השר פירון, אתמול צילום: מוקי שוורץ // השר פירון, אתמול

משרד החינוך מציג: פחות מבחני בגרות

מהפכה חדשה של שר החינוך • הציג את רפורמת "ישראל עולה כיתה", שעיקרה: פחות מבחנים ויותר פעילות למען הקהילה כתנאי לתעודת בגרות

צילום: משה בן שמחון

ביטול עתידי של המבחן הפסיכומטרי, צמצום המקצועות לאשכולות, פחות מבחנים ויותר פעילות למען הקהילה כתנאי לקבלת תעודת בגרות - זוהי הרפורמה שעליה הכריזו אתמול שר החינוך שי פירון ומנכ"לית משרדו מיכל כהן. ההתחלה: תחילת שנת הלימודים הבאה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הרפורמה הרחבה במערכת החינוך, אשר עליה הכריז אתמול השר במסיבת עיתונאים במשרד החינוך בתל אביב, תתבצע בשני שלבים. בפעימה הראשונה, שתיושם בשנת הלימודים הבאה, ירוכזו חלק מהמקצועות לשלושה אשכולות לימוד. כך יוקם אשכול עברית, שיכלול את מקצועות הספרות והלשון. בפעימה הראשונה בתעודת הבגרות יהיה ציון משותף בשני המקצועות, אך התלמידים ייבחנו במקצועות אלה בנפרד. כמו כן, אשכול ידע עם, מדינה ועולם יכלול את היסטוריה ואזרחות, וכן אשכול מורשת ותרבות יכלול את המקצועות תנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל ולימודי דתות.

"עולים כיתה", עיקרי הרפורמה    צילום: GettyImages

השיטה: אשכולות לימוד

הציון יינתן לאשכול כולו, והמהלך יצמצם את מספר הבחינות מ־15 לעשר. למשל, בהיסטוריה יש שני שאלונים, אך בעקבות הרפורמה ייבחנו התלמידים רק בשאלון אחד.

המתמטיקה והאנגלית יישארו כפי שהיו, ולא ייכנסו לאשכולות.

בפעימה השנייה ייקבע כל אשכול בשיח משותף עם כל הגורמים הרלוונטיים - מנהלים, מורים, תלמידים והורים. בוגרי התוכנית החדשה יוכלו להתקבל ללימודים אקדמיים בעזרת תעודת הבגרות במקום המבחן הפסיכומטרי. ועדה משותפת למשרד החינוך וההשכלה הגבוהה מגבשת בימים אלה את הקריטריונים, שלפיהם יתקבל התלמיד למוסדות ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה קריטריונים שיתייחסו למהימנותה המקצועית של תעודת הבגרות. 

פירון התייחס למבחני הבגרות ואמר: "הם הפכו לעגל הזהב ומצוינות הפכה לציון. מבנה הלימודים לא מותיר מקום ראוי לשיח בין מורה לתלמיד, אנחנו לא עוסקים מספיק במחויבות לערכים. תפיסת הלמידה הנוכחית מעכבת את ישראל מלהתקדם בדירוג העולמי, ויש פגיעה במצוינות שמסכנת את חוסנה של ישראל.

"קיבלנו החלטה לדאוג לילדי ישראל. בית ספר צריך להיות מקום מעורר השראה וללמד בהתאמה למאה ה־21. תלמידים יבואו לבית הספר עם ברק בעיניים, התלמידים יבואו להסתקרן ולא לעבוד את עגל הזהב של למידה ארכאית. החינוך יחזור להיות במרכז. יש מורים טובים בישראל, והם יהיו נושאי הדגל של המהפכה הזו", אמר אתמול פירון.

יותר אוטונומיה לביה"ס

עוד ברפורמה החדשה: מבחני הבגרות יחלו רק מכיתה י"א; 70 אחוזים מציון הבגרות יינתנו על בסיס מבחן הבגרות ואת 30 האחוזים הנותרים ייתן בית הספר, בהסתמך על עבודת חקר או על חלופה אחרת; הזכאות לבגרות תותנה בשלוש שנים (י, י"א ו־י"ב) של מחויבות בקהילה; התלמידים יידרשו למבחן בהשכלה כללית - למידת מקצוע העשרה כגון מדעים, אמנויות, שפות, חברה או רוח.

במשרד החינוך הסבירו אתמול כי התוכנית תעניק יותר אוטונומיה למנהלים, למורים ולתלמידים באמצעות הרחבת הגמישות הפדגוגית ובחירת דרכי הלמידה. כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יעברו לניהול עצמי, ובכוונת המשרד גם להרחיב את מספר בתי הספר הפועלים במתכונת של ניהול עצמי לכלל בתי הספר היסודיים הציבוריים.

בתי הספר יחליטו באופן עצמאי כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם, בהתאם לצרכים הבית־ספריים שלהם.

בתי הספר יחליטו באופן עצמאי מה ללמד וכיצד ללמד ברבע מסך השעות העומדות לרשותם. גמישות זו תאפשר לבתי הספר להרחיב עיסוק בתחום מסוים או לשלב תוכנית לימודים שגובשה על ידי בית הספר. הרפורמה תעמיד אפשרויות בחירה לבתי הספר ולמורים בתכנים, במסגרות הלמידה ובמתודולוגיות המטפחות למידה של מורים כלומדים וכמלמדים בתוך בית הספר, וגם במסגרות של קהילות מקצועיות מחוץ לבית הספר.

לצד המבחנים יעריכו בתי הספר את התלמידים בדרכי הערכה מגוונות נוספות, כגון: עבודות חקר, הצגת העבודה בעל פה, משחק תפקידים, המחזה, בימת דיון, נאום וכדומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...