לאחרונה הגיעה לארץ משלחת של יזמים טכנולוגיים מקוריאה, נציגיהן של עשר חברות סטארט־אפ מבטיחות שנבחרו מבין 400 יוזמות רלוונטיות על ידי משרד המדע והטכנולוגיה הקוריאני. במשך ארבעה שבועות הם הוכשרו בהכנת תוכנית עסקית מגובשת ורכשו כלים אפקטיביים עבור גיוס כספים וקידום יוזמות עסקיות, קצת לפני חזרתם לקוריאה. בסיום התוכנית יציגו היזמים הקוריאנים את התוכניות העסקיות שלהם בפני פאנל של משקיעים ומנטורים ישראלים. התוכנית, שנקראת "אקסלרטור", פותחה על ידי להב, שמתמחה בחדשנות וביזמות, בשיתוף "יוזמת קוריאה" שהוקמה על ידי יגאל ארליך, ששימש מדען ראשי.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
באמצע החודש שעבר, במסגרת התוכנית כאמור, המינוח "Elevator Pitch" קיבל משמעות ליטרלית כאשר לאחת ממעליות מגדל עזריאלי בתל אביב נכנסו עשרה משקיעים, רובם מארה"ב ומקנדה, כדי "לעלות ולרדת" עם חברות סטארט־אפ ולראות מי מהן ראויה להשקעה של 100 אלף דולר.
היזמים היו צריכים לשכנע את המשקיעים בתוך דקה במעלית שהם צריכים להמשיך איתם הלאה. 340 חברות ניגשו לתחרות, 100 מהן הגיעו למעלית ומתוכן נבחרו תשע חברות, שהציגו במשך שלוש דקות את התוכנית העסקית שלהן ואת המיזם. החברה שזכתה פיתחה אפליקציה שתאפשר לנשים לבצע גילוי מוקדם של כמה סוגים נפוצים של סרטן באמצעות בדיקה עצמית בסלולר, ועתידה להשתתף בתחרות עולמית של סטארט־אפים שתיערך בקנדה בחודש הבא.
* * *
וזהו רק קצה הקרחון. התחרות הקנדית היא רק אחת מעשרות תחרויות שמנסות למצוא בישראל את "הדבר הבא", את הסטארט־אפ המצליח שיגיע לערך של מיליארד דולר, ויתברג בצמרת ההיי־טק העולמי. החברות הישראליות מצליחות בתחרויות הבינלאומיות: לפני כחודש הוענק לחברת SiSense הישראלית פרס בסך רבע מיליון דולר מעיריית ניו יורק על זכייה במקום הראשון בתחרות העולמית Take the H.E.L.M, שנערכה בחסות תאגיד הפיתוח הכלכלי של ניו יורק ונועדה למשוך חברות סטארט־אפ מבטיחות לעבור לניו יורק. SiSense רשמה בשנה האחרונה צמיחה של 520 אחוזים, ופתחה משרד בוול־סטריט בדרום מנהטן. מרכז הפיתוח ממשיך לפעול מישראל.
לונדון ערכה תחרות דומה, Million Pound Startup Contest, ובה הוצע לזוכה סכום של מיליון ליש"ט, כשהתנאי הוא להעביר את הפיתוח ללונדון. המאפיין הגלובלי של המיזמים הטכנולוגיים הפך את המעבר לארץ אחרת, שבה יש סיכוי גדול יותר לחדור לשווקים הבינלאומיים, למהלך לגיטימי, ואולי מתבקש, של כל סטארט־אפ שרוצה להצליח בגדול. הצלחה בישראל היא רק שלב בניסוי הראשוני, שאחריו צריך לפרוץ החוצה כדי להשיג את הכסף הגדול. חברות ענק מגיעות לישראל כדי להשתתף בחגיגה. לא רק חברות, אלא גם מדינות. ביקורו של נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, בנובמבר האחרון הוקדש בין היתר לחיבור בין משקיעים מצרפת לבין יזמים מישראל. הצרפתים גם רוצים להשתלב בשיווק של המוצרים שיוצאים מכאן, בין שמדובר במדינות שאין לנו קשר דיפלומטי איתן, כגון מדינות העולם השלישי, ובין שמדובר במדינות שצרפת כבר קשורה איתן בקשרי מסחר הדוקים ומושרשים.
לפי דו"ח האקזיטים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ, PwC Israel, שנת 2013 היתה אחת השנים הטובות ביותר לאקזיטים הישראליים בעשור האחרון; בשנת 2013 התרחשו אקזיטים בשווי 7.6 מיליארד דולר, עם שווי אקזיט ממוצע של 170 מיליון דולר - השווי הממוצע הגבוה ביותר בעשור האחרון. לפי נתוני הדו"ח, בוצעו רכישות ומיזוגים בשווי כולל של 6.45 מיליארד דולר - גידול של 16 אחוזים לעומת שנת 2012.
שיא המקוריות במינימום זמן
אין היום חברת היי־טק עולמית שלא מחזיקה בישראל צוות פיתוח או מעסיקה כאן ציידי סטארט־אפים. בעצם, יש שתי חברות שלא עשו זאת: Nokia ו-RIM, ותראו איפה שתיהן היום. שאר הגדולים מסמסונג במזרח ועד אפל במערב, מגבירים נוכחות, מנסים למצוא את הסטארט־אפ הישראלי שיהיה האקזיט הבא או הטכנולוגיה המדוברת הבאה. בנקים גדולים בעולם פותחים כאן מרכזי פיתוח. חברות ענק לראיית חשבון מנסות לצוד סטארט־אפים בראשית דרכם כדי ללוות אותם עד לאקזיט. לדוגמה, חברת Earnst&Young.
אחד הגופים שנותנים כיום גב לחדשנות הוא האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות - IATI - המאגד בתוכו כ־500 חברות מכל האקו סיסטם: סטארט־אפים ויזמים, מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות, קרנות הון־סיכון וחברות השקעה, חברות המסחור של האוניברסיטאות, אקסלרטורים, חממות ונותני שירותים בתחום. האיגוד מעניק לתעשיית ההיי־טק את כל השירותים הנלווים - מייעוץ רגולטורי דרך חיבור בין יזמים ומשקיעים מהארץ ומחו"ל, קיום האקאתונים, מידע על חברות ומרכזי פיתוח, ועד לסיוע בנושאים משפטיים. כך, למשל, הועלו לאתר החברה דוגמאות לחוזים משפטיים שמשרתים חברות סטארט־אפ בשלבים מוקדמים. לדברי קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית IATI, "המסמכים נוסחו כשירות נוסף שאנו נותנים במאמץ לחסוך משאבים ולהימנע מקונפליקטים ומאי הבנות על ידי הסכמים לא מתאימים".
נוסף על פעילותו של איגוד זה, התדמית של ישראל כמדינת הזנקים ויוזמות נתמכת גם על ידי הממשלה. בדצמבר 2012, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הושק Campus TLV של חברת גוגל, המוקדש לקהילת המפתחים, היזמים והסטארט־אפים המקומית. הקמפוס הושק במטרה לעודד חדשנות ויזמות בקרב קהילת ההיי־טק הישראלית. Campus TLV, המשתרע על פני 1,500 מ"ר, כולל חלל אירועים המשמש מקום מפגש וסדנאות לקהילת הסטארט־אפים.
כ־5,000 חברות סטארט־אפ, בשלבים שונים של חייהן, פועלות היום בישראל. חלקן עדיין בשלב הרעיון, עובדות בבתים הפרטיים של היזמים, חלקן הצטרפו לחממות הטכנולוגיות, תופעה ישראלית ייחודית, חלקן מצאו את הדרך אל מיזמי ה"מאיצים" כמו של גוגל ושל מיקרוסופט, וחלקן כבר בצעדים מתקדמים לקראת הגשמת החלום. בכל שנה מתחילות לפעול בארץ כ־800 חברות סטארט־אפ. מעטות מגיעות לישורת האחרונה, ועוד פחות מגיעות לאקזיט משמעותי. אבל זה החלום של התעשרות בזכות רעיון חדשני, והיזמים רואים בו את הדרך היחידה לפרוץ ולהצליח בגדול.
באוקטובר נערך בתל אביב אירוע DLD שריכז מספר גדול של סטארט־אפיסטים מתוך 700 חברות הסטארט־אפ הפועלות בתל אביב עצמה. פייסבוק הביאה כמה בכירים לאירוע כדי לנסות לפתות את הסטארט־אפיסטים לפעול במסגרת פייסבוק. ג'וליאן קודורניו, מבכירי החברה, היה ישיר בהתבטאותו: "אנחנו רוצים את הסטארט־אפים הישראליים בתוך פייסבוק. באנו להראות להם שכדאי להם לעבוד איתנו. גם לנו כדאי, ואנחנו מחפשים את החברות שיגדילו את התנועה באתר. אנחנו לא משקיעים בחברות, אבל אנחנו יודעים לעזור להן, כי זה עוזר גם לנו".
רוב חברות הסטארט־אפ בישראל פועלות מאזור המרכז, מיעוטן בחיפה ובבאר שבע וכמה עשרות פועלות בפריפריה. אחת החברות שהבשילו כל הדרך מהרעיון לכלל מוצר מוגמר בתוך הזמן הקצוב שניתן להם בספרייה של עיריית תל אביב היא DooMoro. ביום הכינוס הגדול בתל אביב היא השיקה את האתר שלה לשידוך בין עובדי פרילנס ללקוחות הדורשים עבודה מיידית.
DooMoro הוא למעשה שילוב של שתי המילים Due Tomorrow (נחוץ למחר), והוא פועל במתכונת שנוסתה בהצלחה על ידי האתרים Freelance ו־Elance העולמיות, בהבדל מרכזי אחד: באתרים הקיימים הדגש הוא על מחיר, ובין הפרילנסרים יש תחרות מי יעשה את העבודה זול יותר, ואילו הסטארט־אפ הישראלי תוקף מרכיב לא פחות חשוב: מי יעשה את העבודה מהר יותר; בתוך 24 שעות ליתר דיוק. הכל נעשה מהיום למחר. הפרילנסרים מציעים את כישוריהם לכל דורש בכל תחום מדיה דיגיטלי, מתרגום, עריכה, עיצוב, הכנת מצגות, כתיבת שירים ולחנים, עריכת וידאו ועד תיקוני באגים בתוכנה, ועוד היד נטויה.
אחרי 24 שעות של עבודה רצופה, על שלושה פרויקטים מיידיים שהדגימו את פעילות האתר, הוצג השירות בפני פאנל מומחים, שכלל נציגים של חברות הון־סיכון. אלה הביעו נכונות לשמוע עוד כדי להחליט, במהירות יחסית, על השקעה בחברה. הסכום שיגויס אמור לשמש את החברה לשיווק בינלאומי של האתר.
"לא רק כסף"
כנסים של היי־טק, של יזמים, של משקיעים ושל חברות סטארט־אפ מתקיימים בישראל כמעט בכל שבוע. נתינה היא אחת התכונות המרכזיות של האקו סיסטם המקיף את חברות הסטארט־אפ בישראל. החממות, שעוטפות את היזמים ומקטינות את הסיכונים, חברות ענק שמטפחות את היזמים בתחילת דרכם, מסייעות להם בהקצאת משרד, בייעוץ אינטנסיבי, בהכשרה ובמתן כלי תוכנה יקרים.
כמו כן, חברות הון־סיכון ואיינג'לים שמוכנים להשקיע לא רק כסף, אלא גם זמן וניסיון כדי לקדם את החברות הללו ולאפשר להן להתמודד ביעילות עם העולם האמיתי.
בקמפוסים של ה"אקסלרייטורים" צפוף מאוד. קשה להתקבל. מתוך עשרות ואולי מאות פניות מתקבלים מיזמים ספורים, אבל אלה מקבלים סל של הטבות, יועצים בחינם, מגוון שירותים בהנחה, שטח משרד וקישור מהיר לאינטרנט בלי תשלום, העיקר שיקדמו את העסק בזמן המוקצב להם, ויגיעו עם מוצר או עם משהו כמעט מוגמר למסיבת הסיום שנערכת מול משקיעים פוטנציאליים שיוכלו להצעיד את החברה קדימה לשווקים הגדולים.
בסוף אוקטובר התקיימה בקמפוס הטכניון בשרונה בתל אביב תוכנית Pre-accelerator, שבה משתתפי תוכנית הקיץ מציגים למשקיעים ולנציגי אקסלרייטורים את הטכנולוגיות החדשות שפיתחו. חברת Ventures Plus, בראשותו של יוסי מולדבסקי, העניקה לכל מיזם בתוכנית 5,000 דולר להוצאות ראשוניות נוסף על ליווי וייעוץ.
מולדבסקי הוא מהמשקיעים הוותיקים בזירת הסטארט־אפ הישראלית. Plus Ventures, מקבוצת מולדבסקי, משקיעה מדי שנה ביותר מעשרה מיזמים חדשים, בסכומים שבין 100 אלף דולר למיליון דולר למיזם. בניגוד לקרנות הון־סיכון אחרות, שמשקיעות רק בשלבים מתקדמים יותר, כשהסיכון כבר מופחת, קרן Plus משקיעה גם בשלב הרעיון.
לדברי מולדבסקי, יש הרבה כסף שמחפש יזמויות טכנולוגיות. "הרבה חברות זרות נכנסות לישראל. כאלה שעשו אקזיט וחוזרים עם כסף ועם ניסיון. ליזמים לא כדאי רק לקחת כסף. עדיף למצוא מישהו שגם מספק הדרכה. יש הרבה מנטורים, חממות, משקיעים מנוסים עם יכולת לתת ולתמוך. חשוב ליזם להבין את הצרכים הפיננסיים האמיתיים והריאליים של המיזם שלו, ומוטב לו למצוא משקיע שיכול ללוות אותו לאורך המסע ולא רק לספק השקעה חד־פעמית.
מולדבסקי אומר ש"תחושת הקהילתיות היא חלק מהרווח שלנו, לעזור לסטארט־אפים. זה פחות שכיח בתרבויות אחרות. כאן יש רצון אמיתי לעזור לאלה שאינם מנוסים ולאו דווקא מתוך אינטרס אישי. בעבר העדיפו היזמים לקבל השקעה כספית והכניסו לחוזים סעיפים שהבטיחו להם חירות ועצמאות, ורצו לדעת איזו זכות וטו תהיה למשקיע וכמה יהיה מעורב וישליט את דעתו. היום המצב הפוך. היזמים רוצים משקיע מעורב, שיודע לחבר אותם, להפעיל את הקשרים שלו ולהביא אותם ביד ללקוחות הפוטנציאליים. למשקיעים זה נותן יכולת להשפיע ולעזור, ומהיזמים זה חוסך טעויות והרבה לבטים.
"למשקיע חשוב לשמור על היזמים", מוסיף מולדבסקי. "התנאי הראשון של קרן הון־סיכון גדולה היא שכל אחד מהיזמים לא יירד באחזקה מתחת לעשרה אחוזים, עניין שבא על חשבון המשקיעים הקודמים. ליזמים יש דרכים להגן על עצמם והם צריכים לעשות את זה בכל שלב. היום יש יכולת לעשות הגנה כזו וזה מקובל. פעם היית צריך לגייס מיליונים מקרן הון־סיכון כדי להצליח, והיו מדללים את האחזקה שלך. היום, בעידן האפליקציות והשוק הגלובלי אני רואה סטארט־אפים שלא גייסו מקרן הון־סיכון נמכרים לחברה גדולה, אחרי השקעה קטנה יחסית.
מה התחום המוביל היום? "הניידים", הוא מציין, "עולם הווידאו במובייל הוא לוהט. לישראל יצא גם שם מצוין בתחום של הגנת סייבר, אבל הטכנולוגיה אינה העיקר, אלא היזמים".
קוטפים את הפירות
כאמור, ההצלחה של הסטארט־אפים מישראל היא שם דבר, ומדינות כמו צרפת מגיעות לכאן כדי ללמוד את הנוסחה ולנסות ליישם אותה אצלן. הנוסחה מורכבת. צריך קודם כל אקדמיה שמוציאה מהנדסים, צריך יזמים, איינג'לים, קרנות הון־סיכון, סיוע של בעלי ניסיון וקשרים ותזמון נכון. לא פשוט. לדברי מולדבסקי, "אנחנו קוטפים עכשיו את הפירות של זרעים שנזרעו לפני 20 שנה, כשהוקמו החממות. היזמים יותר חשובים מהרעיון ומהטכנולוגיה. ההבדל בין הצלחה לכישלון מגיע מהיזם. אם אפשר למכור את אותה הטכנולוגיה בכמה מקומות, ואפשר לשכפל הצלחה במקום אחד למקום שני בלי יותר מדי השקעות, זו נוסחה מנצחת".
"חשוב גם שההוצאה לפועל לא תהיה יקרה", מוסיף מולדבסקי, "צריך ללמוד להסתפק בכמה מאות אלפי דולרים ולא לרוץ לגייס מיליונים. אם יש רעיון טוב וצוות מצוין - תמצא כסף. יש הרבה כסף זר שמגיע ישירות מחו"ל. מגיעים משקיעים מרוסיה, מבריטניה ומשאר אירופה, כולם נוהרים לישראל. כולם מכירים את סיפורי ההצלחה וזה מושך מאוד. כולם קראו את הספר 'סטארט־אפ ניישן' על מדינה שאין לה אוצרות טבע ומוקפת אויבים שמצאה שהמוח והרוח היזמיים יכולים לקדם אותה. היא בנתה אקדמיה, תעשייה ועולם של סטארט־אפים. זה העתיד שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו