הגאווה הרוסית על הכוונת

אולימפיאדת החורף בסוצ'י, שנועדה להיות מפגן העוצמה של רוסיה המתחדשת, הולכת והופכת לכאב הראש הגדול של ולדימיר פוטין. תחילה, כבוד הנשיא הצליח להסיר כל מכשול: עמד בלו"ז בניית המתקנים למרות עיכובים; בלע תקלות סמליות כגון הלפיד שכבה כמה פעמים; ושיחרר אסירים פוליטיים, כדי להוציא מעט מהעוקץ שנעצו בתדמיתה של רוסיה מנהיגים מערביים (נשיאי ארה"ב, צרפת וגרמניה הודיעו כי יחרימו את המשחקים, שייפתחו ב־7 בפברואר 2014, במחאה על מצב זכויות האדם ברוסיה). 

אבל בשבוע האחרון עלתה במלוא עוצמתה צרה חדשה־ישנה: טרור איסלאמיסטי שמקורו בקווקז, ממש בחצר האחורית של סוצ'י. בתוך פחות מיממה הרעידו שני פיצוצים את העיר וולגוגרד, שמרוחקת כ־650 ק"מ מסוצ'י. בפיגוע הראשון נהרגו 18 איש ו־62 נפצעו, לאחר שמחבל מתאבד פוצץ עצמו בכניסה לתחנת הרכבת בעיר. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לא חלפו 19 שעות, ובבוקר למחרת אוטובוס הפך למלכודת מוות עבור 16 מהנוסעים. העיר, שבקושי שכחה את המחבלת המתאבדת שפוצצה עצמה באוטובוס מקומי ב־21 באוקטובר השנה והרגה שישה אזרחים, נכנסה להלם. תושבים רבים העדיפו להישאר בבתיהם, אחרים עשו כל מאמץ כדי להימנע משימוש בתחבורה הציבורית. 

"ראיתי נוסעים שפשוט יצאו מהאוטובוסים אחרי הפיגוע והחלו לצעוד ברגל", סיפר בבוקר הפיגוע ביום שני סרגיי סטוקלוב, תושב וולגוגרד. "זה מבהיל", סיכם. שיירות של הצבא הרוסי, שהזרים כוחות לעיר, יצרו תחושה של אובדן שיגרה. 

ברוסיה לא התקשו למצוא הסברים למה דווקא וולגוגרד נבחרה כיעד לטרור. ראשית, מדובר בעיר גדולה ונגישה, צומת דרכים חשוב בין הרפובליקות הנפיצות בצפון קווקז לבין חלקי רוסיה האחרים. הסיבה השנייה היא תרבותית: העיר היא סמל לגבורה הסובייטית־רוסית במלחמת העולם השנייה. בקרב על סטלינגרד, לימים וולגוגרד, הנחיל הצבא האדום את המפלה הגדולה ביותר לרייך השלישי - והקרב הפך לנקודת תפנית. ההתקדמות הגרמנית בתוך ברית המועצות נבלמה - והפולש הנאצי הפך לנרדף כל הדרך עד ברלין. 

לכן, כפי שכתב המומחה ליחסים בינלאומיים דמיטרי טרנין, די ברור שלא פחות משביקשו המחבלים לפגוע באזרחי רוסיה, הם שמו להם למטרה את הגאווה הרוסית.

אחריי לאיסלאם!

אף שנכון למועד סגירת הגיליון שום ארגון לא קיבל עליו אחריות לפיגועים, יש סיבות טובות מאוד להניח שמדובר בפעולה של "אמירות קווקז" - מדינת צללים ג'יהאדיסטית, שמאגדת כנופיות סלפיות מכל מחוזות הקווקז הצפוני. "המדינה" הוקמה ב־7 באוקטובר 2007 בידי דוקו עומארוב, לשעבר נשיא רפובליקת איצ'קיה (צ'צ'ניה העצמאית), שקורא לעצמו "אמיר קווקז". 

עומארוב, שאפילו ארה"ב הבטיחה 5 מיליון דולר עבור מידע על אודותיו, הוא שקיבל אחריות לכל הפיגועים הגדולים ברחבי רוסיה מאז 2009. למרותו סרים לפחות חמישה "ג'מעה" - התארגנויות טרור מקומיות הפועלות בדגסטן, בצ'צ'ניה, באינגושטיה ובמחוזות צפון קווקז נוספים. 

אחרי שבחורף 2012 הודיע עומארוב על הפסקת אש נגד מטרות אזרחיות ברוסיה, בשל התסיסה החברתית שהחלה לקראת הבחירות לנשיאות, הוא ביטל אותה עם בוא הקיץ. עומארוב שב והגדיר את אזרחי רוסיה כמטרה לגיטימית, ולאיסלאמיסטים בקווקז קרא "לעשות הכל כדי לשבש את המשחקים האולימפיים". 

"אמירות קווקז" היא בעיה לא מבוטלת עבור רשויות החוק ברוסיה, משום שבניגוד למלחמת צ'צ'ניה הראשונה, כאן לא מדובר עוד בהתארגנות אתנית ובתנועה בדלנית, אלא באידיאולוגיה פונדמנטליסטית על־לאומית, שמושכת צעירים גם ממוצא לא קווקזי ואפילו לא מוסלמי. 

בין היתר, בגלל חזותם, אותם צעירים הופכים למועמדים אידיאליים להפוך למחבלים מתאבדים. כך היה עם מי שמוגדר כחשוד העיקרי בביצוע הפיגוע בתחנת הרכבת בוולגוגרד. 

האיש הוא פאבל פצ'ונקין, פרמדיק רוסי מהעיר וולז'סק, שהתאסלם לפני כמה שנים. באביב 2012 הודיע למשפחתו שבכוונתו לנסוע למוסקבה "כדי לעבוד", אך נסע לדגסטן, בשם אנסאר א־רוסי, הצטרף לשורות הג'יהאד והצהיר: "באתי להשיג את מקומי בגן עדן".

פצ'ונקין אינו מקרה בודד, וברשויות רוסיה מודאגים מהקצב שבו צעירים סלאבים מתאסלמים ומצטרפים לשורות הקיצונים. מה מניע את הצעירים הרבים? חלק מהמומחים סבורים שמדובר בתגובת נגד לבלבול הערכי של העולם הפוסט־מודרני: כאשר הכל יחסי והרוב מותר, דווקא אידיאולוגיות שמספקות תשובות פשוטות ומוחלטות הופכות לקורצות במיוחד. 

"השיח של השמאל הפסיד, המרקסיזם פשט את הרגל כאידיאולוגיה של מחאה, ולכן אין שום דבר מבטיח בלהפוך לבולשביק או לאנרכיסט", מסכים גיידר ג'מאל, יו"ר הוועדה האיסלאמית של רוסיה, "מנגד, האיסלאם הפוליטי הוא תנועה רחבת היקף, עולמית ומבטיחה, והוא פשוט באופנה".  

לעמוד באבטחה

למרות פגיעות העורף הרוסי, שהתגלתה במרחק נגיעה (במונחי מרחק רוסיים) מסוצ'י, ראש הוועד האולימפי של רוסיה, אלכסנדר ז'וקוב, הודיע כי אין כל כוונה להגביר את אמצעי האבטחה לקראת האולימפיאדה. "כל מה שיכולנו לעשות כבר עשינו", אמר. 

ואכן, חגורת האבטחה סביב העיר האולימפית חסרת תקדים - היא נמתחת 100 ק"מ לאורך רצועת החוף ו־40 ק"מ לתוך היבשה. כוחות מיוחדים יסרקו את היערות המקיפים את עיר הנמל ומל"טים יחוגו באוויר באופן קבוע. 

עם זאת, איש אינו רגוע, גם לא אחרי הבטחתו של הנשיא הרוסי, השבוע, להשמיד את המפגעים. אחרי הכל, זמן קצר לאחר שסוצ'י זכתה באירוח המשחקים האולימפיים, פוטין הבטיח שאלו יהיו המשחקים הבטוחים בהיסטוריה - ואז הגיע השבוע האחרון והעמיד את ההבטחה הזו בסימן שאלה גדול. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו