לא תמצאו אצל יותם הלפרין, לא בדיבור ולא בשפת הגוף, משהו שמשדר "הראיתי לכם". לא למכבי ת"א, לא לאוהדיה שלא חיבבו אותו בלשון המעטה ולא לתקשורת ששחטה את אופיו על הפרקט, ולא פעם קראה לו "בורח מאחריות" במקרה הטוב, ו"לוזר" במקרה הרע.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אחרי המשחק המצוין ושלשת הניצחון על מכבי במלחה בתחילת העונה, הגיע משחק רע נגד הצהובים בנוקיה לפני חודש, ושוב עלו על פני השטח האמירות על האיש שנעלם במשחקים הגדולים. אבל אז באה ההצגה שלשום, ונראה שגם אחריה לא ייעלמו כל מיני ביקורות על אופיו במשחק הגדול הבא שבו יהיה חלש. כך או כך, הנתונים בעונה הנוכחית מראים את ההפך הגמור מהסטיגמות הידועות, לנוכח שני סלי ניצחון גדולים (השני מול נובגורוד בשבוע שעבר).
כל מי שמכיר קצת את הלפרין יודע שגם הניצחון הגדול על האקסית בנוקיה וההצגה האישית הגדולה לא יוציאו אותו מפרופורציות והוא יפגין הרבה צניעות. "הניצחון יותר חשוב מכל הפיקנטריה מסביב", הוא אומר, "המחצית הראשונה היתה מצוינת מבחינתי. הרבה דברים הלכו לכיוון שלי. בגדול החוכמה היא לדעת להיות שם כשהקבוצה צריכה אותך ואני לא מדבר רק על נקודות. במחצית השנייה לא קלעתי ואני מאוד שמח מאיך שהמשחק התפתח. מבחינתי נקודות הן לא חזות הכל".
אליהו. "סיטואציה שונה משלי"
הלפרין מסביר מדוע הוא כבר פחות מתרגש מניצחונות על מכבי: "אין ספק שזה לא משחק רגיל עבורי, אבל היו לי כבר משהו כמו 15-10 משחקים נגד מכבי מאז עזבתי. גדלתי במכבי וזה טוב ויפה, אבל עבר כבר הרבה זמן וכבר היו הרבה משחקים. אצל ליאור (אליהו) זה היה יותר טרי כי זו שנה ראשונה שלו מאז עזב, אחרי שש שנים רצופות. זו סיטואציה שונה משלי. גם לליאור זה יעבור באיזשהו שלב".
על התוצאה הנדירה מספר קפטן ירושלים: "זה כנראה משחק שיכול לקרות פעם בקריירה. מכבי לא רגילה להפסיד בנוקיה, בוודאי לא בצורה כזו. אי אפשר לנצח ב־30 נקודות בנוקיה בלי שהרבה דברים ילכו בכיוון שלנו. היה פה צירוף של הרבה דברים יחד: הזריקות שלהם שלא נכנסו, העצירה שלהם כבר ברבע הראשון, שתי העבירות של סופו, הקליעה שלנו מבחוץ; כל שחקן אצלנו נתן משהו חשוב. מגיע שאפו גדול לצוות האימון על ההכנה למשחק".
הלפרין בירושלים הוא כל מה שלא היה כל הקריירה שלו. כששיחק במכבי היה תחת זכוכית מגדלת, וכל משחק שלו היה בבחינת מבחן הנהגה. גם כשהיה בחו"ל היה עליו להרשים בכל משחק בשל היותו שחקן זר. בירושלים קיבלו אותו כמו שהוא וסיפקו לו את הכלים לבוא לידי ביטוי ולהנהיג: תפקיד הקפטן, דקות משחק בלתי מוגבלות והימנעות ממשפטי שדה אחרי משחקים רעים. מסתבר שסביבת העבודה הזו הכי מתאימה לו. את התוצאות רואים על הפרקט.
"אני מאוד מאוד מאמין בזמן", אומר קפטן ירושלים על מה שנבנה העונה בקבוצה שלו, "אל תשכח שבמכבי חלק גדול מהשחקנים ומהמאמנים נמצאים יחד כבר כמה שנים. אנחנו קבוצה חדשה לגמרי. דברים לא קורים בכדורסל במקרה. צריך זמן ואני שמח מאוד שאנחנו לומדים מהר. רק שנמשיך להתקדם".
ועכשיו מגיע משחק חשוב מאוד - הגומלין מחר מול נובגורוד.
"זה משחק קשה מאוד מול קבוצה סופר טובה, סופר מאומנת במקום סופר קשה. יתרון שלוש הנקודות שלנו מהמשחק הראשון לא רלוונטי. כל משחק מתפתח בצורה שונה. אני מאוד מקווה שנבוא לשם ונעשה את הדברים נכון כדי שנצליח לעלות לחצי גמר היורוקאפ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
