ישראל ממוקמת במקום ה-23 מתוך 34 מדינות ה- OECD שנכללו במדד השחיתות העולמי שפרסמה היום (שלישי) עמותת שקיפות בינלאומית בישראל, שהיא השלוחה הישראלית של הארגון העולמי במאבק נגד שחיתות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מהמדד עולה כי מקרב 177 המדינות שנבדקו, ישראל מדורגת במקום ה-36 עם הציון 61. כ-75% מהמדינות במדד קיבלו ציון נמוך מ-50, עובדה המעידה, כי השחיתות עודנה בעיה חמורה בעולם.
הכי "נקיות": ניו זילנד ודנמרק; הכי מושחתות: סודן ואפגניסטן
את רשימת המדינות הנתפסות כנקיות ביותר משחיתות מובילות מדינות ה-OECD. בראש הרשימה מדורגות דנמרק וניו זילנד (בציון 91). אחריהן מדורגות פינלנד ושבדיה (בציון 89), נורבגיה וסינגפור (בציון 86), שוויץ (בציון 85), הולנד (בציון 83), אוסטרליה וקנדה (בציון 81); המדינות הנתפשות כמושחתות ביותר הן סודן, אפגניסטן, צפון קוריאה וסומליה.
מדינות המזרח התיכון קיבלו ציונים נמוכים משמעותית: ירדן דורגה במקום 66 עם הציון 45; מצרים דורגה במקום 114 עם הציון 32; לבנון דורגה במקום 127 עם הציון 28, וסוריה דורגה בתחתית הרשימה במקום 168 עם הציון 17. האזור הנתפס כמושחת ביותר, לפי המדד, הן מדינות מזרח אירופה ומרכז אסיה, כאשר 95% ממדינות אלו קיבלו ציון הנמוך מ-50. האזור הנתפס כנקי ביותר משחיתות הינו מדינות האיחוד האירופי ומערב אירופה בהן 23% בלבד קיבלו ציון שהינו נמוך מ-50.
הציון הסופי בכל מדינה במדד התקבל על פי סקרים שבדקו את תפישת רמת השחיתות בכל מדינה, על פי תפיסותיהם של אנשי עסקים ומומחים בעלי ממשק עם הסקטור הציבורי. הסקרים בוצעו על ידי מכוני המחקר המתקדמים בעולם. במדד נכללו מדינות שבוצעו בהם סקרים על ידי שלושה מכוני מחקר לפחות, על מנת לצמצם הטיות אפשריות.
בישראל הסקרים בוצעו על ידי לא פחות משישה מכוני מחקר. השאלות העיקריות שנכללו בסקרים על ישראל היו: באיזו מידה פקידי ציבור נמנעים מלנצל את מעמדם לטובת עניינים אישיים? האם קיימים מנגנונים פוליטיים וחוקיים חזקים המונעים מהם לנצל את מעמדם לטובתם האישית? האם שרים עושים שימוש לא נכון בכספי ציבור עבור מטרות מפלגתיות פרטיות? שאלות נוספות הן האם במדינה קיימת תרבות של שוחד במטרה להבטיח זכייה במכרזים וקבלת טובות אישיות? האם ישנם כספים מיוחדים שלא ניתן עליהם דין וחשבון?
לינדנשטראוס: "לשחיתות השלכות קשות על אמון הציבור"
יו"ר העמותה, מבקר המדינה לשעבר, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, הדגיש: "שחיתות אינה רק מונעת חלוקה צודקת של ההון והתפתחות כלכלית תקינה, אלא היא בעלת השלכות קשות על אמון הציבור. על ממשלת ישראל לפעול להגברת השקיפות בפעילותה, לפרסם פרוטוקולים של ועדות שהקימה הממשלה ושאינם חסויים בכלל, וועדת שרים לענייני חקיקה בפרט וכן לאמץ באופן מיידי כללי אתיקה משמעותיים לשרים ולסגני שרים. המאבק לטוהר מידות בשרות הציבורי צריך לקבל עדיפות גבוהה בפעילותם של גורמי אכיפת החוק. הטיפול בתלונות על שחיתות ציבורית, צריך להיות מיידי ובתאום מלא של כל הגורמים הפועלים בתחום זה. קיימים, לצערנו, עדין 'עשבים שוטים' של שחיתות ציבורית שצריך לעקור מן השורש ומיד, ביד קשה ובענישה מחמירה".
שרת המשפטים, ציפי לבני, הדגישה: "זה מאד סמלי לקבל את הדו"ח הזה דווקא במהלך חג חנוכה, בו 'באים חושך לגרש', כי השחיתות משגשגת במקומות האפלים ואצל מי שממאנים לתת לאור השמש לחשוף את מעשיהם. אנחנו יכולים להתפאר בהרבה הישגים שלנו כמדינה וכחברה, אבל לא במאבק בשחיתות. בתחום הזה ישראל שוב זוכה בציון נמוך במיוחד ביחס למדינות המפותחות. הפתרון לשחיתות הוא מורכב ולא יכול להינתן בן רגע, אבל דרך ברורה אחת להתמודדות עמה היא החלת עקרון השקיפות על כמה שיותר מהתחומים הציבוריים, כי אור השמש מחטא. אני דוגלת בעיקרון 'נאה דורשת נאה מקיימת' ולכן אני מפרסמת את הלו"ז האישי שלי לציבור כמו גם ההצבעות שלי על הצעות חוק בוועדת שרים לחקיקה".
עוד הוסיפה השרה: "יזמנו שורה של צעדים שמקדמים את השקיפות בממשל הישראלי: חיוב פרסום מכרזים עם גורמים פרטיים בכל הנוגע למשאביי ציבור; החלת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית; הכפפת קק"ל למבקר המדינה; וכמובן הוזלת אגרות חופש המידע בכ-80%, כדי לוודא שכסף לא יהווה מכשול בפני השגת מידע. כל אלה צעדים לא קלים שקמו להם הרבה מתנגדים, אבל הם הכרחיים. שקיפות היא תרופת מנע לשחיתות וניצול לרעה של השררה. הדרך לשקיפות מלאה עוד ארוכה והדרך לישראל נטולת שחיתות ארוכה אף יותר. אבל אנחנו בכיוון הנכון ונמשיך לצעוד בדרך הזו עד להשגת היעד".
מנכ"לית עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל עו"ד גליה שגיא, הוסיפה: "מדד תפישת השחיתות העולמי מתפרסם זו השנה ה-20. הנתונים מצביעים על כך שבאופן יחסי ישראל נמצאת במקום בינוני בלבד במדד וכי לא חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות. ביחס למדינות ה-OECD, ישראל מדורגת בקביעות בחציון התחתון של מדינות אלו ולא כמו שהינו רוצים לראות ולהיות".