בן אדם טוב. רק אחר כך באים כל הדברים האחרים".
גאיה: "שכל אחד יעשה בבית שלו מה שהוא רוצה. אבל ברגע שמסתכלות עלייך עיניים של עשרות אלפי ילדים מתבגרים - שעדיין לא מבינים לגמרי מה הם עושים עם החיים שלהם - זה אחרת. ואם אני מהווה בשבילם איזשהו מודל לחיקוי, אז אני צריכה להיות בן אדם טוב".
ליבי: "אולי יש אנשים שצריכים לחיות חיים כפולים, אבל אצלי הדמות הציבורית דומה לאיך שאני באמת. הדבר היחיד שמרגש אותי זה לעשות את האמנות שלי, לקום בבוקר ולהגיד על זה תודה".
גאיה: "העובדה שאני מתפרנסת מלהיות שחקנית, זה כל מה שרציתי. אני שמחה שאני לא צריכה למלצר ולעשות כל מיני עבודות שבנות בגילי עושות. האמת, הייתי מוכנה לשחק בכל הדברים שאני עושה גם בלי כסף. מוזר בשבילי שגם משלמים לי על זה".
איפור ושיער: רונאל גושן
nirw@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו