"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דיקן הפקולטה למשפטים באונ' העברית: "אין מספיק עורכי דין איכותיים בישראל"
סיימתם תואר במשפטים? תתפללו שבהצטיינות • "השוק אמנם מוצף, אבל משרדי עורכי הדין משוועים לסטודנטים המוצלחים בלבד"
כדאי לסיים בהצטיינות // כדאי לסיים בהצטיינות

דיקן הפקולטה למשפטים באונ' העברית: "אין מספיק עורכי דין איכותיים בישראל"

סיימתם תואר במשפטים? תתפללו שבהצטיינות • "השוק אמנם מוצף, אבל משרדי עורכי הדין משוועים לסטודנטים המוצלחים בלבד"

עדנה אדטו
, עודכן

"הדעה הרווחת גורסת כי קיימת 'הצפה' בשוק עורכי הדין בישראל - אך בפועל עולם המשפט הישראלי מתמודד עם מחסור חמור בעורכי דין איכותיים שימלאו את שורות ההנהגה המשפטית העתידית", כך אמר אתמול ל"ישראל היום" פרופ' יובל שני, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עם תחילתה של ההרשמה לאוניברסיטאות לשנת הלימודים הבאה טוען פרופ' שני כי "משרדי עורכי הדין המובילים בישראל דווקא משוועים לסטודנטים מצטיינים, שאותם יוכלו להעסיק כמתמחים לאחר סיום לימודיהם - וכעורכי דין שכירים לאחר סיום התמחותם. בפועל קיימת תחרות קשה בין המשרדים על הסטודנטים הלומדים בפקולטות למשפטים המובילות בישראל, והם משקיעים מאמצים רבים בגיוס תלמידים מקרב בוגרי פקולטות אלה".

לדבריו, גם בתי המשפט והפרקליטות עושים מאמצים רבים לצוד כישרונות. "נציגים מטעמם מגיעים לפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ומבקשים שנסייע להם לאתר תלמידים המתאימים להשתלב בקרבם", אמר פרופ' שני וציין כי "ריבוי המסגרות ללימודי המשפטים, הגידול במספר עורכי הדין בשוק והגיוון בשירותים המשפטיים הניתנים בארץ הובילו למעשה לחלוקה של מקצוע עריכת הדין בישראל לשתי קטגוריות: עריכת דין מסורתית, המתנהלת בדרך כלל במשרדים קטנים, ועריכת דין התומכת בפעילות חברתית־כלכלית בהיקפים גדולים, המתבצעת במשרדים הגדולים בישראל".

לדבריו, "בוגרי הפקולטות המובילות צפויים להשתלב בעיקר בקטגוריה השנייה, שבה הביקוש עולה על ההיצע. הם יעבדו כעורכי דין במשרדים המובילים, כמשפטנים בשירות הציבורי וכשופטים בבתי המשפט בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...