משחררים ובונים: גורם מדיני אמר אתמול כי בשבוע הבא, במקביל לפעימה השלישית של שחרור מחבלים, תקדם ישראל לבנייה עוד מכרזים מעבר לקו הירוק.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ההחלטה של נתניהו להמשיך לבנות בירושלים וביהודה ושומרון, למרות בקשות חוזרות ונשנות של האמריקנים ושל האירופאים שלא לעשות כן בזמן השיחות, מתבצעת הפעם למרות בקשה ספציפית של האמריקנים שלא להכריז על עוד בנייה עם שחרור האסירים בפעימה השלישית. שר הביטחון משה יעלון אמר אתמול: "אני חושב שזכותנו לבנות, בוודאי על פי ההבנות וההסכמות שהיו לנו עם האמריקנים, ובהתאם לזה אנו נמשיך לבנות".
הפלשתינים הזדרזו לגנות. ווסיל אבו יוסיף, נציג הרשות, אמר אתמול כי ההודעה הצפויה על בנייה ישראלית בשטחים היא הוכחה נוספת לכך שישראל "אינה רצינית" בנוגע לתהליך השלום.
בינתיים, לא ברור מי מהמחבלים ישוחרר בפעימה הקרובה, אך ברור שהשתיים הנותרות יהיו כואבות במיוחד: לחופשי ייצאו גם רוצחי נשים וילדים. רשימת 26 האסירים שישוחררו בעוד ימים ספורים תיקבע על ידי ועדת שרים מיוחדת, שבה חברים ציפי לבני, יעקב פרי ויצחק אהרונוביץ' ויושבים בה גם נציגים של השב"כ, שירות בתי הסוהר ומשרד המשפטים.
לשכת רה"מ והשרים הרלוונטיים הבהירו אתמול כי הרשימה תתגבש רק בישיבת השרים הייעודית. גם פניות של ח"כים ללשכת ראש הממשלה, על מנת לברר את הרשימה, נענו בתשובה דומה. הוועדה צפויה להתכנס היום ובסיום ישיבתה יפורסמו השמות בפומבי באתר משרד המשפטים.
כך או אחרת, ברשימת 52 המחבלים שטרם שוחררו יופיעו, בין השאר, איברהים ג'ומעה וסלימאן אבו חרביש, שרצחו ב־1988 את רחל וייס ושלושת ילדיה הקטנים - אפרים, נתנאל ורפאל. שני המחבלים יידו בקבוקי תבערה ב־1988 לעבר אוטובוס שנסע מטבריה לירושלים, וביריחו הותקף, נשרף וגרם למותם של רחל, ילדיה וכן של החייל דוד דלורוזה שבא לעזרתם.
"איננו שמחים ואיננו ששים לשחרר אסירים", אמר אתמול שר הביטחון משה יעלון, "בעבר התבטאתי ששחרור אסירים נובע משיקולים רחבים יותר. אנחנו לפני הפעימה השלישית של שחרור האסירים, ונקיים את הדיונים במקומות הנכונים כדי לקבל את ההחלטה אם לשחרר ואת מי לשחרר".
דרך אגב, השר פרי צפוי לדון בשחרור שני המחבלים שרצחו את אחד מפקודיו, איש השב"כ חיים נחמני. בשנת 1993 היה פרי ראש השב"כ והכיר את נחמני, שנרצח בירושלים, בדירת המפגש עם סייען פלשתיני, בידי שני בני דודיו.
בתחילת השבוע או בעוד כחודשיים וחצי ישוחרר גם מוחמד דאוד, שרצח ב־1987 את עפרה מוזס, שהיתה בהריון, ואת בנה טל בן ה־5. אייבי מוזס, הבעל והאב השכול, שלח מכתב גלוי לרה"מ, ובו בקשה: "אם כבר אתם משחררים את רוצחי יקיריי, אז הגלו אותם לחו"ל" (ראו את דבריו במסגרת נפרדת).
תנועת הימין "ישראל שלי" תלתה בימים האחרונים שלטי ענק בנוסח "תתביישו" בקריית הממשלה בירושלים, והערב תקיים עם המשפחות השכולות משמרת מחאה מול קריית הממשלה בתל אביב.
מחאה מול בית רה"מ
אתמול הוקם מאהל מחאה מול בית רה"מ בירושלים. יוזמת המחאה היא אורטל תמם, אחייניתו של החייל משה תמם ז"ל, שנחטף ונרצח בשנת 1984 על ידי שלושה ערבים ישראלים, תושבי בקה אל־גרבייה. שניים מהרוצחים שוחררו מזמן, בעיסקת ג'יבריל, ואילו שמו של השלישי עולה בכל פעם שמתקרב סבב נוסף של שחרור אסירים. אתמול הגיעה תמם לבית רה"מ והקימה, בסיועם של כמה תומכים, אוהל שבו היא מתכוונת לשהות בתקופה הקרובה. "נישן כאן בכל לילה בקור הירושלמי עד שנתניהו ישנה את ההחלטה", אמרה אמש, "זו לא מחווה של רצון טוב, זה לתקוע סכין בגב של המשפחות השכולות. אם היו באים ואומרים לי שכל מה שמונע את השלום זה שחרור המחבלים, הייתי מקבלת את זה בצורה אחרת, אבל כשאומרים שצריך לשחרר 104 רוצחים רק כדי שיישבו וידברו איתנו על שלום, זה אבסורד". גם בארגון נפגעי פעולות האיבה מתחו ביקורת על השחרור הצפוי.
בתוך כך, בג"ץ דן אתמול בעתירת חמישה מבני משפחת סחיווסחורדר, שהוריהם ושלושת אחיהם נרצחו בפיגוע רצחני במסעדת סבארו בירושלים. העותרים ביקשו שבג"ץ יורה לממשלה לקיים דיון חוזר בשאלת שחרור האסירים הביטחוניים.
עד כה לא התערב בג"ץ בעתירות על שחרור אסירים ביטחוניים. פסק הדין יינתן במועד קרוב.
בהכנת הכתבה השתתפו שלמה צזנה, אפרת פורשר, עדנה אדטו ואלי לאון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו