שוגרה החללית האירופית "גאיה"

הבוקר שיגרה סוכנות החלל האירופית לחלל את החללית גאיה, הצפויה לחולל מהפכה בהבנת הגלקסיה. טלסקופ והמכשור המשוכלל שנמצא על החללית יאפשרו למפות בדיוק חסר תקדים יותר ממיליארד כוכבים, ולקבל מפה תלת-מימדית של גלקסיית שביל החלב.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

החללית, שעלותה נאמדת ביותר משני מיליארד אירו, צפויה לחשוף כמויות מידע עצומות ולהביא לתובנות חדשות בדבר היווצרותו והתפתחותו של שביל החלב, ואף עתידו במיליארדי השנים הבאות. בנוסף, גאיה תגלה מאות אלפי כוכבי לכת הסובבים כוכבים אחרים, תסקור אסטרואידים במערכת השמש שלנו, וכן תספק רמזים בדבר האנרגיה האפלה, אותו גורם מסתורי, שכנראה מאיץ את התפשטות היקום.

בניית החללית נמשכה יותר מעשור, והיא תגיע לחלל על טיל סויוז רוסי, מאתר השיגור של סוכנות החלל האירופית בגיאנה הצרפתית. מרגע שתגיע החללית למסלולה הקבוע, יידרשו מספר חודשים להפעיל את המכשירים העדינים שעל סיפונה. לאחר מכן, משימתה של גאיה צפויה להימשך חמש שנים. במהלך חמש שנים אלו, תתעד גאיה את המיקום, הבהירות והטמפרטורה של כל עצם שמימי שיעבור בשדה הראיה שלה – כולל כמיליארד כוכבים.

לדברי פרופ' שי צוקר מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים אטמוספיריים ופלנטריים באוניברסיטת תל-אביב החבר בצוות שינתח את נתוני החללית, מסביר כי ב"מצלמה" של גאיה יש יותר ממיליארד פיקסלים, והיא תוכל למדוד מיקומו של כוכב בדיוק של 10 מיקרו-שניות-קשת. דיוק כזה יכול לאפשר לקבוע מכדור הארץ את מיקומו של גרגר חול על הירח בדיוק של מילימטר. לאחר שתושלם משימתה בת חמש השנים של גאיה, המפה התלת-ממדית המדויקת של הגלקסיה תעזור לנו לענות על שאלות הנוגעות למקורה של גלקסיית שביל החלב.

כמו כדור הארץ, גאיה תשלים הקפה של השמש מדי שנה. בדומה לראיה תלת-ממדית בשתי עיניים, המדידה של כל כוכב ממיקום מעט שונה לאורך השנה תאפשר למדוד את מימד העומק, כלומר המרחק מאיתנו. לדברי פרופ' צוקר, הדיוק יאפשר לבחון את נכונותה של תורת היחסות הכללית של אינשטיין, באמצעות מדידות מדויקות ביותר של תנועת עצמים קרובים לנו, במערכת השמש. מדידות אלו, יחד עם תנועתם של הכוכבים בגלקסיה, עשויות גם לשפוך אור על אופיה של האנרגיה האפלה, שבמובן מסוים פועלת בכיוון הפוך מכוח המשיכה.

עבודתו של פרופ' שי צוקר מתמקדת בגילוי אותם שינויי בהירות הנובעים מכוכבי לכת סביב כוכבים אחרים. יחד עם תלמידת המחקר שלו  (וכיום פוסט-דוקטורנטית במכון ויצמן) ד"ר יפעת דז'יגן, הם הציעו דרכים להשתמש בתצפיות מכדור הארץ כדי לשפר את הסיכויים לגלותם. המחקר של פרופ' צוקר נתמך בחלקו ע"י  משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית.