גאווה ישראלית עם טעם של חו"ל: בשעה זו נערך טקס קבלת פרסי נובל לשנת 2013 בבית עיריית שטוקהולם בשבדיה. שני ישראלים לשעבר קיבלו את הפרס, ובזאת יצטרפו לעשרה ישראלים שזכו בו עד כה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
פרופ' אריה ורשל מאוניברסיטת לוס אנג'לס ופרופ' מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד, שעבדו יחד במכון ויצמן, יקבלו את פרס נובל בכימיה עם פרופ' מרטין קרפלוס מהאוניברסיטאות שטרסבורג והרווארד.
קרפלוס, לויט וורשל פיתחו מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות, והובילו את הבסיס לתוכנות חזקות המשמשות להבנה ולחיזוי של תהליכים כימיים. המודלים שזיכו את השלושה בפרס היוקרתי איפשרו למדעני מחשבים לחשוף תהליכים כימיים כגון הפעולות בממירים קטליטיים, פוטוסינתזה ועוד. הם איפשרו לפיזיקה הקלאסית של ניוטון לעבוד לצד פיזיקת הקוונטים, השונה ממנה לחלוטין.
עלה לישראל בגיל 35
פרופ' מייקל לויט, יליד פרטוריה שבדרום אפריקה, עלה לישראל ב־1983 כשהיה בן 35. הוא עבד במכון ויצמן כמה שנים עד שעזב לאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. שניים משלושת בניו משמשים חוקרים: ראובן לויט סיים את לימודי התואר השני שלו בביולוגיה במכון ויצמן, ואחיו הצעיר אדם היה חוקר במעבדה של פרופ' עדה יונת.
פרופ' ורשל סיים את התואר הראשון שלו בטכניון בשנת 1966, שנה לאחר מכן סיים תואר שני במכון ויצמן, וב־1969 השלים במכון את הדוקטורט. גם פרופ' לויט היה במשך שנים רבות איש סגל במכון ויצמן, וכיום הוא משמש חוקר אורח ושוהה במכון תקופות ארוכות. פרופ' קרפלוס שהה בשנת שבתון במכון בתקופה שבה פיתחו שלושתם את המודל.
שר התקשורת גלעד ארדן, השוהה בשטוקהולם במסגרת ביקור עבודה להיכרות עם תקשורת האינטרנט המהירה של שבדיה, השתתף אתמול בקבלת הפנים שנערכה לזוכים בבית הקהילות היהודיות, ויהיה נוכח גם בטקס בבניין העירייה.
"אני נרגש וגאה לעמוד כאן כאזרח ישראלי וכשר בממשלת ישראל ולראות פעם נוספת חוקרים ישראלים זוכים בפרס היוקרתי ביותר על הישגים ועל תגליות של המין האנושי", אמר אתמול השר ארדן. "ההישג שלכם מאיר את הכוחות, את היכולות ואת המצוינות שטמונים בעולם המדעים בישראל ובמוסדות המחקר הישראליים, ובכלל זה מכון ויצמן, שהיה תחנה משמעותית עבורכם בעשייתכם המחקרית".