יש שופטים בירושלים. לפחות, שמונה מתשעה. הם קיבלו אתמול את עתירת התנועה לאיכות השלטון וגורמים ציבוריים אחרים, והורו למשרד האוצר לחדול מלממן את הישיבות החרדיות אשר תלמידיהן משתמטים מלהתייצב בלשכת הגיוס בצה"ל. יותר משמדובר בהליך מעשי - שכן תימצא דרך קלה להתגבר כחוק על ההחלטה - משקפת הכרעת בג"ץ את ה"נמאס לנו" הציבורי. מין מחאה של הציבור הכללי - חילוני כדתי־לאומי - על הסחבת הבלתי פוסקת בצמצום פערי הנטל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
זהו זה, הכספומט נסגר, ולמשה (בוגי) יעלון אין עוד היתר למחוק את החרדים ממצבת המתגייסים.
העותרים יצאו ורק חצי תביעתם בידם. בהציגו את עמדתם ביקש פרקליטם אליעד שרגא כי בג"ץ יורה לגייס את כולם. מייד וכאן ועכשיו. השופטים לא עשו כן. נאמנים למסורת העוברת בבית המשפט העליון מדור דור - בניגוד להכפשות שיצאו מהאסכולה של דניאל פרידמן - היושבים בדין אינם מבקשים לבוא במקום הכנסת. הם רק רוצים שהכנסת תתייצב במקומה; שתקבל את ההכרעות המתחייבות בגוף חקיקה תקין. היא חמקה 65 שנים, ועתה אין לה עוד ברירה.
ברור שאמש נשמעה כבר זעקה קולנית מן הח"כים שלא היה צורך; שהעיתוי אינו מתאים; שממילא הנהלת הקואליציה החליטה להצביע על חוק השוויון בנטל בוועדה בראשות איילת שקד בימים הקרובים; ושהחוק יובא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת עד 10 במארס.
אך זה מה שהכנסת החמקנית תמיד טוענת כלפי בית המשפט, שהעיתוי היה שגוי ולא היה צריך.
לא נכון, צריך. כדי שהנהלת הקואליציה לא תתכנס שוב לדחות את מועד ההצבעה כפי שאירע כבר בעשרות מקרים. בג"ץ הפך למדרבן הגדול של המשטר התקין בישראל (אילו נמצאה דרך ששופטיו יורו לוועדת החוץ והביטחון להתפזר עד שיימצא לה יושב ראש - הליך הבחירה הזועק לשמיים היה יוצא לפועל מייד. הכנסת אינה מבינה לעתים אלא את שוט החוק).
ההחלטה אתמול היא סיוע דרמטי לקידום חוק השוויון בנטל. אמנם הוא לא יהיה בבחינת שוויון בנטל, אבל לפחות יצמצם במידה מסוימת או ניכרת את האפליה לטובת החרדים על חשבון משלם המסים החילוני והדתי־לאומי. בסופו של דבר ייהנו עדיין החרדים מיתרונות שאין למתגייס הרגיל, אבל פחות.
כל מה שנותר לבירור הוא כיצד ייענשו המשתמטים. האם רק בקנס או גם בשלילת החירות, במאסר? ואם למשתמט חרדי כך - מה על חילוני?
הכרעת בג"ץ אתמול תסייע לקואליציה לעמוד בהחלטתה שנושא זה (ואחרים, כחוק המשילות) יוכרעו עד 10 במארס.
היא תאפשר לכנסת לאשר חוק, שגם אם אינו עומד במבחן חוק היסוד הישראלי - יוכל להתקיים חמש שנים עד להכרעת בג"ץ הבאה בעתירה, שמן הסתם תוגש בעתיד הנראה לעין.
ההכרעה אתמול אינה סוף פסוק, אך היא קפיצת מדרגה מידתית.
* * *
הסערה התורנית
כשנתיים לאחר שביטלו את חוק טל, שופטי בג"ץ קיבלו החלטה דרמטית: להקפיא תקציבים לישיבות שתלמידיהן טרם גויסו • טענו: סמכות שר הביטחון לדחות הגיוס - מוטלת בספק • לפיד הורה: לעצור את הכסף
ייתכן שאתמול ייזכר כיום משמעותי במיוחד בקרב על השוויון בנטל, וייתכן גם שמדובר בסערה חולפת. מה שאפשר לומר בבירור הוא שהחלטת בג"ץ לא להעביר תקציבים למוסדות התורניים שגיוס תלמידיהם נדחה, הצליחה לגרור תגובות עזות מכל הצדדים: אלו שפועלים להביא לגיוס חרדים בירכו על ההחלטה, בזמן שבמגזר עצמו בערו מזעם.
ההחלטה הדרמטית, שמגיעה כשנתיים לאחר שבג"ץ ביטל את חוק טל, התקבלה על ידי הרכב של תשעה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס. השופטים הוציאו צו ביניים, האוסר על המדינה לתקצב מוסדות תורניים שבהם לומדים תלמידי ישיבות, אשר קיבלו צווי גיוס למועדים שונים החל מאוגוסט 2012. צו זה מתייחס לבני 18 עד 20, שהיו אמורים להתגייס לאחר שפג תוקף החוק. ההחלטה התקבלה ברוב דעות, והחולק היחיד היה השופט ניל הנדל.
השופטים הבהירו כי החלטתם נוגעת לתלמידי ישיבות שלא התייצבו בלשכת הגיוס במועד - אך לא מסיבה אישית או בשל בחינה פרטנית, אלא בגלל החלטות כלליות של שר הביטחון, משה יעלון, לדחות את מועד התייצבותם. בחודשים האחרונים דחה השר את גיוסם של תלמידי הישיבות כמה פעמים, אך לפי הצו, "שאלת הסמכות לגבי החלטות אלה מוטלת בספק".
ההרכב ציין גם כי המדינה, המיוצגת על ידי הפרקליטות, תגיש לבג"ץ הודעה בנושא עד ל־31 במארס הקרוב. השופטים אף רמזו כי אם לא יחוקק חוק חדש עד למועד זה, בג"ץ יתערב בסוגיה: "ככל שלא תושלם חקיקה חדשה בעניין גיוס בני הישיבות, נשקול את המתחייב מכך", כתבו בהחלטה הקצרה.
"נגמרה סבלנות השופטים"
הצו מעורר המחלוקת ניתן בעתירה שהגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל, ישראל חופשית וח"כ לשעבר רוני בריזון, באמצעות פרקליטם עו"ד גלעד ברנע.
אתמול, כצפוי, חלק מהעותרים בירכו על ההחלטה. כך, למשל, אמר מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, כי "בג"ץ הבהיר לכנסת שאפילו לסבלנות האינסופית שלו יש גבול, ושהוא אינו מוכן לאפשר עוד את הזרמת מאות המיליונים לישיבות בניגוד לחוק. מאז בוטל חוק טל, המדינה מפרה את החוק כאשר היא אינה מגייסת את בחורי הישיבות. היא מוסיפה חטא על פשע כאשר היא מממנת את שהותם במקום אחר. בג"ץ שם גבול לשערורייה". סמנכ"ל המחקר וההסברה של העמותה, שחר אילן, העריך כי במסגרת ההחלטה ייעצר מיידית התקצוב לכ־10,000 תלמידים - כלומר, מדובר בכ־25 מיליון שקלים לשנה שלא יגיעו לישיבות.
גם הפורום לשוויון בנטל בירך על ההחלטה ואמר כי "אנחנו שמחים שלפחות בג"ץ נותר חומה בצורה נגד העוול הגדול, הפוטר עשרות אלפי חרדים מכל שירות שהוא". נוסף על כך, התנועה לאיכות השלטון התייחסה אף היא לצו, וקראה לממשלה להפסיק את הפרת החוק "שהביאה למצב האבסורדי הנוכחי, ולגייס לאלתר את בני הישיבות".
במערכת הביטחון לא הופתעו מהחלטת השופטים. "הבעיה היא לא אצלנו", אמר אתמול גורם ביטחוני בכיר, "אנחנו מאוד רוצים שהחוק יעבור סוף סוף ונוכל להתחיל בתהליך. מערכת הביטחון ערוכה לכך. שר הביטחון סבור שגיוס חרדים לצה"ל הוא אירוע משמעותי וחשוב, ושיש הכרח לצאת לדרך. העניין הזה נמרח כבר זמן רב בכנסת, ואנחנו הזהרנו מזמן שבג"ץ יקבל החלטה ברוח שקיבל. החלטת ועדת פרי היא המתווה הנכון ביותר, ולכן טוב היתה עושה הכנסת אם היתה מאשרת אותו ולא מאפשרת לגורמים שונים לעשות הון פוליטי".
"היו צריכים לחכות"
במערכת הפוליטית, מנגד, לא נשמעה מקהלה אחידה. שרת המשפטים ציפי לבני מסרה בתגובה כי "בג"ץ הוא לא אויב של החרדים, הוא האויב של אי השוויון, של התחמקות מהחוק ושל קומבינות. בג"ץ יהיה הראשון שיעניק הגנה לזכויות מיעוטים ובהם החרדים, אבל יהיה גם הראשון שימנע עיוות שנותן רשות להשתמטות מהחוק ואי שוויון בנטל". גם שר האוצר יאיר לפיד, מהדמויות הבולטות במאבק, אמר כי הורה למשרדו "להפסיק באופן מיידי את כל התשלומים לישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצה"ל". אך שר השיכון אורי אריאל דווקא התנגד להחלטה ואמר כי היא "אינה ראויה, פוגעת באוכלוסייה שלמה ובמרקם העדין בין הציבורים השונים בישראל. היה ראוי כי בג"ץ ימתין לסיום כל הליכי החקיקה בוועדת שקד ולא יקבל החלטות הגורמות לקרע נוסף בעם".
בהכנת הידיעה השתתפו עדנה אדטו, לילך שובל, גדעון אלון ושלמה צזנה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו