עבור היגט (מרים) כהן, בת 73 מקריית גת, השיער הוא בעל חשיבות עצומה. עד כדי כך, שהיא שמרה במשך 38 שנה את צמותיה, שנגזרו בבית החולים שבו אושפזה לאחר שחלתה בסרטן הרחם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הדבר היחיד ששיכנע אותה להיפרד מהשיער האהוב הוא העובדה שהשיער ייתרם לעמותת זיכרון מנחם, שאוספת תרומות שיער ליצירת פאות לנשים ולילדות חולות סרטן. כהן, אם לחמישה וסבתא ל־12 נכדים, חלתה בגיל 35 בסרטן הרחם ונאלצה לעבור ניתוח לכריתת רחם בעודה בהריון, ואיבדה את עוברה. לפני שלוש שנים היא איבדה גם את בעלה בעקבות מחלת הסרטן.
משיערה היא נאלצה להיפרד במהלך האשפוז ההוא. "האחיות היו רוחצות אותי, אבל היה להן קשה כי היה לי שיער מאוד ארוך והן ביקשו לגזור אותו", סיפרה כהן. את הצמות היא שמרה בקופסה: "לא יכולתי לזרוק אותן. זה הכוח שלי, הגוף שלי".
לפני כחודש תרמה נכדתה את שיערה לזכרון מנחם, ולאחר מכן בתה של מרים הציעה לה לתרום את הצמות: "החלטתי שבשביל נשים אחרות חולות סרטן, הגיע הזמן להיפרד מהצמות". למרות זאת, הפרידה לא היתה קלה. "כשמסרתי את הצמות, בכיתי. היה לי קשה מאוד להיפרד מהן", סיפרה. אבל יש לה גם תקווה: "אני מאחלת למי שתקבל את השיער שלי, שהוא יעזור לה להבריא כמו שאני הבראתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו