היום לפני 35 שנים נעשתה היסטוריה, כשישראל חתמה על הסכם שלום ראשון עם מדינה ערבית – מצרים. לרגל המאורע, חשף ארכיון המדינה מסמכים נדירים הקשורים לשיחות השלום, בו נחשפים הרגעים המותחים שלפני חתימת ההסכם.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום באינטרנט
השיחות, שנחשפו לראשונה באפליקציות מיוחדות לטאבלטים ולטלפונים סלולארים, מציגים תיעוד של ההתייעצויות בין חברי המשלחת הישראלית וכמו כן את נקודות המחלוקת הרבות שעלו במהלך המו"מ.
בגין וסאדאת במהלך המו"מ. צילום: לע"מ
ממשלת ישראל בראשותו של מנחם בגין ז"ל, אישרה את ההסכם כשבועיים לפני החתימה על מדשאות הבית הלבן. מיד לאחר האישור, טלפן בגין לנשיא ארה"ב דאז ג'ימי קרטר, וסיפר לו על ההתפתחות. "כל העולם יקבל זאת בהתלהבות", אמר אז קרטר.
בגין, סאדאת וקרטר בקמפ דיוויד. צילום: אי.פי
ההסכמות הושגו לאחר שהממשלה הצליחה להגיע להסכמות בענייני הנפט והנסיגה מחצי האי סיני, שהיה אז בשליטה ישראלית. "עניין זה כואב לנו עד עמקי הלב. מדובר באנשים שבנו ביתם לפני 12 שנה והפכו כברת מדבר לגן פורח ויהיה עלינו להוציאם מבתיהם", כך התייחס ראש הממשלה בגין לפינוי היישובים הישראלים בסיני.
בדומה להיום, גם אז דרשו המצרים את הקפאת הבנייה בשטחי יהודה ושומרון. "אין ראש ממשלה בישראל שיוכל לקבל על עצמו התחייבות שכזו", הצהיר בגין, "נרצה אולי להקים התנחלות נח"ל בגולן ובבקעת הירדן. זה חלק מהצבא וזה בסדר".
שניים מהנושאים המרכזיים שעלו במהלך המו"מ, היה נושא מתן האוטונומיה לפלשתינים והנפת דגל "מוסלמי" כלשהו בירושלים. ישראל דחתה את שתי הבקשות הללו, בטענה ש"עלינו להבטיח שלא תצמח מהאוטונומיה מדינה פלשתינית כי היא תהיה לסכנה לנו, אך גם לכם ולעולם החופשי תהיה לסכנה כי היא תיהפך מיד לבסיס סובייטי", כך אמר בגין לקרטר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו