הכירו את המבקר של מבקר המדינה

לא רבים בציבור מכירים את ח"כ אמנון כהן מש"ס, אף על פי שהוא מכהן בכנסת כבר יותר מ־13 שנה, ואף שהוא ממלא את אחד התפקידים החשובים והרגישים  בכנסת. כהן הוא יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, האחראית למעקב ולפיקוח אחר תיקון הליקויים הנחשפים בדו"חות מבקר המדינה. הוועדה בראשותו היא גם הגוף היחיד המאשר את התקציב השנתי של מבקר המדינה.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ח"כ כהן (54), נשוי ואב לארבעה, הוא יליד אוזבקיסטן שעלה לישראל בגיל 13 ומתגורר ברחובות. לפני תשעה חודשים הוא מונה לעמוד בראש הוועדה לביקורת, לאחר שמילא תפקיד נכבד זה בכנסת ה־16.

הוא מנהל את ישיבות הוועדה ביד רמה, מכין שיעורי בית לקראת הדיונים, מעורה בכל הפרטים ומגלה קשיחות כלפי מוזמנים שאינם מקפידים להגיע. בשבוע שעבר, במהלך דיון על פארקי תעשייה בפריפריה, זעם על כך שנציג בכיר של משרד הפנים, שאישר את בואו לדיון, לא הגיע. ח"כ כהן דרש מנציגים אחרים של המשרד לדאוג שהמוזמן יגיע מייד, ולא ישגר עליו מכתב חריף לשר הפנים. שעה קלה לפני תום הישיבה הגיע העובד, מתנשם ומתנשף, והתנצל על כך שאיחר לישיבה.

ח"כ כהן ממעט לדבר על הנושאים הביטחוניים שבהם הוא דן במסגרת תפקידו, מחשש שיחשוף סודות בטחוניים. אבל על קיר חדרה של מנהלת הוועדה הנמרצת, חנה פריידין, ראיתי תמונה שבה הוא מצולם עם ח"כ צחי הנגבי (הליכוד ביתנו) ועם פריידין במהלך סיור חשאי שערכו בחודש שעבר בקריה למחקר גרעיני בדימונה, בלוויית מנהל קמ"ג, ד"ר אודי נצר, כדי לבחון מקרוב את תיקון הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה.

ועדה סודית מצומצמת

ח"כ כהן גם עומד בראש "ועדת השניים" עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (משרה שאינה מאוישת כעת). ועדה מיוחדת זו, המוגדרת בחוק כ"ועדה משותפת", מקיימת דיונים סודיים בממצאי דו"חות מבקר המדינה על השב"כ ועל המוסד. "עד לפני עשר שנים בכנסת לא היה כל דיון בדו"חות החשאיים הללו והם היו מועברים ישירות מהמבקר ללשכת ראש הממשלה, האחראי למוסד ולשב"כ", מספר כהן. "כיום הדו"חות מובאים לעיוננו, ואנחנו מחליטים אילו קטעים מהדו"ח יפורסמו, אם בכלל".

לוועדה לביקורת יש גם ועדת משנה של חמישה ח"כים, בראשות כהן, המקיימת את דיוניה בדלתיים סגורות. "אנחנו מתכנסים לפני פרסום הדו"ח השנתי של המבקר ומחליטים אילו קטעים בדו"ח יישארו חסויים ולא יינתן להם פרסום פומבי. בדרך כלל מדובר בנושאים הקשורים למערכת הביטחון ולצה"ל", מסביר כהן. כך, למשל, החליטה הוועדה שלא לתת פומבי לממצאי הדו"ח על הר הבית, שבו נבחנה ההתנהלות של רשויות המדינה בעניין החפירות באזור הקדוש. הוועדה החליטה שלא לפרסם את הדו"ח בשל חשש לפגיעה ביחסי החוץ ולהתפרצויות אלימות סביב מתחם הר הבית.

כוח להזיז תקציבים

לעיתים הוועדה אינה מסתפקת במעקב וביישום הביקורת, אלא גם בפתרון בעיות ציבוריות חשובות. כך, למשל, כשראש עיריית חיפה, יונה יהב, ומנכ"ל ביה"ח רמב"ם בחיפה, פרופ' רפי ביאר, ביקשו לאחרונה שהוועדה תדון בהקצאת תקציב ממשלתי של 40 מיליון שקלים להקמת חדר מיון ממוגן - נרתמה הוועדה לסיוע מהיר, והתקציב הועבר.

כהן מציין כי בדרך כלל הגופים המבוקרים מתייחסים ברצינות לדו"חות הביקורת ופועלים ליישומם ב־80-70 אחוזים מהנושאים. לעומת זאת, נושאים המטופלים על ידי כמה משרדי ממשלה בו בזמן - למשל, נושאי תשתית שבהם מעורבים גם משרדי התחבורה והשיכון, מינהל מקרקעי ישראל והשלטון המקומי - נשארים תקועים. "לדעתי, הבעיה העיקרית היא ביורוקרטיה. עדיין יש יותר מדי ביורוקרטיה במדינה, וכדי לקדם פרויקט אתה נדרש לקבל אישורים מ־18 גורמים שונים. יש בעיות במינהל מקרקעי ישראל משום שהמאכריות עדיין שולטת שם. יש גם עודף רגולציה ומשפטיזציה. ככל שהתהליכים גדולים ומורכבים יותר, כך יש פחות סנכרון בין המערכות. לעיתים אני מקבל רושם שבמשרדי הממשלה מתנהלים מאבקי כוח בין השרים לבין היועצים המשפטיים, ולעיתים המצב מגיע לשיכרון כוח".

"יש מפרצים של שחיתות"         

כששאלתי את ח"כ כהן אם הוא חש שהוועדה בראשותו משפיעה על תיקון הליקויים שנחשפו בדו"חות הביקורת, הוא משיב כי "בכל בוקר אני מסתכל בראי ושואל את השם 'מה היו הציפיות שלך ממני כשהצבת אותי בתפקידי הנוכחי?'. התפקיד שלי הוא לא להרפות בשום נושא".

האם, לדעתך, ישראל של 2014 היא מדינה מושחתת?

"יש דברים שצריך לתקן, אבל איננו מדינה מושחתת. יש מפרצים קטנים של שחיתות ויש הרבה מה לשפר בשירות לציבור. אין גישה אנושית מספיק כלפי האזרחים, וכמו בכל ארגז תפוחים, יש פה ושם תפוחים רקובים. תפקידנו הוא לדרוש את תיקון הליקויים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו