קרי. "צפה שהתהליך יהיה קשה" // קרי. "צפה שהתהליך יהיה קשה"

כולם רוצים לצאת מהסבך

פרשנות: קרי אינו מבין את הרגישות בישראל, נתניהו אינו ער לכך שהאמריקנים לא יעברו לסדר היום • שני הצדדים לדיאלוג מזיקים לעצמם, שלא לצורך

הדיאלוג הישראלי־אמריקני זקוק למבוגר אחראי. הוא הידרדר בימים האחרונים למקומות בלתי ראויים. ג'ון קרי אינו מבין את הרגישות בישראל, ובנימין נתניהו אינו ער לכך שהאמריקנים לא יעברו לסדר היום על הערותיו בפתח ישיבת הממשלה אתמול. מישהו צריך לשים קץ לחילופי הדברים, לכפות על הצדדים להשתמש בזכות השתיקה. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אפילו ההתבטאויות של משה (בוגי) יעלון, ובוודאי של נפתלי בנט, אינן מועילות. למה כה חשוב לשר הביטחון להטיח באוזני שר החוץ האמריקני כי מהלכו נידון לכישלון, למרות שיש סבירות גבוהה כי הניתוח שלו נכון ועדכני? ולמרות שנכון הוא אומר כי ישראל תדע להסתדר גם בלי הסכם. שני הצדדים לדיאלוג מזיקים לעצמם, שלא לצורך.

שומרים על קשר. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון יושב קרוב קרוב לשר החוץ האיראני מוחמד זריף בפאנל שבו השתתף במינכן, אתמול. צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

מה ששב ומזכיר בפעם המי יודע כמה את הסיפור על חיים ויצמן, ששמע נאום מוצלח אבל העיר: לכלל התועלת שבשתיקה אין הנאום מגיע.

אם ישראל מתכוונת להגיב על המסמך הצפוי של קרי בהסתלקות מן השיחות - בבקשה. אזרחים כמוני יראו בכך טעות חמורה, אבל ניחא. אך אם בכוונתה להמשיך במשא ומתן למרות הסעיפים הבעייתיים הכלולים במסמך האמריקני (לעומת כמה מועילים) - מה הטעם להתפלמס עם תוכנו מראש?

סאיב עריקאת ויאסר עבד רבו אינם מפסידים דבר כאשר הם מציגים את המסמך האמריקני כהד לתביעותיה ולרצונה של ישראל. אבל ישראל מפסידה גם מפסידה בכל פעם שהיא מסייעת לקרי לטעות ולהיקלע לעמדות המתנגחות בה.

קרי אינו יכול להיתפס בתודעה הישראלית כ־Honest broker אם הוא מתאר בצבעים שחורים את החרם שיוטל עליה ואינו מביע את התנגדותו; ואם הוא מזהיר אותה במרומז מאינתיפאדה (אשליית הביטחון, כלשונו) בלי להבהיר כי האיומים של ג'יבריל רג'וב וחבריו לחזור ולהחזיק בנשק פסולים ואסורים ופוגמים בסיכויי השלום.

לא זאת בלבד, אפילו אם בחדרי חדרים קרי לוחש כך על אוזנו של אבו מאזן זו הפרה של כל איזון. דעת הקהל במערב הדמוקרטי שומעת את הנאמר מפי קרי במיקרופונים ובמגבירי הקול, ולא את הלחש שבו הוא מדבר (אם בכלל) ברמאללה.

בנקודה זו הניתוח של נתניהו מדויק, הרי דיבור כזה מקשיח את לב פרעה שבמוקטעה. הוא רואה את האמריקנים שוקעים עוד ועוד בוויכוחים עם ישראל, ואין טוב מזה לפלשתינים, שממילא אינם רוצים בשלום.

תוכנית זו צריך להציב בפני הפלשתינים כהווייתה: אין הסדר בלי הכרה בישראל כמדינה יהודית כנאמר בהחלטת עצרת האומות המאוחדות מ־47'; ואין פתרון בלי להביא בחשבון את צורכי הביטחון של ישראל, גם אם כמה עסקנים פלשתינים זורים חול בעיניים כאילו מדינת היהודים פרנואידית.

כולם רוצים לצאת מהסבך בשלום. קרי שואף מאוד להצליח. בהתנהלותו עליו לשמור על האיזון המתאים. למרות שישראל צעקנית במידה מסוימת של חוסר אחריות לשונית - הוא עתיד לגלות כי המכשול לשלום מצוי כמה קילומטרים מצפון לי־ם, לא בבירה היהודית.

*   *   *

"איומים עלינו לא יעזרו"

יממה אחרי ההתבטאות של קרי, שעוררה סערה: מטח תגובות מהצד הישראלי • נתניהו: "שום לחץ לא יגרום לי לוותר על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל" • הודעה חריגה ממחלקת המדינה: "קרי ידיד ישראל, אל תעוותו את דבריו" • יעלון: "גם אם לא יהיה הסכם - נסתדר"

הסערה המדינית בעקבות דבריו של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, כי ללא הסכם יהיה חרם על ישראל, נמשכת ואף מחריפה. שר הביטחון משה יעלון: "אני מקווה שנגיע להסכם עם הפלשתינים. אם לא, נסתדר".

הדברים של קרי שלשום על אפשרות של חרם על ישראל, אם זו תדחה את ההסכם עם הפלשתינים, מוציאים משרי הממשלה אמירות חריפות על המתווך. בירושלים חשים כי האמריקנים נוטים לצד הפלשתינים ומאיימים בשבירת הכלים: "ישראל לא תיפגע בלי הסכם". 

לאחר שבוועידת הביטחון במינכן התבטא קרי בשבת ואמר כי בהיעדר הסכם בין ישראל לפלשתינים גובר הסיכון לחרמות נגד ישראל וגובר הסיכון לביטחונה, ולאחר שתיקה של יממה - אתמול כבר התבטאו בנושא בצמרת המדינית, בשמם ובכל הכוח.

נתניהו, אתמול. "האיומים מרחיקים את השלום". צילום: יונתן זינדל

ראש הממשלה אמר בפתח ישיבת הממשלה: "הניסיונות להטיל חרם על מדינת ישראל אינם מוסריים ואינם מוצדקים. מעבר לכך, הם לא ישיגו את מטרתם. ראשית, הם גורמים לגורמים הפלשתיניים להתבצר בעמדתם הסרבנית, ובכך הם מרחיקים את השלום; ושנית, שום לחץ לא יגרום לי לוותר על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, ובראשם ביטחון אזרחי ישראל. משני הטעמים הללו האיומים בחרם על מדינת ישראל לא ישיגו את מטרתם". 

הדברים לא נשארו תלויים באוויר, ומחלקת המדינה האמריקנית פירסמה הודעה חריגה המציעה שלא להטיל ספק ברקורד של קרי לטובת ישראל: "קרי תומך בישראל זה יותר משלושה עשורים, והתמיכה האיתנה שלו בביטחון ישראל וברווחת תושביה היא מן המפורסמות. קרי מתנגד באופן נחרץ לחרם על ישראל. רק בשנה שעברה, במהלך תדרוך עם שרי חוץ בוועידת האיחוד האירופי בווילנה, הוא קרא להימנע מסנקציות נגד ישראל". 

עוד נאמר בהודעת מחלקת המדינה האמריקנית כי "בוועידת מינכן לביטחון קרי דיבר בתקיפות על הגנה על האינטרסים של ישראל, כפי שהוא עשה באופן עקבי לאורך כל חייו הציבוריים. בתשובה לשאלה על תהליך השלום, הוא תיאר כמה עובדות ידועות והסביר כי אם התהליך ייכשל, יהיו לכך השלכות, ובכלל זה גם על הפלשתינים. ההתייחסות היחידה שלו לחרם היתה תיאור של פעולות שבוצעו על ידי אחרים, ושהוא תמיד התנגד להן. קרי תמיד צפה כי התהליך יהיה קשה וכי יהיו התנגדויות למאמציו, וגם רגעים לא קלים, אבל הוא מצפה מהצדדים לתאר בצורה מדויקת את הרקורד שלו באשר להתנגדות לחרם ואת הצהרותיו".

בתוך כך, צוותי המו"מ נועדו אתמול עם קרי במינכן. בפגישה השתתפו השרה ציפי לבני ועו"ד יצחק מולכו, סאיב עריקאת מטעם הרשות הפלשתינית והמתווך האמריקני מרטין אינדיק. בפגישה התקדמו הצדדים לקראת גיבוש הסכם המסגרת, ובו עקרונות שיאפשרו את המשך המו"מ עד סוף 2014. 

"אבו מאזן לא מעוניין"

שר הביטחון משה יעלון נעל את כנס הביטחון במינכן, ולאחר נאום של עשר דקות ענה לשאלות מהקהל. "האינטרס שלנו הוא לפתור את הסכסוך", אמר יעלון והוסיף: "לצערי, אני לא רואה בהנהגה הפלשתינית נכונות לומר שאם נגיע לפשרה טריטוריאלית על בסיס קווים מוסכמים, זה יהיה סוף הסכסוך וקץ התביעות. כבר בעבר, כשהציעו לפלשתינים הצעות נדיבות על ידי ברק ועל ידי אולמרט, הם סירבו לכך. אבו מאזן לא מעוניין במו"מ, והוא נמצא כעת בתהליך של מו"מ כי קרי כפה עליו להגיע לשולחן, וההסכמה שלו ניתנה בתמורה לשחרור מחבלים".

"השאלות שלנו הן ברורות: האם אתה, אבו מאזן, תהיה מוכן להכיר בזכותנו להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי, כן או לא? הוא ענה בבירור שלא. גם לפני שבועיים. האם כל הסכם שנגיע אליו יהיה סוף הסכסוך וקץ התביעות, והאם יהיה ויתור על זכות השיבה? מבחינת אבו מאזן, זכות השיבה היא אישית וטבעית ואי אפשר לדון עליה, ועד שהפליט האחרון לא יהיה מרוצה ותהיה לו הבחירה היכן לחיות - זה לא קץ התביעות. אני לא מוכן לדבר על אינץ' אחד, אלא אם כן נקבל הוכחה מהפלשתינים שבכל הסכם שנגיע אליו תהיה הכרה בזכותנו להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי, יהיה סוף הסכסוך וקץ התביעות, ויתור על זכות השיבה ומענה לצרכינו הביטחוניים". 

"מבחינתי, מלחמה היא המוצא האחרון. אנו צריכים לעשות הכל כדי להגיע לזה, אבל אני ריאלי. אם לא יהיה הסכם, נסתדר", אמר יעלון.

שלמה צזנה, כתבנו המדיני

בהכנת הידיעה השתתף יוני הרש

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...