בהיענותם להתראיין ב"ניו יורק טיימס" עוטים מנהיגי האזורים המסוכסכים בעולם את עור הכבש. הם רודפי שלום ועושי שלום ומבקשי שלום ושלום עליכם. כך עשה אתמול גם אבו מאזן, שהסביר את עמדת הפלשתינים כלפי המסמך של ג'ון קרי ואל מול המשא ומתן עם ישראל. רק שיש לכל להטוטי הלשון הפייסניים שלו עקב אכילס אחד: סירובו להכיר בישראל כמדינה יהודית.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הפלשתינים (ומשתפי הפעולה שלהם בישראל) טוענים כי בנימין נתניהו בדה ממוחו גולם מדיני בשם "מדינה יהודית" כדי לטרפד את הפתרון של "שתי מדינות לשני עמים". אם כן - מדוע שאבו מאזן לא יקרע את המסווה מעל פניו של ראש הממשלה ויוכיח כי לא זה העניין העיקרי? אין אלא הסבר אחד - שמאחורי התביעה ל"מדינה יהודית" לא נחבא "ספין"; או למזער - לא נחבא "ספין" בלבד. יש בו גם תוכן של ממש, שרודפי השלום אינם יכולים להתעלם ממנו.
משמעו של צירוף המילים "מדינה יהודית" הוא שאין להציפה בזרים אשר ישנו את צביונה הדמוגרפי, כלומר אין "זכות שיבה" לצאצאי הפליטים מ־48'. גם זאת, מי שמכיר במסגרת הסכם שלום בישראל כבמדינה יהודית מודיע בפועל על קץ הסכסוך. אין עוד תביעות ממנה.
מדוע הוא נוהג כך? אתמול השתתפתי בכנס ירושלים שאירגן "בשבע" הימני, ולשאלת אחד הנוכחים מדוע אין אבו מאזן מכיר ב"מדינה יהודית" מצא לו ד"ר רון פונדק, מאדריכלי הסכם אוסלו, צידוק מעניין: הרי לך הוכחה שאבו מאזן כן וישר. הרי יכול היה להסכים ל"מדינה יהודית" ולקבל את חלקו, ולאחר מכן להונות את העולם ולחדש את תביעותיו. העובדה שאינו הולך בדרך הרמייה בעניין זה מדברת בזכותו.
ייתכן, נקודה לזכותו, ובכל זאת מדוע הוא מסרב לקבל את המונח "מדינה יהודית"? אין זאת אלא שביושרתו אינו רואה גם בנסיגה לגבולות 67' את סיום הסכסוך וחיסול התביעות ההדדיות, ואין לדבר סוף.
סרבנותו לאמץ מונח זה היתה ראויה לשתי תגובות, שהקשר ביניהן רציף: ביקורת אמריקנית חריפה על עיקשותו, שמעוררת תהיות מדוע נמנע המתווך ג'ון קרי מלהעיר לו על כך ולצייר לעיניו מתווה בעייתי לעתיד הפלשתינים לא פחות מאשר לישראל; והבנה מציאותית כי אין שותף פלשתיני לשלום כפי שלמדו לפי סדר ההתרחשויות יצחק רבין ושמעון פרס ואהוד ברק ואהוד אולמרט, ולפיכך על ישראל לחתור להסכם ביניים עם אמריקה ואירופה, ובמידת האפשר גם עם מדינות הליגה הערבית.
בעניין זה חייבים ישראלים ואחרים, למעשה כל אדם הגון המתעניין בסכסוך האזורי, לדחוק את אבו מאזן לפינה: נניח שנתניהו שואף לחמוק מהסכם, אבל מדוע אתה, כמנהיג הפלשתינים, אינך נענה לתביעתו המובנת מאליה לכל מי שבא למשא ומתן בידיים נקיות? אולי יש לו תשובה. אך אין לו תשובה לגיטימית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו