הולכים על הסף

האם באתרי ההימורים, שהפכו למגיפת השעשוע של העולם המערבי, יש מי ששמים את כספם על קרן הצבי של המו"מ הישראלי־פלשתיני? מי שמשיבים לשאלה אם גווע או יראה אור ברגע האחרון? אם יש הימור כזה, כי אז יש לעשותו ביחס של 1:1. אין עדיפות.

הדעת נותנת כי המו"מ הוא עדיין בר סיכוי, למרות ייאוש הולך וגובר בשני הצדדים. לא הייתי כותב זאת אילו עמד על הפרק הסכם הקבע, שכן אז רבים הסיכויים שאבו מאזן יימלט מהחתימה, כפי שעשה בעודדו את יאסר ערפאת להסתלק מקמפ דיוויד בשנת 2000 וכפי שהיפנה עורף להצעה מרחיקת לכת שקיבל מאהוד אולמרט. אך עתה מדובר על שלב ביניים להמשך ההידברות במחירים ששני הצדדים יכולים בקשיים קלים לעמוד בהם.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בהנחה כי לישראל ולפלשתינים, וממילא גם לארה"ב, יש עניין בהמשך המו"מ - לא אבדה התקווה כי יקבל ארכה לשנה. ההצגה של אבו מאזן, ולפיה כבר פנה ל־15 ארגונים בינלאומיים כדי להתקבל במעמד של מדינה ריבונית - הפה שהתיר הוא הפה שיאסור, ואבו מאזן יידע היטב כיצד לבקש מכל ארגון להקפיא את הבקשה עד להודעה חדשה.

לפיכך נטיית הלב היא להעריך ששני הצדדים מנהלים משא ומתן בשיטה של הליכה־על־הסף. לבנימין נתניהו היתה טיוטה סבירה עם קשיים מבית שעליהם אפשר להתגבר תוך כדי חריקות וכעסים, אך גם אבו מאזן יכול לחיות איתה באותם תנאים ועם אותם קשיים.

רק שמדיניות של הליכה על הסף דומה להתמודדות אכזרית, שבה שני נהגים במכוניות מירוץ דוהרים איש לעבר עמיתו. הדעת נותנת כי בשנייה האחרונה יגברו תבונתו וחששו של אחד הנהגים, שיסטה מהדרך ויציל את החיים אף שיפסיד בתחרות. הבעיה היא שההיסטוריה מלאה בתחרויות שבהן לא נמצא נהג נבון ואירעה התנגשות נוראה. אפשרות כזאת קיימת, והיא מתרחשת כאשר שני הנהגים מאבדים את השליטה העצמית.

סוגיית שחרורו (המיוחל) של ג'ונתן פולארד היא כגוף זר בזירה. לא זו בלבד שהוכנס לכלא תוך כדי הפרת עיסקת טיעון עם הממשל, שפוצצה על ידי שר ההגנה קספר ויינברגר; ולא זו בלבד שהתברר כי אמריקה מרגלת אחרי ידידיה ובעלי בריתה, ובהם גם ישראל; ולא זו בלבד שחלפו כ־29 שנים - אלא שהצעת השחרור הגיעה לישראל כממתק, "בונוס", מין מענק שהשיג בעבורה ג'ון קרי נגד דעת קהיליית המודיעין בארצו. ממילא, אם היא מעוררת כאן מחלוקת, ודווקא בין גורמים בקואליציה, ישמחו האמריקנים להחזיר את פולארד לעטיפה, לכלא.

אך מדוע לסייע בידם? הממשלה צריכה להחליט בעד או נגד העיסקה כאילו פולארד אינו ממלא בה תפקיד. אם היתה מחליטה בחיוב, היה שחרורו של פולארד ממתיק את הגלולה, וכולם היו מתפללים בבוקר בדבקות "ברוך מתיר אסורים".

*   *   *

ניסיון למנוע פיצוץ

אמש: לבני, עריקאת ואינדיק נועדו בי־ם • לבני: "הפלשתינים הפרו התחייבות" • אלקין: "קיום הפגישה אחרי שהם פנו לאו"ם - ביזיון" • ארה"ב: "תסתדרו לבד" • אבל קרי לא מוותר: התקשר לאבו מאזן ולנתניהו  

ניסיונות של הרגע האחרון להציל את המו"מ בין ישראל לפלשתינים ואת עיסקת פולארד שקרסה. אחרי המשבר, אמש שוב חודשו המאמצים לחידוש המו"מ כאשר ראשי הצוות הישראלי והפלשתיני ציפי לבני וסאיב עריקאת נועדו בירושלים עם המתווך האמריקני מרטין אינדיק.

אחרי שכבר היה נראה כי יש עיסקה להארכת המו"מ בשנה נוספת, אשר במסגרתה ישוחררו ג'ונתן פולארד ואסירים פלשתינים, אתמול מימש אבו מאזן את האיום ופנה למוסדות האו"ם במהלך חד־צדדי שהוביל למשבר. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי זעם והחליט שלא להגיע לאזור. בעקבות כך גם ישיבת הממשלה, שהיתה אמורה להתכנס ולאשר את העיסקה ואת שחרור המחבלים, לא יצאה לפועל.

באופן רשמי, בלשכת רה"מ שומרים על שתיקה, אך גורם מדיני בכיר אמר כי "בכל פעם שמגיע רגע הכרעה, אבו מאזן בורח". בירושלים היו מעודדים מכך שהאמריקנים הבהירו כי לא יתמכו במהלך הפלשתיני באו"ם. סיעת הבית היהודי התכנסה אמש וקבעה כי יש לדרוש את ביטול הפנייה של הפלשתינים לאו"ם. "הפנייה לאו"ם שמטה את הבסיס לדיון על עיסקה כלשהי, בוודאי לעיסקה הכוללת שחרור מחבלים".

גם השרה האחראית למו"מ ציפי לבני האשימה את הפלשתינים. "הגשת האמנות היא הפרת התחייבות. זה מזיק לאינטרס הפלשתיני. אם הם רוצים מדינה, הם צריכים להבין שזה עובר בחדר המשא ומתן. אנחנו נמשיך לייצג את האינטרסים של מדינת ישראל", אמרה לבני אתמול.

ב"וושינגטון פוסט" דיווחו אתמול כי "פקידים אמריקנים הופתעו מנאומו של יו"ר הרשות ונדהמו לנוכח מה ששמעו. לא היה ברור אם הצעד של אבו מאזן היה חלק מטקטיקת המשא ומתן או שינוי כיוון בסיסי מהשיחות עם ישראל".

בכירים אמריקנים שצוטטו ב"ניו יורק טיימס" טענו שהפלשתינים אמנם מודאגים, אך כי נראה שהם מנסים "להשתמש במינוף נגד ישראל ולא מנסים להימלט מהמגעים". המקורות ציינו כי יו"ר הרשות לא התקדם לעבר הצטרפות לבית הדין הבינלאומי בהאג, הצעד שממנו ישראל חוששת יותר מכל. אלא שלמרות התחושה כי ככל הנראה לא מדובר בסוף פסוק, בכיר בממשל הודה באוזני ה"טיימס" כי החלטתו של קרי שלא להגיע "משקפת תסכול גובר בבית הלבן, שם מאמינים כי מאמצי התיווך שלו הגיעו לגבול וכי שני הצדדים צריכים למצוא בעצמם את הדרך החוצה מהמשבר הנוכחי". אולם למרות זאת קרי לא מוותר והתקשר לאבו מאזן ולנתניהו.

שר החוץ ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר אמש כי "ישראל עשתה כל שביכולתה כדי להגיע להסדר עם הפלשתינים. עכשיו הכדור נמצא במגרש שלהם". בהתייחסו לשחרור האסירים, אמר ליברמן כי יתנגד לכל הסדר שיכלול שחרור מחבלים ערבים אזרחי ישראל. סגן שר החוץ זאב אלקין מתח ביקורת חריפה על קיום פגישת לבני־עריקאת ואמר: "קיום פגישת מו"מ עם עריקאת לאחר פניית הפלשתינים לאו"ם, בניגוד לכל ההתחייבויות שלהם, הוא ביזיון למדינת ישראל".

"לבטל את הסכמי אוסלו"

השר אורי אריאל כתב כי "הפנייה של הפלשתינים לאו"ם היא שבירת כל הכלים ואנחנו צריכים להגיב באותה מטבע ולפעול לביטול הסכמי אוסלו. אסור ששחרורו של פולארד יהיה חלק מעיסקת דמים שכזאת".

דוברו של אבו מאזן נביל אבו רודיינה האשים אתמול את ישראל בכישלון השיחות והזהיר מפני הידרדרות המצב בשטח. שר האסירים הפלשתיני עיסא קראקע הזהיר כי בקשות ההצטרפות לארגונים בינלאומיים שעליהן חתם אבו מאזן הן רק יריית הפתיחה. "הצעדים שלנו יכללו צעדי דה־לגיטמציה נגד ישראל, שבמסגרתם נבקש שיכירו באסירים כאסירים פוליטיים של מדינה כבושה", אמר קראקע.

קראקע אישר כי הפלשתינים דרשו בתמורה להארכת המו"מ הקפאה של הבנייה ושחרור של 1,000 אסירים נוספים, ובהם ראש התנזים לשעבר בגדה מרואן ברגותי, מזכ"ל החזית העממית אחמד סעדאת ואיש הכספים של ערפאת פואד א־שובכי, אולם ישראל סירבה. "ישראל הסכימה על שחרור 400 אסירים לפי רשימה שהיא תרכיב, ולזה לא נוכל להסכים", אמר.

הפלשתינים מימשו אתמול את איומיהם, ושר החוץ הפלשתיני ריאד אל־מאליכי הגיש לנציג האו"ם למזרח התיכון רוברט סרי 15 בקשות הצטרפות - עשרה מתוך 15 המוסדות שאליהם ביקשו הפלשתינים להצטרף מסונפים לאו"ם. 

מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף יאסר עבד רבו אמר כי אין מדובר בסוף פסוק וכי הפלשתינים מעוניינים שקרי ימשיך לתווך בין הצדדים כאשר הבסיס למו"מ הוא גבולות 67'. "אין טעם לקיים מו"מ על תוכן המו"מ", אמר עבד רבו.

בחמאס בירכו על החלטת הרשות להגיש את מסמכי ההצטרפות ואמרו כי "טוב עשה אבו מאזן כשהודיע על הפנייה לארגונים הבינלאומיים".

בליגה הערבית תמכו גם כן בהחלטה הפלשתינית. מזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל־ערבי, אמר כי "החתימה של אבו מאזן על הצטרפות ל־15 גופים בינלאומיים היא זכות טבעית של הרשות הפלשתינית. מה שעומד מאחורי אי ביצוע הפעימה הרביעית של שחרור האסירים הוא הרצון של ישראל לטרפד את המו"מ ולמשוך זמן".

שלמה צזנה, יוני הרש, ארה"ב, דניאל סיריוטי וגדעון אלוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו