כדי שלא ייווצר הרושם המוטעה כאילו יש לי משהו ביקורתי לומר על תכנון המשפחה של הזמר צביקה פיק - שהשבוע פורסם כי הוא ובת זוגו מצפים בשעה טובה לילד משותף ראשון - אני רוצה להבהיר שלעניות דעתי גיל 65 הוא מהרבה בחינות גיל הגיוני לגמרי להביא בו ילד ואפשרות שבהחלט הייתי שוקלת ברצינות אם מדע הרפואה רק היה מאפשר זאת. זה בטח הגיוני יותר מהגיל הממוצע שבו האימהות של בני הדור שלי הביאו אותנו לעולם - 20 או לכל המאוחר 22 - שלב בחיי שבו עבדתי במלצרות מהבוקר עד הערב כדי לשלם שכר דירה, דבר שהתקזז באופן מושלם עם חוסר הפעילות המוחלט של המוח שלי.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אנשים צרי אופקים עשויים לחשוב שהרעיון של הורות בגיל הזהב הוא מרחיק לכת אבל האמת היא שמהרבה בחינות גיל כזה דווקא מתאים מאוד לגידול ילדים. למעשה יש סתירה מוחלטת בין הגיל שבו אנשים כשירים להולדה מבחינה ביולוגית לבין מידת התאמתם לתפקיד. אין שום היגיון בלהתחייב למשימה התובענית של הורות דווקא בשנים שבהן אתם נאבקים להתפרנס, משקיעים בקריירה, שקועים בניסוי וטעייה, מתגרשים ומתחתנים מחדש, משתוקקים להגשים חלומות או סתם ללכת לסרט.
ידעתי את זה באינטואיציה עוד לפני שהפכתי לאמא בגיל הרך שלושים ושמונה. הייתם צריכים לראות אותי בחודש תשיעי, שטופת זיעה קרה, מנסה בלי הצלחה להתהפך על משכבי בלילה. אבל אני כל כך צעירה. כל החיים לפניי. החיפזון מן השטן.
מצד שני, תסתכלו סביבכם על סבים וסבתות שהם אולי לא צעירים בגופם אבל שופעי אהבה, חוכמת חיים וסבלנות ומוכנים לעשות למען נכדיהם האהובים כל דבר בעולם. אפילו ללכת לפסטיגל.
זה כמובן לא מצדיק את הניצול המחפיר של סבתות בשוק העבודה, שלעומתן עובדות קבלן המועסקות במשק בית נהנות משעות נוחות ומתנאים משופרים. לא שחסרות להן צרות אבל לפחות לא מקפיצים עובדת קבלן בשבע בבוקר בלי שום הודעה מוקדמת בנימוק "הילד עם חום", מצפים ממנה לבטל באופן מיידי את כל תוכניותיה, ואז מטילים עליה משמרת בלי שכר או תנאים סוציאליים שתסתיים רק בשבע בערב. כבר מזמן אני טוענת שבניגוד למורים או לעובדי נמל אשדוד, אם הסבתות במדינה יחליטו להתאגד ולפתוח בשביתה, בתוך שעתיים צפויה קריסה כוללת במשק.
איור: יעל בר
כששוקלים בחיוב הולדת ילדים בגיל הזהב לא רק חוכמה וניסיון משחקים תפקיד, יש גם כמה יתרונות פרקטיים. השינה, אם אני מבינה נכון, גם ככה לא רציפה במיוחד בהמשך החיים כך שיקיצה בלילה לתינוק בוכה היא לא מטרד גדול כל כך. קבוצות הגיל חולקות כמה תחביבים ופעילויות פנאי משותפים - גינות ציבוריות למשל, שלא תראו בהן אף אחד מלבד ילדים וקשישים. ביקור משותף אצל הרופא חוסך זמן וחיפושי חניה - אף אחד לא הולך לרופא המשפחה כמו שני המגזרים האלה - המבוגרים בגלל קלקולים שוטפים וילדים עם מחלות ילדות, וירוסים עונתיים, פריחות ותולעים. שלא לדבר על ארוחות משפחתיות שהן המלצה גורפת של מומחים כדי להקנות הרגלי אכילה בריאים ומה יותר נוח ממצב שבו כל בני הבית - ולא רק הפעוטות שבהם - נהנים ממחיות.
צריך רק להביא בחשבון שפה ושם יהיו גם תקריות מביכות. איש מתוק מאוד שהוליד לאחרונה ילד ראשון בגיל 53, סיפר לי לא מזמן על אישה זרה שחלקה לו בגינה מחמאה ידידותית: "אני לא יודעת מה עם הנכדים האחרים אבל הנכד הזה ממש דומה לך!"
הטבע, למרבה הצער, רואה את הדברים קצת אחרת ממני אבל למי אכפת. אם היינו צריכים לאמץ את לוחות הזמנים המקוריים של הטבע חסר הלב וקצר הרוח כולנו היינו צריכים לעשות כמה שינויים בחיים. אני, למשל - במקום להירדם בנחת בערב על הספה מול "מאסטר שף" בעוד ילקוט כיתה א' של הגדול מוכן למחר ועל דלת המקרר ציורים שהביאה הילדה הגן - הייתי אמורה בסביבות גילי היום לעצום עיניים כשבני משפחתי עומדים סביבי דרוכים לקראת פתיחת הצוואה. אתם לא מקבלים כלום, שמעתם, פרזיטים! החלטתי לתרום את הכל לבית החולים הדסה בירושלים. לאור מה שנותר מנכסיו, אולי יטביעו את שמי בזהב על מהדק סיכות.
אפשר לטעון, ובמידה מסוימת של צדק, שיש בהורות מאוחרת מאוד גם מרכיב של הכחשת גיל וניסיון לעצום עיניים בפני המציאות, אבל מספיק סיבוב קצר ברחוב כדי להיווכח שיש דרכים הרבה יותר גרועות. בסביבה שאני מתגוררת בה, כשאתה צופה היום באישה מאחור - ג'ינס סקיני צמוד, חולצה זעירה ונעליים עם עקבים גבוהים - אין לך שום דרך לנחש אם אתה רואה אותה בדרך לגימנסיה או אמור לעזור לה לחצות את הכביש. את פוגשת אנשים בבית קפה ומרוב בוטוקס אין שום דרך לדעת אם הם מאושרים לראות אותך או מתעלמים ממך בהפגנתיות. אי אפשר לעקוב אחר כמות החומרים שנשים מתבגרות סביבי מזריקות לפרצוף שלהן. אני אומרת לכם באחריות, רשימה כזאת של חומרי מילוי שונים ומשונים לא מזריקים לאף אחת בעולם מלבד לנשים בשכונות הצפוניות של תל אביב ולסופגניות של רולדין.
כך ששלוחות מפה לצביקה פיק ברכות חמות. אני משוכנעת שהזוג הצעיר באופן חלקי יהיה מאוד מאושר. הייתי מוכנה גם לשלם לא מעט כדי לראות את המאסטרו בעוד כמה שנים מקושש קרשים למדורת ל"ג בעומר בגן או יושב במעגל על כיסא בגובה שלושים סנטימטרים באסיפת הורים. שיעור חשוב אחד כל ילד שעתיד להיוולד לו בטוח ירוויח: תחיה את חייך בדיוק כמו שמתחשק לך, ומי שזה לא נראה לו, שיאכל נצנצים.
shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו