נדמה שמאז רצח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב־1972, אין אירוע ספורטיבי גדול בעולם שגופי המודיעין ברחבי העולם לא מגדירים כיעד מוחשי לפיגוע טרור. למעשה, בעוד חובבי הספורט מתרגשים לקראת גביע העולם בכדורגל או לקראת אולימפיאדה ונלהבים מכל יום של משחקים, גופי המודיעין רק מצפים לרגע שהמשחקים יינעלו ואפשר יהיה לחזור לשיגרה של המלחמה היומיומית בטרור.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בין שמדובר באירוע נקודתי, כגון באולימפיאדת אטלנטה ב־1996, אז אדם הלוקה בנפשו הפעיל מטען חבלה קטן במהלך הופעה וגרם למותה של אישה ולפציעתם של אחרים, ובין שמדובר בפאניקת אל־קאעידה סביב אולימפיאדת אתונה ב־2004 - הלחץ הוא אדיר.
עכשיו הלחץ מתחיל להתגבר, לקראת 7 בפברואר, אז ייפתחו משחקי החורף האולימפיים בעיר סוצ'י שברוסיה. לכאורה אירוע קטן יותר במושגים בינלאומיים, שהעניין בו מרוכז במספר מצומצם של מדינות, אך בפועל מדובר בזירה אטרקטיבית מבחינת ארגוני הטרור. מי שחיפש הוכחות לכך קיבל אותן השבוע, בשעה שהתרחשו שני אירועי הטרור בעיר וולגוגרד, מרחק 650 ק"מ מאתר המשחקים האולימפיים.
העיתוי של הפיגועים לא היה מקרי, גם לא המקום שבו בוצעו. ממש כמו סוצ'י, גם העיר שדיממה השבוע מוקפת הרים שורצי מיליציות צ'צ'ניות, דגסטניות ועוד. המסר שהועבר לעולם היה ברור: זה רק הפרומו למה שמכינים הטרוריסטים לאירוע הגדול של החורף הקרוב.
יש שיגידו שהמשחקים האולימפיים הקרובים בכלל נולדו בחטא ובשל השחצנות של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. דיברו על הגיאוגרפיה של סוצ'י, שבקושי יורד בה שלג, דיברו על הסכומים האדירים שהושקעו, הרבה מעבר לתקציב, והפכו את המשחקים הללו למשחקי החורף היקרים בהיסטוריה, דיברו על כך שפוטין מכריח אוליגרכים מקומיים להשקיע כסף במשחקים - ובעיקר דיברו על כך שאלו משחקי פוטין ולא המשחקים האולימפיים.
אל תוך הקלחת הזו נכנסה רדיפת קהילת הלהט"ב שעוררה זעם בינלאומי, אבל מעל הכל עסקו כולם, ובצדק, באיום הכי רציני שמרחף בשנתיים האחרונות מעל סוצ'י - הסכנה המוחשית לפיגוע במשחקים האולימפיים הקרובים. למעשה, לאורך ההכנה, ההדגשים החוזרים שהוועד האולימפי הבינלאומי נתן לרוסים עסקו בנושא הביטחון.
"אני מאמין לנשיא ולדימיר פוטין כשהוא מדבר על משחקים בטוחים. אנחנו מחזקים את ידיו ומקווים שרוסיה תדע להעביר את המשחקים בצורה הטובה ביותר", אמר השבוע נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי החדש, הגרמני תומאס באך. הוא גם ניסה להרגיע כשאמר: "דווקא עכשיו חשוב שהספורטאים האולימפיים יגיעו לסוצ'י, כדי להעביר מסר של שלום ואחווה לעולם".
ספק אם דברי באך הרגיעו מישהו מהספורטאים, מהעסקנים ובעיקר מהצופים, שאמורים להגיע למשחקים בעוד כחודש, אבל פוטין ו־40 אלף אנשי הביטחון שיאבטחו את המשחקים, מתעקשים שדווקא השטח שבו ייערכו המשחקים אינו מפחיד. הם מבטיחים שההיערכות הביטחונית הגיעה לרמה המקסימלית האפשרית. במערב, לעומת זאת, חושבים שהנשיא רק מנסה להרוויח זמן התארגנות נוסף.
טרור בהיכון
סוצ'י תהיה מן הסתם האולימפיאדה המאובטחת ביותר בהיסטוריה, אבל האיומים הקונרקטיים על המשחקים קשורים גם לטופוגרפיה של העיר מוקפת ההרים, אשר מקשים כמובן על האבטחה. מי שגורם לחשש הגדול ביותר הוא ארגונו של "בן לאדן הרוסי", דוקו עומארוב.
מי שהיה אחראי ב־2004 להתנקשות בנשיא צ'צ'ניה, באיצטדיון בבירת המדינה גרוזני, מאיים כבר חודשים שהמשחקים האולימפיים הם יעד לפיגוע ומתאר אותם כמשחקי השטנה. לרשותו לוחמים רבים, ויוצאי האזור שעימם שוחחנו השבוע, סיפרו לנו פרט מעניין למדי לגביהם.
לפי עדויות היסטוריות, הטרוריסטים המוסלמים מאזור דגסטן שבקווקז מושפעים עמוקות מההיסטוריה של היהודים ה"טאטים". ה"טאטים", יהודי האזור, נחשבו לעניים ביותר בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20, אך נחשבו ללוחמים אמיצים ביותר. הם גם לא הסכימו להתאסלם, למרות שהיו תמיד נתונים לאיום השלטון המוסלמי.
ה"טאטים" הפגינו שליטה מצוינת בהרים, פירנסו את עצמם בתנאי החורף הקשים והיו מוכנים לצאת לקרב בכל עת. יותר מ־100 שנה לאחר מכן, זהו התיאור המדויק שניתן לארגוני הטרור וללוחמי הטרור השונים בקווקז.
אגב, כששואלים את בכירי הקרמלין אם "בן לאדן הרוסי" מפחיד אותם, הם מתייחסים לשאלה בביטול וטוענים: עומארוב מת, הקלטות לא אמיתיות. לעומת זאת, האמריקנים חושבים אחרת ובטוחים שעומארוב הוא שתידרך את המחבלים שהפעילו את המטען הקטלני במרתון בוסטון בשנה שעברה. לרוסים האמריקנים מסבירים שעומארוב חי וער לפוטנציאל הקיים בפיגוע באירועי ספורט - עוד סיבה לפאניקה ביטחונית.
שניים משלושת הפיגועים שפקדו את וולגוגרד בחודשיים האחרונים אירעו באוטובוס, וגם המשלחות האירופיות למשחקים האולימפיים רואות בהם נקודת חולשה ביטחונית. הספורטאים רגילים לנוע בין הכפר האולימפי לתחרויות באוטובוסים, אמנם לא ציבוריים, ומבחינתם נתון זה הופך אותם ליעד קל לפיגוע.
המערביים, כמו תמיד, בטוחים שהמארגנים הרוסים מסתירים מהם אינפורמציה חיונית לגבי התרעות ממוקדות במשחקים הקרובים. גם העובדה שפוטין חיכה עד לערב השנה החדשה כדי להתייחס לפיגועים האחרונים, רק הגבירה את תחושת המתח. אנשי הקרמלין ניסו השבוע להסביר את השתיקה של פוטין ואת התגובה הלקונית שלו בכך ש"הוא לא רוצה לחמם את האווירה יותר מדי, ובכך לגרום לטרוריסטים להשיג את מטרתם ולהפחיד את הספורטאים ואת הצופים שרוצים להגיע לסוצ'י".
שמירה ברוטלית
מאז הפיגוע הראשון השבוע האבטחה באתר האולימפי בסוצ'י עלתה לרמת כוננות ולחץ בלתי אפשריים. הסבלים ועובדי התחזוקה נאלצים לעמוד מדי יום בקור העז במשך שעה וחצי לבידוק ביטחוני, ורק לאחר מכן הם יכולים להתחיל את יום העבודה המפרך שלהם.
גם יום העבודה עצמו נקטע לעיתים, בכל פעם שחיילים או אנשי ביטחון אחרים מחליטים שמשהו לא מוצא חן בעיניהם. ללא היסוס הם עוצרים את העבודה בברוטליות האופיינית למשטר.
החיילים הרוסים חושדים בכולם ולא עושים הנחות גם לאנשי תקשורת או לגורמים בוועד האולימפי. "לזוז הצידה ולא להפריע", הם מבקשים בתקיפות ובשפה הרוסית בלבד מכל מי שלא נראה להם. אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי, שיגיע בשבוע הקרוב לסוצ'י ויישאר עד סיום המשחקים, אמר לנו השבוע בנוגע ללחץ הרוסי: "גם הסינים היו לחוצים, והבריטים היו לחוצים אף יותר, כי אצלם היה פיגוע יום לאחר ההכרזה על קיום המשחקים בלונדון.
"לעניות דעתי, אם פוטין לא היה עושה כל כך הרבה רעש ולא היה מושך כל כך הרבה תשומת לב מהתקשורת העולמית, סביר להניח שהזרקור שמואר כרגע על המשחקים לא היה בולט כל כך. אבל עכשיו כל העולם מחכה לו בפינה ופיגועים שכאלה מושכים תשומת לב יותר מבדרך כלל.
"כישראלים אנחנו מבינים שהמרחקים הם כמו פיגוע בדמשק לתושבי אילת, אבל עבור העולם זו עוד סיבה ל'חגיגה' סביב המשחקים". גלעדי מוסיף שלא פחות מ־15 גופי ביטחון שונים דנים באבטחת המשחקים: "וכל אחד מביא עימו תסריט יותר שחור משחור, מתוך כוונה ברורה לכסות את התחת שלו במקרה שחס ושלום יקרה משהו".
ח"כ דוד צור, ששימש יועץ ביטחוני לאירועי הספורט הגדולים בעולם בעשרים השנים האחרונות, עזר לנו להבין איך אבטחה אמורה לעבוד באירוע בסדר גודל כזה. "יש שלושה מעגלי אבטחה", מסביר צור, "המודיעיני, שהוא חשוב מאוד ופה הרוסים הלכו על הטוב ביותר; הגבולות - מי נכנס למדינה. הרוסים השתמשו בטכנולוגיות החדישות ביותר; המשחקים - המשתתפים יזכו לביטחון מירבי". צור מוסיף כי "צריך לזכור שמדובר במדינה שהיא קומוניסטית עדיין, בכל הקשור לזכויות הפרט".
יועץ אבטחה אחר הסביר לנו השבוע, שבשל הסכנה הגדולה, הביטחון הרוסי אכן יעבוד בצורה קיצונית שלא היתה מתאפשרת במערב: "באירועים גדולים במוסקבה יורדת הוראה לעצור כל אדם בעל חזות קווקזית ולהעלים אותו עד לסוף האירוע הנקודתי. אין לי ספק שכל אדם בעל מראה חשוד עומד להיעלם שם גם בחודש הקרוב.
"עוד תסריט? אילו לפוטין היה מספיק כוח אדם, שלא היה עסוק באבטחת המשחקים, הוא היה נכנס לשטח, כפי שעשה בדרום אוסטיה במשחקים האולימפיים בבייג'ין, ובמלחמת בזק היה עושה שם שקט עד לסוף המשחקים". ואכן, באי האיצטדיון האולימפי "קן הציפור" בבייג'ין 2008, זוכרים שבטקס הפתיחה כולם צפו בפוטין על המסך הגדול, בזמן שבאתרי החדשות כבר הופיעו תמונות ראשונות מהפעולה הצבאית בדרום אוסטיה.
גם באירוע בסוצ'י, כמו תמיד, עולה עניין המאבטחים הישראלים. למעשה, ב־30 השנים האחרונות, ברוב אירועי הספורט הגדולים שנערכו בעולם, כוחות אבטחה ישראליים, רשמיים ופרטיים, לקחו חלק. אצל הרוסים הסיפור שונה: "הרוסים החליטו הפעם, לפחות כלפי חוץ, להראות לעולם שהם עושים הכל לבד. ברור שיצאו עם הספורטאים שלנו מאבטחים לאירועים, אבל מבחינה פרטית הרוסים החליטו שהם לא צריכים אקסטרה מגורמים חיצוניים", אומר לנו בכיר בעסקי אבטחת אירועים ואישיים.
עוד הוא מוסיף: "האם זה אומר שחברות ישראליות לא ייתנו שירותי ביטחון באולימפיאדה הקרובה בסוצ'י? ברור שהם ייתנו. האוליגרכים והאנשים העשירים מרחבי רוסיה, שעומדים להגיע למשחקים, יהיו חייבים להקיף עצמם בשומרי ראש ובמאבטחים, ושם כבר אפשר יהיה למצוא את הקשר הישראלי".
את הדברים האלה מחזק דוד צור שאומר במפורש: "אני יודע שהיו גם חברות ישראליות שהציעו את העזרה שלהן, מכיוון שהרוסים היו מאוד מעוניינים בכך".
ספורטאים מפוחדים
כאמור, חודש לפני המשחקים והספורטאים עצמם הודו השבוע שהעסק הפך עבורם למלחיץ למדי. המחליק האמריקני המפורסם, שוני דיוויס, אמר: "זה עצוב שצריך לבוא להתחרות בפחד שיתרחש משהו, אבל אלו הם פני הדברים".
המחליקה האמריקנית, ג'יליאן רוקארד, אמרה השבוע בפשטות לתקשורת: "אני פוחדת. אני יודעת שאני צריכה לסמוך על המארגנים, בייחוד כי הם לא ירצו לראות את המדינה שלהם במבוכה לעיני כל העולם, אבל אני בהחלט צריכה לעבוד על עצמי בשביל להצליח להירגע".
המחליק האמריקני, רוס מיינר, נזכר באליפות העולם במוסקבה ב־2011: "חוויתי אבטחה שלא זכיתי לה בשום תחרות, בכל ימיי כמקצוען. לפני שעליתי להתחרות העבירו אותנו דרך גלאי מתכות". ראשי המשלחת הקנדית, שמגיעה באופן קבוע במספרים גדולים לאולימפיאדות החורף, אמרו באופן רשמי שהם "סומכים על המארחים", אבל הספורטאים עצמם, בטוויטר ובפייסבוק, הביעו חשש לצאת לסוצ'י.
ג'פרי מנקוף, האחראי למחלקה הרוסית במרכז לאסטרטגיה בינלאומית בוושינגטון, אמר השבוע: "קרוב לוודאי שנזכה לראות פיגועים גדולים במוסקבה ובערים גדולות יותר לקראת המשחקים ואולי במשחקים עצמם. להערכתי, גם הטרוריסטים מבינים שפיגוע במשחקים האולימפיים עצמם הוא משימה קשה למדי".
אז ב־7 בפברואר, בשעה שייערך טקס הפתיחה, שבו תצעד כאמור גם המשלחת הישראלית, הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין יעמוד למעשה במבחן הכי גדול בקדנציה שלו. המשחקים הללו הם קודם כל גחמה פרטית שלו, ואם משהו ישתבש בהם, ראשי העולם כולו יפנו אצבע מאשימה לכיוון האיש החזק מהקרמלין.
ואולי בשל כך פוטין מרגיש עכשיו כמו גופי המודיעין - ורק מחכה שהמשחקים בסוצ'י ייגמרו בשלום והוא יוכל לחזור לעסוק בבעיות היומיומיות שמעסיקות אותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו