"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בחלל לא שמעו על המשבר האמריקני-רוסי
בזמן שפוטין ואובאמה מחליפים סנקציות, בתחנת החלל ממשיכים לשתף פעולה
תחנת החלל הבינלאומית (אי.אף.פי) // תחנת החלל הבינלאומית

בחלל לא שמעו על המשבר האמריקני-רוסי

בזמן שפוטין ואובאמה מחליפים סנקציות, בתחנת החלל ממשיכים לשתף פעולה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
רויטרס

בעוד ארה"ב ורוסיה איימו אחת על השנייה בסנקציות בשבוע החולף, במשבר המתפתח בנוגע לקרים, אסטרונאוטים משתי המדינות התעלו על המחלוקות, כשהם נמצאים קילומטרים רבים מעל כדור הארץ. מומחים אומרים כי המתיחות הפוליטית והכלכלית בין שתי אויבות המלחמה הקרה, לא תפגע בשיתוף הפעולה בחלל, לפחות בזמן הקרוב – שכן זה עשוי לפגוע בשני הצדדים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

דיבור על פוליטיקה אינו זר בתחנת החלל הבינלאומית, בה אמריקנים ורוסים חיים זה לצד זה. "אנחנו יכולים לדבר על כל דבר. היינו מדברים על פוליטיקה", אמר האסטרונאוט האמריקני בדימוס לירוי צ'או, שפיקד על תחנת החלל במשך שישה חודשים ב-2004-2005. "עם דבר כזה שמתרחש, אני בטוח שהצוות מדבר על זה, בדרך ידידותית".

בתחנת החלל, האמריקנים והרוסים הם חברים קרובים

האסטרונאוט האמריקני מייק הופקינס, בשובו מתחנת החלל הבינלאומית החודש אחרי שהייה של חצי שנה, אמר שהוא נחשב בפני חבריו הרוסים "חבר קרוב", ותיאר את השת"פ כ"חזק מאוד". מעבר לקשרים האישיים, מומחים אומרים ששתי המדינות המובילות בברית בין 15 מדינות, צריכות לשתף פעולה בגלל הדרך בה עוצבה תחנת החלל, שעלותה מאה מיליארד דולר.

לאמריקנים ולרוסים יש מתחמי שירותים נפרדים בתחנה, כמו גם מערכות מיזוג אוויר נפרדות. אבל הרבה משימות מסובכות דורשות שיתוף פעולה רוסי-אמריקני, הן בחלל, והן ממרכז הבקרה בכדור הארץ.

הווארד מק'קרדי, מומחה למדיניות החלל באוניברסיטה אמריקנית, אמר כי היחסים בתחנה לא מושלמים. "כמו זוג גרוש המנסה לחיות באותו הבית. אתה יכול לעשות את זה, זה פשוט לא קל. שניהם בעלי הבית. שניהם אחראים על תפעולו". ארה"ב זקוקה לרוסיה כדי להעביר אסטרונאוטים לחלל, ומשלמת כ-70.7 מיליון דולר לאדם בטיסה לחלל, לפי דוברות נאס"א.

מ-2011: האמריקנים נזקקים לחללית הרוסית

הפסקת תכנית מעבורות החלל האמריקניות ב-2011 הותירה את האמריקנים ללא כלי רכב שישנע את הצוות לתחנת החלל. הסתמכות על החללית הרוסית סויוז היא הסיבה המרכזית בגינה ארצות הברית לא יכולה לשבור את הקשרים החלליים עם רוסיה.

עם זאת, העתיד הקרוב תלוי בצעדי הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין על הסנקציות האמריקניות, אומר ג'ון לוגסדון, חבר במועצה המייעצת של נאס"א. "זה תמיד נכון שביכולתה של רוסיה להפסיק לתת את השירות לאמריקנים", אמר לוגסדון, כשהוא מעריך כי הסבירות לכך עומדת על 20-25 אחוזים. "זה יהיה קטסטרופה".

חששות עלו לגבי ההסתכמות האמריקנית על המנועים הרוסים שמניעים את טילי ה"אטלס 5", שמשגרים לוויינים צבאיים לחלל, במקרה שרוסיה תבחר לנתק את האספקה. הפנטגון אמר השבוע שחיל האוויר האמריקני יערוך סקירה לגבי השימוש במנוע מתוצרת רוסיה, RD-180, בו משתמשים במשגרי הלווייינים.

צריך יותר ממלחמה כדי לנתק את היחסים

האסטרונאוט בדימוס צ'או אמר כי נדרש משהו גרוע הרבה יותר ממשבר על חצי האי קרים, כדי להביא לניתוק היחסים בחלל. "אבל אם ארה"ב ורוסיה ייכנסו למלחמה, זה בהחלט ישבש את הפעילות בתחנת החלל", אמר. נאס"א גם אמרה כי היא לא צופה לשינויים ביחסים.

נציגים מרוסיה, ארה"ב, קנדה, יפן ואירופה חיים ברציפות על סיפונה של תחנת החלל בצוותים מתחלפים למעלה מ-13 שנים, והתחנה צפויה לאכלס אנשים עד 2024. "אנו בטוחים כי שתי סוכנויות החלל שלנו ימשיכו לעבוד בשיתוף הפעולה ההדוק כפי שעשו עד עכשיו, למרות העליות והמורדות ביחסים שבין ארצות הברית ורוסיה", אמרו בנאס"א בהצהרה לסוכנות הידיעות AFP.

ב-25 אסטרונאוט אמריקני נוסף יעלה על החללית סויוז, לצד שני קוסמונאוטים רוסים. יחד ימריאו לכיוון תחנת החלל ויצטרפו לשלושה אנשים שנמצאים שם –מיפן, מארה"ב ומרוסיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...