הר געש ושמו הדסה: כולם מאשימים את כולם

השבוע, בעת דיון חירום בכנסת על המשבר החריף שמאיים למוטט את בתי החולים של הדסה בירושלים, הודה באומץ פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, כי המשרד בראשותו כשל. אותו משרד שאמור היה לקיים בקרה על כל מוסדות הבריאות בארץ נכשל במשך עשרות שנים כישלון חרוץ בכך שלא ביצע פיקוח משמעותי על בתי החולים של הדסה בירושלים, וזאת הרבה לפני שהם הידרדרו לגירעון העצום (כמיליארד ו־300 מיליוני שקלים) ולסכנת הקריסה והסגירה שמאיימת על בתי החולים המרכזיים בבירה בימים אלה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

פרופ' גמזו אמר לנציגי הדסה שנכחו בישיבת החירום של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת את הדברים הנוקבים הבאים: "רציתם שירות רפואה פרטי (שר"פ), רציתם שלא נפקח עליכם. כשנוח לכם אתם בית חולים פרטי, וכשלא נוח אתם באים אלינו... איפה היתה הדסה לפני שנתיים כשהגירעון התחיל לתפוח? כשביקשתי לקבל נתונים על השר"פ הסתירו אותם".

ופרופ' גמזו ממשיך: "כשנוח לכם אז אתם עושים שר"פ, ואתם לבד ולא רוצים את הממונה על השכר (במשרד האוצר) בתלושים שלכם. היה לכם נוח להיות ממלכה שמנוהלת בעצמה כל השנים. הדפתם את הניסיון שלנו להבין מה קורה. על המצב אצלכם למדתי מכותרות בעיתונים. דו"חות כספיים אף פעם לא קיבלנו".

בתשובה לטענתה של ח"כ שלי יחימוביץ' כי בתי החולים הממשלתיים שבבעלות המדינה ובפיקוח משרדי האוצר והבריאות מתנהלים טוב יותר וביעילות גדולה יותר מבתי החולים של הדסה, השיב פרופ' גמזו כי הוא היה רוצה שבית החולים הדסה יעבור להיות בניהול ובבעלות הממשלה - דוגמת בתי החולים הממשלתיים שיבא בתל השומר, רמב"ם בחיפה או איכילוב בתל אביב - ובכך לאפשר, לראשונה מאז קום המדינה, לבצע בקרה ופיקוח משמעותיים על המתרחש בהדסה.

המרכז הרפואי הדסה כולל את בתי החולים הדסה הר הצופים (שהוקם ב־1939) והדסה עין כרם (שהוקם ב־1961), והוא לא רק בית החולים המרכזי של ירושלים, המשרת אוכלוסייה של 1.5 מיליון ישראלים, אלא נחשב לאחד מבתי החולים הוותיקים, המובילים והטובים בישראל.

בית החולים הוא גם הבעלים של בתי הספר המצוינים לרפואה באוניברסיטה העברית. מרכז רפואי הדסה מנוהל על ידי חברה לתועלת הציבור שבבעלות ארגון נשים ציוניות באמריקה, ארגון שנוסד ב־1912 בניו יורק על ידי קבוצת נשים יהודיות בראשותה של הנרייטה סולד.

עוד כמה נתונים: בתי החולים של הדסה מפעילים כ־1,000 מיטות אשפוז ב־160 מחלקות רפואיות, ובבתי החולים מטופלים כמיליון מטופלים בשנה, כולל כ־140 אלף פניות לחדרי המיון, 34 אלף ניתוחים, כ־700 אלף ביקורים במרפאות בית החולים וכ־11 אלף לידות מדי שנה. בבית החולים מועסקים כ־6,000 עובדים, מתוכם כ־1,200 רופאים וכ־2,000 אחים ואחיות.

בחודשים האחרונים העובדים לא מקבלים את שכרם באופן סדיר וקבוע כמתחייב, ועכשיו מאיימת הנהלת בית החולים לקצץ עשרות אחוזים משכרם ולפטר כ־500 עובדים במסגרת תוכנית ההבראה של בית החולים. באחרונה הושלמה גם הקמת מגדל אשפוז חדש בהדסה עין כרם, אשר מאכלס בהדרגה את כל מחלקות האשפוז בעלות של כ־1.25 מיליארד שקלים. מעניין מאוד לציין שעלות המגדל החדש דומה להיקף הגירעון המצטבר של בתי החולים.

ה"ישראבלוף" של ההטבות

בשנים האחרונות סבלו בתי החולים של הדסה מבעיות תקצוב קשות, אבל רק באחרונה התברר כי הגירעון שצבר בית החולים מאיים על עצם קיומו. בעקבות זאת הגישה השבוע "הסתדרות מדיצינית הדסה" (חברה בבעלות ארגון נשות הדסה שמפעילה את בתי החולים) בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בירושלים להקפאת ההליכים הכספיים והמשפטיים שמתנהלים נגד בית החולים כדי לאפשר פסק זמן של 90 יום עד להגעה ולחתימה על הסכם הבראה (שהחתומים העיקריים עליו הם משרדי הבריאות והאוצר וארגון נשות הדסה), שיוביל חזרה את בית החולים למסלול של תפקוד תקין.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט הדגיש בית החולים כי המקרה של הדסה ייחודי היות שמדובר "בבתי חולים מרכזיים ומשמעותיים ביותר, העוסקים במתן שירותים רפואיים מצילי חיים או מונעי נכות למטופלים, וככל שיינתק צינור אספקת הטובין והשירותים של בית החולים, הרי שקיים חשש וסיכון לפגיעה משמעותית בחיי אדם. (מדובר) במקרה ייחודי, בקבלת החלטות ברמה הלאומית, כפי הראוי במקרי חירום לאומיים, כאשר על כף המאזניים שאלות הכרוכות בחיי אדם", נכתב בבקשה.

בפני בית המשפט תיארו ופירטו נציגי בית החולים באופן יוצא דופן מציאות קשה הנוגעת לתפקוד בית החולים. מהמידע שנמסר לבית המשפט עולה תמונה קשה שמעידה על כשלים חמורים מאוד בניהול בית החולים ובהתנהלות של רופאים, עובדים ומנהלים בכירים בהדסה במשך שנים רבות.

מהמידע עולה כי בית החולים חתום על הסכמים גרועים עם קופות החולים שמממנות את מרבית הטיפולים שמקבלים החולים. ואם זה לא מספיק, התברר כי הדסה העניקה הטבה חסרת תקדים לעובדיה ולבני משפחותיהם, שבמסגרתה הם מקבלים שירות רפואי חינם אין כסף על חשבון בית חולים, כל זאת בשעה שהם ממשיכים לשלם מס בריאות לקופת החולים שבה הם חברים.

עוד טען בית החולים כי מאות עובדים קיבלו תוספות שכר מופרזות ומפליגות הרבה מעבר לעמיתיהם בשאר בתי החולים בארץ.

כך למשל, כמה מעובדי מכון הרנטגן בבית החולים שהשתכרו עד לפני כמה חודשים כ־100 אלף שקלים בחודש (לדברי הנהלת בית החולים, לפני כמה חודשים השכר הורד לכ־25 אלף שקלים בחודש).

הנהלת בית החולים הציגה עוד בבית המשפט נתונים על "רעה חולה", שבמסגרתה עובדים רבים קיבלו תנאים ודירוגים שלא קשורים ולא הולמים את מהות תפקידם בבית החולים ולפי הגדרת הדסה בבית המשפט, מדובר בהטבות שניתנו לעובדים ש"'כאילו' קודמו לתפקיד בכיר יותר".

הנהלת הדסה התייחסה בבית המשפט לדרך שבה מופעל שירות הרפואה הפרטי (שר"פ) בבית החולים. השר"פ פועל בבתי החולים של הדסה כבר משנות ה־50 ובמסגרתו יכולים מטופלים לבחור את הרופא שיטפל בהם (וגם להקדים את התור לניתוח ולטיפול) באמצעות תשלום פרטי נוסף לבית החולים דרך הביטוחים הרפואיים הפרטיים.

הרופאים שעובדים בשר"פ בהדסה הם הבכירים ביותר. חלק ניכר מהם מנהלי מחלקות. בשנים האחרונות חזרו ועלו טענות מצד ארגונים חברתיים על כך שהשר"פ בהדסה פוגע באופן בלתי הוגן בציבור הגדול שאינו יכול לשלם עבור טיפול פרטי.

אותם ארגונים טענו כי השירות הפרטי בתוך בית החולים הציבורי מיטיב בעיקר עם קומץ רופאים עשירים (חלק מרופאי השר"פ משתכרים לפי נתוני הדסה בין 3 ל־5 מיליון שקלים בשנה) ועם החולים העשירים.

ואכן, לפי המידע שהעבירה הנהלת הדסה לבית המשפט, רוב הכסף - 85% - מהכנסות השר"פ זורם לכיסם של הרופאים וחמור מכך, חלק מפעילות השר"פ מתבצעת בשעות הבוקר בניגוד להנחיות משרד הבריאות. כתוצאה מכך, רופא מקבל בגין ניתוח, שכר כפול שחלקו למעשה פיקטיבי: גם שכר מעבודתו הציבורית כרופא בבית החולים וגם את השכר הנוסף הפרטי בעבור הניתוח בשר"פ שהתבצע בשעות שהרופא היה אמור לנתח ללא תשלום את המטופלים שזקוקים לניסיונו. על פי נתוני בית החולים, עלות תוספות השכר הלא תקינות או הלא ראויות מוערכת במאות מיליוני שקלים בשנה.

מה עושים עם תשלומי המס?

בעקבות הבקשה של הדסה להקפאת ההליכים, התקיים ביום שני השבוע דיון בפני השופט דוד מינץ בבית המשפט המחוזי בירושלים. בדיון התגלה בין השאר כי תשלומי מס הכנסה של העובדים בהיקף של כ־70 מיליון שקלים שימשו את בית החולים לצריכה שוטפת במקום להעבירם למס הכנסה כמתחייב בחוק; הכספים הישירים שמקבל בית החולים הדסה בעבוד הלידות שועבדו לבנק איגוד כביטחונות בעבור בניית מגדל האשפוז החדש בבית החולים.

בנוסף, לפי הטענות שהוצגו בבית המשפט (וחלקן נתונות במחלוקת משפטית), בית החולים לא העביר כמתחייב חלק מהתשלומים עבור קרנות פנסיה לעובדים בהיקף של כ־80 מיליוני שקלים.

ביום שלישי השבוע החליט השופט מינץ לקבל את בקשת הנהלת הדסה והבעלים של בית החולים והורה על צו להקפאת ההליכים. בתגובה הודיעו העובדים על החרפת הצעדים ומעבר למתן שירותי חירום בלבד בבית החולים. משמעות הדבר היתה התרוקנות של בית החולים והגעתם של חולים בעיקר לבתי חולים אחרים, ובראשם בית החולים שערי צדק בירושלים.

השופט מינץ ציין בהחלטתו כי ארגון נשות הדסה הדגיש בפני בית המשפט את "מחויבותו לקיומו של בית החולים, כשבמסגרת זו הארגון תרם לבית החולים רק בעשור האחרון כמיליארד דולר", וציין עוד כי "טענות העובדים של הדסה, ככל שיש בהן צדק, ודאי נוכח העובדה ששמה המקצועי הטוב של הדסה הוא אך בזכותם, אין בהן כדי להועיל, לא להם ולא לקיומה של הדסה שאין לה שקל אחד להמשך פעילותם של בתי החולים..."

השופט מינץ כתב עוד כי הדסה "זקוקה להבראה מיידית ויפה שעה אחת קודם. החלופות להקפאה גרועות בהרבה מההקפאה... טועה מי שחושב שמה שהיה עד כה הוא שיהיה. מה שהיה, לא יהיה עוד. לא ניתן להשלים עם מצב שבו פעילותה השוטפת של הדסה ממומנת באמצעות תחבולות ואלתורים... בדרכים לא דרכים... ובדרכים עקלקלות..."

זרקור נוסף על הדרך שבה פועל בית החולים הדסה בשנים האחרונות האיר ביום רביעי השבוע דווקא פרופ' שלמה מור יוסף, היום מנכ"ל הביטוח הלאומי, שנגדו הועלו בשבוע האחרון טענות קשות מאוד על הדרך שבה ניהל את בית החולים בחלק מהעשור האחרון עד 2011 ועל התשלומים הגבוהים של מאות אלפי שקלים שקיבל במסגרת הסדרי העזיבה שלו את בית החולים.

מור יוסף אמר בדיון שהתקיים בכנסת כי הוא "הוביל את הדסה לפסגות רפואיות ופיזיות בתחום תשתיות ומחקר. גייסתי תרומות מעל 1.5 מיליארד שקלים והובלתי את בניית מגדל האשפוז ותשתית לרפואת חירום ל־50 השנים הבאות. הבעלים (ארגון נשות הדסה; ר"ר) צימצמו דרסטית את תרומותיהם ורוצים שהתספורת תהיה משכר העובדים. בית החולים לא יכול להתקיים ללא תרומת הבעלים ורק מתשלומי קופות החולים".

מור יוסף אמר עוד כי "מצבו של הדסה היה ידוע ונתנו לו להידרדר. נשות הדסה התנגדו לניסיון שלי לגייס כספים ישירות לבית החולים ואף להקמת ארגון ידידים בארץ לבית החולים. בית החולים מנוצל בצורה צינית לגיוס כספים לנשות הדסה. משרד האוצר בכל הרמות היה מודע למצב, אבל האוצר נכנס לפעולה רק כשהגוף גוסס... וכדי להסיט את האש מהאמת מפנים אותה אלי, אל העובדים ואל הרופאים, והם לא הבעיה".

בתגובה מסר ארגון נשות הדסה ל"ישראל השבוע" כי "היה קשה לחברות ארגון נשות הדסה לשמוע את דבריו של פרופ' שלמה מור יוסף. הארגון מגייס כספים בכל העולם וגם בארץ, והוא אכן הסכים בזמנו לגיוס כספים בארץ בתיאום עם נציגי הארגון.

"לעניין האמירות הפוגעניות, ארגון נשות הדסה מעדיף שלא להגיב לאמירות אלה. אין זאת דרכו".

לסיום, אין ספק כי ככל שיעמיק המשבר בהדסה ויתגלו עוד ועוד נתונים על עומק הכישלון והמחדלים בניהול אחד מבתי החולים החשובים בישראל, כך יתגברו ההאשמות ההדדיות בין ראשי בית החולים, המנהלים והרופאים הבכירים לבין ארגון נשות הדסה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו