זעם על ההחלטה בארה"ב לחרם אקדמי על ישראל

האם החרם האקדמי על ישראל מתפשט גם לארה"ב? ה־ASA, האגודה ללימודים אמריקניים, ארגון שבו חברים כ־5,000 פרופסורים הודיע כי אימץ החלטה להצטרף לחרם על אוניברסיטאות ועל מוסדות אקדמאיים בישראל. בישראל זועמים: "ניסיון בזוי להתערב במדיניות הפנימית של מדינת ישראל במסווה של ויכוח אקדמי".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בהודעת האיגוד שפורסמה אמש נכתב: "ההחלטה היא אות לסולידריות עם אקדמאים ועם סטודנטים שנמנע מהם החופש האקדמי, ומטרתה היא שכולם, כולל הפלשתינים, יזכו בחופש הזה". ההחלטה קוראת למוסדות אמריקניים לאסור שיתוף פעולה עם מוסדות בישראל. עם זאת, היא כוללת סייג המאפשר לאקדמאים ישראלים להשתתף בוועידות ולהרצות באוניברסיטאות אמריקניות, כל עוד הם מצהירים כי הם אינם מייצגים באופן רשמי מוסד ישראלי.

בישראל יכולים לשאוב עידוד מהעובדה שמודבר באיגוד קטן יחסית ורדיקלי. ההתאחדות הגדולה בארה"ב, האגודה האמריקנית למרצים באוניברסיטה, המונה יותר מ־48 אלף חברים, ממשיכה להתנגד להצטרפות לחרם.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אמר אמש כי "החלטת האגודה אינה מבדילה, ואף משלבת, בין הבעת דעה פוליטית לבין עשייה מדעית. זהו אקט לא ראוי שלא מכבד את האגודה. הקורבן העיקרי הוא המדע, זה שיודע בכל עת לחבר אנשים מעמים שונים, לאומים ודעות פוליטיות, ועליו להישאר כזה".

סגן שר החינוך ח"כ אבי וורצמן גינה את החרם ואמר "זהו ניסיון בזוי להתערב במדיניות הפנימית של ישראל במסווה של ויכוח אקדמי. מדינת ישראל מעניקה לכלל אזרחיה הזדמנות שווה בעולם האקדמי, ואף מעודדת השתלבותם של מיעוטים באקדמיה על ידי סיוע בדרכים שונות. צר לי שהאגודה ללימודים אמריקניים הפכה עצמה היום מגוף מקצועי אקדמי לגוף פוליטי".

מוועד ראשי האוניברסיטאות בישראל נמסר כי הם מתנגדים לכל סוג של חרם אקדמי. "אנו פונים אל עמיתינו, חברי הסגל האקדמי במוסדות בעולם, לפעול לגינוי קריאות לחרם מסוג זה. הטלת חרם הנה תופעה בעלת השלכות חמורות על החופש האקדמי ועל שיתופי הפעולה החיוניים לקידום ההוראה והמחקר והנה אנטי־תזה לערכים הבסיסיים ביותר עליהם מושתת המדע".

גם ארגונים יהודיים בארה"ב הביעו כעס על ההחלטה. בליגה נגד השמצה כינו אותה "החלטה מצערת שמעידה על פשיטת רגל מוסרית ותקיפה אינטלקטואלית לא הוגנת על החופש האקדמי".

בהכנת הידיעה השתתפויוני הרש, ארה"ב,יעל ברנובסקי ואילן גטניו