זרים מושלמים

דיפ פרפל עלו אתמול לבמה בהיכל נוקיה להופעה המי סופר כמה שלהם בישראל בשנים האחרונות. כמו תמיד גם הפעם החבר'ה האלה הוכיחו שמה שהם שכחו - כל כך הרבה להקות מהדור הצעיר כבר לא ילמדו לעולם. איאן גילן והנגנים סביבו, שנוגעים ברובם בעשור השמיני לחייהם, לא לקחו שבויים והוכיחו שוב שהם אחד הדברים הכי בטוחים בשוק ההופעות הבינלאומי. 13,000 צופים בשתי הופעות (הופעה נוספת תתקיים הערב) מקבלים הזדמנות לראות את האגדות שמי יודע מתי ישובו לארץ הקודש. אם יש לכם הזדמנות להגיע הערב ליד אליהו, אל תהססו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הלהקה החלה את ההופעה עם רצועה מספר תשע מהאלבום החדש שלה, שיר העונה לשם "APRES VOUS". זו היתה הצהרה חשובה של חברי הלהקה, שרצו להבהיר לקהל "אנחנו יודעים שבאתם הנה בגלל הלהיטים, אבל תנו הזדמנות לחומרים החדשים שאנחנו טורחים עבורם באולפן ההקלטות". אחר כך הגיעו כמובן הלהיטים, "HUSH", "BLACK NIGHT", "PERFECT STRANGERS" וכמובן "עשן על המים", כפי שקראו לו בארץ אי שם במילניום הקודם.

על הבמה אפשר היה לראות שגילן עדיין מצליח לסחוב בעליות עם הפסקות חמצן; רוג'ר גלובר הבסיסט מחזיק כמו פעם; דון איירי הוא אגדה מהלכת שמשמרת את הסאונד הייחודי של הלהקה הזו; וכמובן סטיב מורס, שהשנה סוגר 20 שנה עם הלהקה, מוכיח שהצליח להיכנס לנעליים הגדולות שנעלו לפניו. 

אי אפשר כמובן גם בלי מילה על המתופף איאן פייס, השריד האחרון של ההרכב המקורי שעדיין נותן בראש ביד שמאל האימתנית. שווה להתעכב על פייס, כי בניגוד לחבריו בלהקה שנותנים לך הרגשה שמה שהיה לא יהיה עוד, פייס נשאר מפלצת מאחורי סט התופים. אתמול הוא גרם להרבה מתופפים צעירים ומבוגרים בקהל לחייך כמו בפעם הראשונה שבה שמעו תקליטים בחדר (כי את דיפ פרפל שומעים רק בתקליטים) וחלמו להיות מתופפים.

הסאונד בנוקיה הוא תמיד שאלה, כי אתה לא יודע מה אתה הולך לקבל, אך אתמול ההופעה התאפיינה בסאונד מצוין שעטף את הקהל גם ברגעים שההופעה איבדה מהקצב שלה. זה הוכיח כנראה סופית שזה ממש לא האולם - אלא הסאונדמן. מי שמגיע ולומד את האקוסטיקה באולם מצליח לשמר סאונד מעולה לאורך כל ההופעה.

גם אם הם נראים מבוגרים, חברי דיפ פרפל הם עדיין הצעירים חסרי המנוח של הרוקנרול הבריטי. פעם הם עשו את המוסיקה הכי רועשת באזור והיום, לקראת סוף הדרך ועם הרבה משפחות בקהל, הם נשמעים יותר מעודנים. אולי בשל העובדה שמדובר בחבורה בריטית לא תראו אותם לוקחים עצמם יותר מדי ברצינות - ההופעה לוותה בחיוכים, בהמון קריצות לקהל ובעיקר בשום ניסיון לעשות משהו שהגיל כבר לא מאפשר לעשות. 

זו ההופעה הפומפוזית ביותר של הלהקה בישראל, שמנסה בדרכה שלה להתמודד עם שיני הזמן עם לייזרים ותפאורה משעשעת, ויש שיגידו מיותרת, כי תמיד המוסיקה דיברה אצל להקות רוויות להיטים. 21 הקטעים שהעניקה הלהקה אתמול לקהל התל־אביבי הפכו את שביזות יום א' למענגת במיוחד. חבל רק שבסוף ההופעה טרח מעריץ אחד לזנק על הבמה, למחוץ את גילן ולהזכיר לנו שבכל זאת אנחנו נמצאים בישראל.