ילדותה של עורכת ספרי הילדים והנוער רחלה זנדבנק תובלה בסיפורים של סבתה חנה, שנהגה לתאר לה את חייה בגרמניה בעשור הראשון של המאה הקודמת. סבתה, ציונית גאה, עלתה לארץ באמצע שנות ה־20 של המאה הקודמת עם בעלה, אך לא פסקה מלחלום על בית ילדותה מוקף השדות, על החברים שהשאירה מאחור ועל חיי התרבות שספגה כבחורה צעירה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הכמיהה ליהנות שוב מאותה תרבות אירופית נשכחת יכולה להסביר את מידת ההתרגשות העצומה שחשה בדצמבר 1936 בתל אביב, כשצעדה עם אנשים רבים לקונצרט הראשון של התזמורת הסימפונית הארץ־ישראלית, לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שאותה ייסד הכנר היהודי הפולני המפורסם ברוניסלב הוברמן.
"הזיכרון שסבתי נהגה לשחזר בפניי - של אנשים צועדים ביום שישי בצהריים כדי להאזין לקונצרט של הפילהרמונית - נשאר חקוק אצלי", מספרת זנדבנק, "אני זוכרת שסבתא שלי תיארה את האושר שבצריכת התרבות, שהתאפשרה בגלל המעשה הגדול של הוברמן".
זנדבנק (מימין) ושם־טוב. צילום: יהושע יוסף
את הזיכרון תירגמה זנדבנק עם חברתה סופרת הנוער תמי שם־טוב לספר ילדים חדש שכתבו השתיים, "קונצרט בחולות", השופך אור על אותה צעידה מפורסמת, דרך טיול ספונטני של הילד אורי עם סבתו בתל אביב של לפני קום המדינה.
הספר, המובא כעלילת מסתורין סמי־בלשית, הוא הראשון בסידרת "חלוצים של תרבות" של הוצאת כתר, שמבקשת לגעת בחייהם של יוצרים ושל אנשי רוח שהיו אחראים למהפכות תרבותיות בארץ ישראל. הספרים הבאים בסידרה יעסקו במייסד בצלאל בוריס שץ, בזמרת שושנה דמארי, בשחקנית תיאטרון הבימה חנה רובינא ובסופר לוין קיפניס.
"אנחנו רוצות לספר לילדים בגיל הרך על גיבורי תרבות מקומיים, על יוצרים שהכניסו לכאן - ליישוב העברי במחצית הראשונה של המאה הקודמת - קסם בתחומי מוסיקה, ספרות, ספרות ילדים, זמר, תיאטרון ואפילו כדורגל", מספרת שם־טוב על החזון של הסידרה, וזנדבנק מוסיפה: "רצינו להאיר את הצורך העז לייסד כאן תרבות; צורך שהיה להרבה חלוצים שהגיעו לכאן, צורך שנמצא באותו סדר החשיבות כמו ייבוש ביצות או בניית בתים. אלו אנשים שהרגישו שללא תיאטראות או ספרות, לא יכולה להיות חברה שלמה ובריאה, חושבת ומתפתחת".
נרטיב הוליוודי
השתיים הכירו לפני כ־20 שנה בעיתון "תל אביב". רחלה שימשה אז עורכת התרבות ותמי כתבת מתחילה. ההיכרות העמיקה כשנפגשו בניו יורק לאחר כמה שנים. זאת הפעם הראשונה שזנדבנק לוקחת חלק בכתיבת ספר, ולא רק בעריכתו. גם עבור שם־טוב, סופרת מוערכת לנוער שזכתה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער על ספרה "רק בשביל מילי" (הקיבוץ המאוחד) ובפרס לאה גולדברג, "דף דף" ועיטור אנדרסן על ספרה "אני לא גנב" (כנרת זמורה דביר), זאת התנסות ראשונה בכתיבה לילדים ולא לנוער.
סיפורו של ברוניסלב הוברמן כמו נוצק מנרטיבים הוליוודיים. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובפקודתו של גבלס גורשו כל הנגנים היהודים מהתזמורות במדינה. הוברמן, שכבר אז היה כנר מחונן בעל שם עולמי, החליט עם כ־70 נגנים מגורשים לעלות לארץ ישראל ולהקים תזמורת חלוצית.
"רצינו להאיר את הסיפור ההיסטורי הגדול באמצעות סיפור פשוט שידבר אל ליבו של הילד הקטן", מסבירה שם־טוב, "אנחנו 'זורעות' את שמו של הוברמן ואת העשייה שלו ומאמינות שרק בגיל מאוחר יותר אפשר להבין את מלוא משמעותה".
שם־טוב, שרוב ספריה עוסקים באישים ובאירועים היסטוריים בשואה, מסבירה כי היא "אוהבת ללמוד על תקופה אחרת ולחקור על דמות אמיתית גדולה - יאנוש קורצ'אק למשל, או אליעזר בן יהודה ומארי קירי - ואז להנגיש את החומר לילדים בצורה עלילתית. מדוע השואה? כי אני תוצר של מערכת חינוך שלא היתה עדינה כשחשפה בפנינו את השואה.
"התחנכתי על ספרי שואה שלא התאימו לגילי, והכניסו אותי לעולם שכולו זוועות ופחדים. אני חושבת שאת השואה צריך להנגיש לילדים בעדינות, ולהדגיש דווקא את גבורת האדם ואת הסולידריות".
* * *
שיר בשפת הסימנים ושיר על ויקיפדיה:
"מעין" חוגג גיליון תשיעי
במרחב המיוסר של השירה העברית, "מעין" בולט בהיותו כתב עת חצוף וצבעוני, המשלב בין גבוה ונמוך, רציני ופארודי. ואולם אין לבלבל בין הקלילות האגבית הזו לבין החריצות והרצינות שמאחורי כתב העת, שהנפיק לאורך השנים באופן ראוי להערכה לא רק שירה מקורית ומתורגמת כי אם גם את "מערבון" - מגזין עצמאי לקולנוע, את מגזין האמנות "החדש והרע", חוברות שירה למשוררים צעירים, וכן היה שותף להוצאת "אדומה - אסופה לשירה מעמדית".
הגיליון התשיעי של "מעין", שיושק היום בצהריים (13:00, הפסאז' באלנבי 94, תל אביב), הוא חלק מהשקה משולשת לכתב העת, ל"מערבון" וכן לספר "הדוקומנטריסט", נובלת הביכורים של העיתונאי והקולנוען ארי ליבסקר. ב"מעין" עצמו, שאותו עורכים ומוציאים לאור המשוררים רועי צ'יקי ארד ויהושע סיימון, ייכללו הפעם גם פרויקטים מיוחדים דוגמת אסופת שירי זימה, אסופת שירה דו־כותבית (שירים שנוצרו במשותף), וכן גיליון להיטי הזהב של "השפירית", מקומון השירה של שכונת שפירא.
"התענוג הגדול ביותר הוא למצוא שיר מפתיע של משורר שאף פעם לא פירסם, למשל תמי אסולין שכותבת בתחביר כתב הסימנים, או לריסה מילר שכותבת שיר על הר שהיא מנסה לשנות את שמו בוויקיפדיה", אומר ארד, "כדי לא להשתעמם, אנחנו ממציאים כל מיני תוכניות משונות וחדשות שמופצות איתנו בחינם. הצרה היא שתמיד כתב העת נעשה כבד מדי, ואז קשה לי לסחוב גיליונות על אופניים לחנויות".
איך ארד מגדיר את זהותו של "מעין"? "הוא מגוון וצבעוני", הוא מודה, "אבל עם זהות ייחודית של חומרים פחות מנומסים. אותי מעניינים החומרים שבכתבי עת אחרים לא היו מגיעים לעורך כי המעטפה היתה מקומטת ומשומנת במיונז; השירים שהיו אומרים עליהם 'אולי זה חזק, אבל זו לא שירה'. בהתחלה היינו החדשים והמשונים, אבל אנחנו סוחבים את העניין כבר תשע שנים. כיום 'מעין' הוא כתב העת לשירה הכי נמכר בישראל".
נטע הלפרין* * *
אלבום בעקבות "אף על פיל"
אלבום ילדים חדש, "אף על פיל", ייצא במהלך חודש פברואר. האלבום הוא המשך לספר "אף על פיל" – אוצר שירי ילדים מיידיש (הוצאת כתר), שראה אור בתרגומו של בני מר. השירים מהספר לכדו את תשומת ליבו של המלחין והמפיק המוסיקלי שחר ברבש, שעיבד והלחין אותם. לאחרונה יצאו שלושה סינגלים מתוך האלבום החדש - "אני ועצמי" בביצוע של רונה קינן, "הפרפר והזחל" בביצוע של עומר קליין, ו"העיר והסתיו" בביצוע משותף של השניים.
ספר חדש למשורר עדי עסיס
השקת ספרו החדש של המשורר עדי עסיס, "ילד", תיערך ביום שלישי, 4 בפברואר (19:00), ב"סיפור פשוט" בתל אביב. בהשקה ישתתפו דרור בורשטיין, שירה סתיו וענת לוין. הכניסה חופשית.
זוכה בפרס ללשון עברית
משרד התרבות והספורט הכריז השבוע על הזוכה בפרס ראש הממשלה ללשון עברית לשנת תשע"ד - יועצת הלשון רות אלמגור־רמון. שרת התרבות לימור לבנת אמרה על אלמגור־רמון כי היא "הקדישה את חייה לחקר הלשון העברית ולהנחלתה לדורות הבאים".
הוענק פרס מולדובן לספרות צבאית
השבוע הוענק פרס מולדובן לספרות צבאית חדשה. בטקס, שנערך באוניברסיטת אריאל, הוענקו הפרסים לתא"ל (מיל') עמוס גלבוע על ספרו "מר מודיעין - אהרל'ה יריב"; לאל"מ ד"ר מאיר פינקל על ספרו "אתגרים ומתחים בתהליך בניין הכוח"; ולאל"מ (מיל') רז שגיא על ספרו "להיות מג"ד". כמו כן, פרס ספרות מלחמת יום הכיפורים הוענק לאלוף (מיל') אמנון רשף על ספרו "לא נחדל". פרס מפעל חיים הוענק לסא"ל (מיל') יעקב לניאדו על ספרו "בשירות העם והמולדת". פרס מולדובן, בסך 5,000 דולר, מוענק בכל שנה לספרים בעברית "בנושאים צבאיים־ביטחוניים התורמים תרומה משמעותית לשיח ולחשיבה מקורית בנושא ביטחון ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו