יש רגעים שבהם נורא חבל לי שאני יכול רק לכתוב כאן ולא להשמיע כמה צלילים. כי אם צילום אחד שווה אלף מילים, אז שיר אחד שווה אלף צילומים. לו הייתי יכול, הייתי משמיע לכם עכשיו את ההופעה האחרונה של אביתר בנאי, לפני חודש, בתוכניתי "מוסיקה היום" בגלי צה"ל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מגובה בלהקה פנטסטית (יהוא ירון בבס, קונטרבס וקולות, צח דרורי בקלידים, מוטי ביקובסקי בגיטרה, רועי חרמון בחצוצרה וקלידים ואביב ברק בתופים) הוא נשמע טרי ורענן וזך, יש בשירה שלו משהו כל כך טהור, כל כך מלאכי, אף לרגע לא קיטשי, לא מוגזם, ועם זאת הוא גם מעז להישמע שונה, לא לחזור על הפטנט שהצליח. כך כשהוא מציג גירסה חזקה ל"יש לי סיכוי" מאלבומו הראשון כמו שאף פעם לא שמעתי, וכך כשהוא בשיר "נער" מתוך האלבום החדש, נשמע כמו מישהו אחר לגמרי, שר בקול נמוך, כמו זמר בלוז כמעט מטאליסט.
זהו אביתר בנאי החדש. בעל הזהות הכפולה. מי שהיה פעם הבחור הבאר־שבעי הבודד, שהגיע לעיר הגדולה והדהים את עולם המוסיקה המקומית, ומי שהוא היום, מוסיקאי מוערך, חוזר בתשובה, בעל משפחה שמצליח לדבר אל כל סוגי הקהל, הדתי והחילוני, המערבי והמזרחי. קונצנזוס, למרות שהוא לא עושה פופ פשוט ומאתגר את עצמו ואת המאזינים שלו. הוא לא מוותר על אביתר הצעיר (הדימוי של "ההוא שהיה פעם" הוא המצאה שלו, לא שלי), את שיר האהבה־שנאה "תיאטרון רוסי" הוא כבר (הרבה זמן) לא שר, בגלל המילים הקשות, אבל המקוריות והנועזות המוסיקלית של תחילת הדרך הן עדיין חלק מרכזי בגישה שלו ליצירה.
לפני חודשים אחדים נפגשתי עם אביתר במופע "סיפורים במונו" בבית אבי חי בירושלים. אחרי ההופעה, חברה שלי ניגשה אליו והושיטה לו יד לשלום, ובשנייה האחרונה היא נזכרה שאולי הוא שומר נגיעה ונרתעה, אך אביתר לחץ לה את היד בחום. כשחברתי שאלה אותו אם זה לא מפריע לו, הוא אמר משהו בנוסח: נכון, זה לא מקובל, אבל חשוב לי יותר לא לפגוע בך כשאת מושיטה לי יד. בשבילי המקרה הקטן הזה הוא תמצית הקסם של בנאי, ואני לא מתכוון כרגע ליוצר ולמבצע הנפלא, אלא לאדם. החזרה בתשובה מציבה בפניו את הדרך, ואנחנו המאזינים הולכים בה איתו, גם ברגעים של ההתלבטות.
אבא אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי
שלמסע הזה יהיה סוף טוב,
שכל מה שאני עובר בדרך
יהפוך חולשה לעוצמה גדולה
(מתוך "אבא" באלבום "לילה כיום יאיר")
כך ב"לילה כיום יאיר" לפני ארבע שנים, אלבום שמתעד את השלבים שבדרך הארוכה והמתפתלת לאמונה, ובעיקר את ההתלבטויות והפחדים שלפני מציאת התשובה. שלא כמו הרבה חוזרים בתשובה הוא אינו אומר בקול גדול שמצא את דרכו או שגילה את האור בקצה המנהרה או שיש לו פתרון ברור, בעזרת השם או בלעדיו. וכך גם באלבום החדש, "יפה כלבנה", הוא אמנם בטוח יותר, יודע קצת יותר, אבל ממשיך לשאול שאלות, לחזור אל הילד שהיה פעם, אל הנער שחיפש משמעות לחיים, אל החוזר בתשובה שעוד לא משוכנע בדרכו. ואם לא במודע אז בחלום על תל אביב של לפני עשרים שנה.
כנראה שאני עדיין לא לגמרי
מאמין שהשתניתי,
השינוי היה מהיר מדי וחיצוני.
כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין
שאתה סולח
(מתוך "תל אביב" באלבום "יפה כלבנה")
ההתלבטויות של בנאי, השיתוף בקשיים, בחרדות, בלילות טרופי שינה, בציפייה להתחלה חדשה, בניסיון היום־יומי לצאת מהדיכאון ולמלא את חייו בתקווה ובעיקר היחס לאהבה ככוח מניע ומציל מעוררים אצלי, כמאזין, הזדהות ואהדה גם אם הדרך שלי אינה בהכרח דתית. בנאי שואב את כוחות החיים שלו מהאמונה אך נדמה שמי שמאזין לו זוכה להתרוממות רוח בעיקר בגלל המוסיקה שלו. המילים יפות ועמוסות מסרים, אבל המוסיקה היא שגורמת לעוף, להתמלא באנרגיה חיובית, בשמחה, באהבה.
בין "לילה כיום יאיר" שיצא ב־2009 ובין "יפה כלבנה" ב־2013, זכה אלבום הבכורה, "אביתר בנאי", מ־1997 בעדנה מחודשת. עם או בלי קשר לשידור פרק עליו בסידרה הדוקומנטרית "האלבומים" בערוץ 8 (ושהחתום מעלה היה העורך שלה) יצא האלבום הפנטסטי ההוא במארז ובו אלבום נוסף של סקיצות שהוקלטו אז, חלקן לשירים שלא נכללו בו, וגם
די.וי.די ובו הפרק של "האלבומים". גם 15 שנה אחרי שיצא, "אביתר בנאי" נשמע רענן ושונה, מפתיע מאוד ובוגר. "תתחנני אלי", "שמתי לי פודרה", "יש לי סיכוי", "מתי נתנשק", "תיאטרון רוסי", "מנגינה יקרה", "אקדח", "אבות ובנים" - איזו הפתעה זו היתה אז.
ואז באו "שיר טיול" (1999), "עומד על נייר" (2005), "לילה כיום יאיר" (2009) ו"יפה כלבנה" (2013), והופעות ומפגשים עם יוצרים, ועבודה על המוסיקה שלו עם מוסיקאים, ובהם צח דרורי, גיל סמטנה ואמיר צורף, וכל הזמן המשיך בנאי לאתגר את עצמו, להפתיע ולהיות מקורי. גם כשנדמה לפעמים שכבר שמענו, יש תמיד משהו חדש - בשירים עצמם, בעיבוד, בנגינה, בשירה, כאילו כל אלבום הוא אלבומו הראשון. עכשיו, בהופעות שמלוות את "יפה כלבנה", אביתר בנאי בן הארבעים מתחבר יותר מבעבר אל הבחור ההוא שהיה פעם בתחילת הדרך, וזה נהדר.
yoavk@israelhayom.co.il